שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    "אין לנו מקום בבני ברק, אז באנו לבית"ר עילית"
    עיקר הגידול במספר המתנחלים בגדה נובע מהזינוק המרשים במספר התושבים בהתנחלויות החרדיות מודיעין עילית ובית"ר עילית, שבהן מתגוררים כיום כרבע מהתושבים מעבר לקו הירוק. "מצאנו פה דירת שלושה חדרים חדשה ב-90 אלף דולר. בירושלים היינו משלמים 250 אלף", מספרת אחת מתושבות בית"ר עילית. ראש העיר מספק הסבר נוסף: "הציבור החרדי מעולם לא הרגיש חלק מהמדינה"

    התנחלויות בצמיחה: עיקר הגידול שנרשם השנה במספר תושבי ההתנחלויות נובע מהפיתוח המואץ של ההתנחלויות החרדיות בית"ר עילית ומודיעין עילית. סיור בהתנחלות בית"ר עילית מגלה את סוד ההצלחה של המקום, "באנו לכאן אך ורק מסיבות של נוחות ואיכות חיים וממש לא מאידיאולוגיה", מספרת ל-ynet תושבת המקום בת 23, "בחרנו לעזוב את השכונות החרדיות של ירושלים או בני ברק, כי לא נותר שם עוד מקום".

     

    לדבריה, "בבני ברק ובירושלים אין מקומות לשכונות חדשות עבור זוגות חרדים צעירים, אז המדינה הקימה לנו ערים חרדיות חדשות, כמו בית"ר עילית, מודיעין עילית או אלעד. כאן מצאנו דירת שלושה חדרים חדשה ונוחה ב-90 אלף דולר. בירושלים, מהיכן שבאנו, דירה כזאת היתה עולה 250 אלף. מי יכול להרשות לעצמו לשלם כזה סכום?".


    תנופת בנייה בבית"ר עילית (צילום: דורון שפר)

     

    וזה גם מה שמסביר את נתוני מינהל האוכלוסין מסוף חודש יוני השנה, שמהם עולה כי במחצית הראשונה של 2005 גדלה אוכלוסיית בית"ר עילית ב-4.6% ונאמדה ב-26,179 תושבים. מאז, יש לשער, גדלה עוד יותר. במודיעין עילית (קריית ספר) חל גידול משמעותי עוד יותר, של כ-5.5% במהלך המחצית הראשונה של השנה. מספר התושבים שם עומד על כמעט 30 אלף תושבים. זו ההתנחלות הגדולה ביותר, מלבד מעלה אדומים, המונה למעלה מ-31 אלף תושבים.

     

    לשם השוואה, באריאל מתגוררים כ-17,550 תושבים, בגבעת זאב כ-11 אלף, בקרני שומרון כ-6,500 ובקריית ארבע כ-6,200 תושבים. בשתי הערים החרדיות מתגוררים כמעט רבע מכלל התושבים שמעבר לקו הירוק.

     

    בית"ר עילית ממוקמת כפסע מהקו הירוק. גבולותיה המערביים עוברים במרחק של כחצי קילומטר ממזרח לקו הירוק. ההתנחלות עלתה על הקרקע לפני כ-15 שנה ומאז היא גדלה בקצר מסחרר. התושבים כאן לא הגיעו "לכבוש גבעות" מסיבות אידיאולוגיות, וכמו רבים מתושבי ההתנחלויות בשטחים, הם חיפשו איכות חיים. במקרה שלהם, הם פשוט חיפשו מפלט מה"סלאמס" של בני-ברק או השכונות החרדיות בירושלים.

     

    "אנחנו מתגוררים אמנם בגוש עציון, שכולו נמצא 'רשמית' מעבר לקו הירוק, אבל בפועל אנחנו ממש לא חלק ממנו", אומרים בהתנחלות החרדית. ראש העיר, יצחק זאב פינדרוס, מסביר שהאוכלוסיה החרדית נבדלת מהמגזרים האחרים, ומתנהגת באופן שונה, "קודם כל, הקו הירוק הוא קו פוליטי ומדיני, אבל הוא לא קיים בשטח. אנחנו כל-כך קרובים לקו הירוק, כך שלא תצליח להסביר לאנשים מה ההבדל, למשל, בין מודיעין, שנמצאת בתוך הקו הירוק, לבין מודיעין עילית, שנמצאת מעבר לו, או בין בית"ר עילית לבית שמש או לצור הדסה.

     

    "אף אחד לא מגיע לפה בגלל שהוא רוצה 'לעבור' את הקו הירוק. אנשים מחפשים את איכות החיים, וזה מה שהם מקבלים כאן. מעבר לכך, הציבור החרדי מעולם לא הרגיש חלק מהמדינה. הוא לא היה חלק מהאליטה השלטונית מעולם, גם כשהיו לנו נציגים בקואליציה. אנחנו לא חלק מהנהלת המדינה, לא קשורים אליה ולכן לא מתערבים בסוגייה הזאת".


    ממשיכים לגדול בקצב מסחרר (צילום: דורון שפר) 

     

    עבור מרדכי, תלמיד כולל בן 26 מבית"ר עילית, מראות פינוי גוש קטיף היו קשים, אך יישוב עזה היה מיותר מלכתחילה. "חז"ל לימדו אותנו לא לדון אדם בשעת צערו. אני לא יכול לומר שאהבתי את השימוש שעשו שם בילדים ולא את כל ההתנהגות שלהם, אבל מדובר באנשים שחיו שם 30 שנה באופוריה גדולה מבחינתם, וביום אחד, בהחלטה אחת שהתקבלה בהליך פראי ודיקטטורי ובניגוד מוחלט למצע המפלגה, פתאום נחרב עליהם עולמם. הם עומדים עכשיו בפני משבר קשה והמדינה מתנכרת אליהם.

     

    "אבל מלכתחילה לא היה להם מה לחפש בעזה. הם גרו שם במובלעות בתוך מחנות פליטים, ליד רפיח. הרב ש"ך אמר כבר לפני 30 שנה שיום אחד יזרקו אותם משם כמו כלבים. הוא הבין שאין מה לגור בתוך הערבים, כי זה ייצור חיכוך מיותר. אבל פה זה משהו אחר".

     

    ומה לגבי בית"ר עילית? "פה זה לגור ליד צור הדסה, בתוך המדינה, בכלל לא ליד מחנות פליטים. כשהראו לרב את המפות לישוב הוא בירך על כך, כי אנחנו לא מייצרים חיכוך עם הערבים ולא עם החילונים. באנו לכאן כדי לגדל את ילדינו באווירה בה אני גדלתי כילד, בתנאי מחיה טובים ובזול יחסית".

     

    מה יקרה אם יפנו אתכם מכאן בעתיד? "אם יבואו אלי מחר ויגידו לי, מרדכי, קום ותעזוב עם המשפחה שלך, ויתנו לי פיצויים של 300-400 אלף דולר, זה יכאב, אבל נקום ונעזוב. הקמנו פה בתי כנסת, בתי ספר, תלמודי תורה... מי שבתוך הציבור יודע עד כמה אנחנו משקיעים בחינוך של הילדים. לעזוב את כל זה יהיה כואב מאוד, אבל אתה מבין שאין לך כלים להתמודד עם זה. לא נלך בקלות. ניאבק, נפגין, אבל בסוף נעזוב. מתבצרים על הגג לא תראו כאן".

     

    תושבת אחרת אומרת כי "בכל התוכניות שאני מכירה, בית"ר לא נמצאת ברשימת הישובים המיועדים להתפנות. יש שטחים שנמצאים הרבה לפניה, עמוק בתוך השטחים הערביים. אנחנו 500 מטר מהקו ולא נראה לי שמדינת ישראל תרצה שהגבול יעבור כל-כך קרוב. זה נראה לי כמו משהו שלא יתגשם. עם כל הכאב, לא תהיה לנו בעיה להתפנות, תמורת פיצויים הולמים. אבל באנו לכאן מסיבות כלכליות גרידא, בניגוד לתושבי עזה, אנחנו לא יושבים כאן בצו אלוקי".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דן בלילטי
    ראש עיריית בית"ר עילית
    צילום: דן בלילטי
    צילום: איי אף פי
    בונים גם במעלה אדומים
    צילום: איי אף פי
    צילום: רויטרס
    השטח שבין מעלה אדומים לירושלים
    צילום: רויטרס
    קרובים קרובים לקו הירוק
    מומלצים