קבלו את השמנה החדשה
קטלו את נינט על המידות, אחר-כך אמרו שהיא חיה על חסה וציפורניים. אז מה הפלא שאלפי נערות מרעיבות את עצמן?
במכון הכושר שלי יוצא לי מדי פעם לצותת במקרה לשיחות של מתאמנים אחרים, כתירוץ לא לעשות מתיחות. השיחות של הבנים כוללות על פי רוב חזרה על המילה "אחי" מספר פעמים, וביניהן מלמול כלשהו. אצל הבנות, לעומת זאת, הנושא אחר. תלמידות חטיבה, תיכון או צעירות בשנות ה-20 המוקדמות, נוטות לדסקס כמה כל אחת מהן הרבה יותר שמנה מרעותה. לעתים זה נלעג במיוחד כאשר ילדות בנות 15 ו-16, עלמות חן על סף פריחה שיש להן פחות משקל עודף מאשר בד בשמלות של שירי מימון, משוכנעות שהן לפחות גירסת בנות העשרה לעמרי שרון. חלקן באמת לא נראות משהו, פשוט כי הן גרומות לחלוטין.
וכולנו יודעים את זה. כבר שנים ארוכות מדברים פה על מה עשתה תרבות הפופ לקיבוע דמות האשה המושלמת כשלד מהלך עם מידת חזייה דאבל D. וכולנו מתעצבנים על זה כשעוד אחת מאחיותינו או חברותינו מרעיבה את עצמה, כי אחרת היא לא מסוגלת להסתכל במראה. ואנחנו כועסים על ערוץ הילדים, ועל MTV, ועל תוכניות הריאליטי, ועל ערוץ האופנה. ואז מה? אנחנו יוצאים מהבית, ומול הבחורה השמנה הראשונה שאנחנו רואים - מיד מתחרים מי ימצא תיאור שנון יותר. כמובן שפעילות הפנאי הזו אינה נחלתם של גברים בלבד. אבל תארו לעצמכם מה זה כשהתקשורת עושה את אותו הדבר, ולא אנשים ברחוב, אלא כל המדינה, מדברת רק על עובי הירכיים שלך.
בפרסומת שעלתה מטעם חברת "סלקום" לגמר של "כוכב נולד", משולבים חקיינים של זמרים ששרים: "תתנו לו צ'אנס, הוא שר מהלב". בתור כפילה לנינט טייב הביאו, איך נאמר בעדינות, בחורה נחמדה, ששוקלת עשרות מונים מששקלה נינט בימיה הכבדים ביותר. זה אפילו לא נעשה בעידון כלשהו, להיפך. עם הבגד השחור מ"ים של דמעות" קשה שלא להיזכר ב"אומלטה" של טל פרידמן. ובזאת נסגר מעגל מרושע במיוחד, שהחל לפני שנתיים בניצנים. נינט טייב היתה בחורה מוכשרת, צנועה ומקסימה, על זאת מסכימים כולם. אבל בינינו, היא היתה גם בחורה יפה, יפה מאוד. לא כתוב בתנ"ך (ואפילו לא בראש 1) שצריך להתאשפז פעם בחצי שנה עקב תת-תזונה בשביל להיראות טוב, ונינט נראתה טוב מאוד.
אבל ישראלים, ואולי אנשים בכלל, קשה להם עם בחורה שפשוט אין על מה "לרדת" אצלה. אז נתפסו למשקל שלה, מה הבעיה? אם היו אומרים שהיא טיפשה הרי היו צריכים, רחמנא לצלן, להוכיח את זה. אז אמרו שמנה. מה זה הטאיירים האלה? כמה הורדת השבוע? נכון שהזמנת צ'יפס במסעדה? ונינט, בואו נודה בעובדות, לא באמת היתה דבה. גג מלאה, ואפילו זה לא. אבל זה לא שינה, העיקר לקטול. עשרות אלפי בני נוער באו לאודישנים של כוכב נולד 2 וחלמו להיות נינט. אני לא בטוח שלנינט עצמה היה כל-כך כיף להיות היא באותה תקופה.
עלה של חסה
אלא שנינט, בניגוד לאחרים, החליטה לעשות מעשה. עם תחילת העונה השניה של "השיר שלנו" פערו הצופים פה בתדהמה: מה, הביאו שחקנית חדשה לתפקיד של נינט? רגע... זאת היא! והיא רזה! ובמשך כמה דקות עמדו מדורי הרכילות ועיתוני הבידור והסאטיריקנים למיניהם והסטנד-אפיסטים-בגרוש בהלם מוחלט. נינט, שהייתה יפה גם קודם, היתה כעת פשוט מהממת. אז מה עושים עכשיו? אל דאגה, יש פתרון. למחרת כבר כולם היו מתואמים: נינט, רוצה אולי עלה חסה? אכלת משהו בשבוע האחרון חוץ מציפורניים? אוי תראו, נינט בבית קפה, אולי היא תזמין תפריט.
רוצים לכתוב על נינט שהיא שמנה? זה עושה אתכם אנשים די קטנים, אבל זאת הפרנסה שלכם. רוצים לרדת עליה שהיא לא אוכלת כלום? גועלי למדי, אבל הקנאה היא תכונה אנושית. אבל לכתוב את שניהם, אחד אחרי השני? זה בערך כמו להכות מישהו כי הוא לא מוצא חן בעינינו, ואז להתלונן על זה שהוא מדמם על השטיח. אפילו בכוכב נולד כבר לא נותנים להצביע פעמיים.
ובאותם עיתונים ממש, יפרסמו בשבוע הבא או בעוד שבועיים כתבה נרחבת בנושא הפרעות האכילה של בני ובעיקר בנות הנוער. ויראיינו מדענים ופסיכיאטריות וגם אנשי תקשורת מזועזעים. ושלושה עמודים אחרי הכתבה, במדור הרכילות, יכתבו שכוכבת כלשהי נצפתה השבוע במסעדה, כשהיא מזמינה צ'יפס. וקבלו את השמנה החדשה שלכם, עמישראל!
אז אני מודה, קצת קשה לי להחרים כל-כך הרבה אנשים במחאה על מירור חייה של מי שאיתרע מזלה להיות מפורסמת בגיל צעיר מבלי להיות שלד אנושי, ועל הנזק הבלתי הפיך שהם גורמים לאלפי נערות בישראל מדי שנה. אבל סוף סוף מצאתי כתובת ברורה אחת שאפשר להפנות אגרסיות כלפיה: אני לגמר של כוכב נולד לא הגעתי (דווקא הייתה לי הזמנה). ול"סלקום" יש לי המלצה חמה: רוצים להיות מובילי תרבות? קודם כל תיפטרו מהטאיירים.
