שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    משרד המשפטים מציג: מהפכת הענישה
    כמה שנים יישב רוצח בכלא? וכמה יישבו אנס, גנב, או פדופיל? אם עד היום החליט כל שופט בעצמו, מהפכה שיוזם משרד המשפטים מנסה לקבוע את "מדד העונש הראוי" - ולכבול את ידי בית המשפט. "זה נועד למנוע מצב שבו שני אנשים שביצעו את אותה עבירה ייצאו עם עונש שונה לגמרי", הסבירה שרת המשפטים. היועץ מזוז: "נבטיח רמת ענישה הולמת"

    מקצצים את שיקול הדעת של השופטים: תזכיר חוק חדש שמפרסם הערב (ד') משרד המשפטים מציע להקים ועדה שתקבע עונש ממוצע לכל עבירה. לפי הצעת החוק, ייקבע לראשונה "מדד העונש הראוי" - העונש הסביר לתקיפה, לאונס, לרצח וליתר העברות וגם ל"מכות מדינה", עבירות חוזרות ונשנות בהן המדינה מבקשת לנקוט יד קשה יותר.

     

    החוק הישראלי קובע היום רק את עונשי המקסימום לכל עבירה ואולם בדרך כלל העונש המוטל בסופו של דבר הוא פחוּת מהעונש המקסימלי. את העונש המירבי שומרים בתי המשפט למקרי העבירה הקיצוניים ביותר. כל שופט מפעיל את שיקול דעתו האישי בקביעת העונש - ללא קו מנחה, ללא אחידות ובדרך כלל מקל מתוך רחמים וזהירות. המצב יוצר חוסר שיוויון ומרמור בקרב נאשמים שונים. כך למשל נודע שבבתי משפט באזור מסויים בארץ מחמירים השופטים יותר מאחרים.

     

    תזכיר הצעת החוק קובע עקרונות כלליים שינחו את השופטים בקביעת העונש ולמעשה "כובל" את השופטים לאותם עקרונות. עקרון היסוד המנחה הוא הניסיון לקבוע עונש שיהלום את חומרת העבירה. "המצב היום מוביל לתוצאה של אי-שוויון במערכת השיפוטית", אמרה שרת המשפטים, ציפי לבני, כשהסבירה את הצורך בהצעת החוק. "כיום יכול לקרות מצב שבו שני אנשים, שביצעו את אותה עבירה ונשפטו בפני אותו שופט יצאו עם עונש שונה לגמרי, וזה בלתי מתקבל על הדעת. יש פה רצון להקטין פערי ענישה ולצמצם את חוסר השוויון שבפסיקה. באופן זה, אנו מקווים להסיר את חשש הציבור מגזרי דין שרירותיים. זה גם יחזק את אמון הציבור במערכת המשפט".

     

    היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הוסיף: "ניסיון החיים מלמד שהיעדר אמות מידה בענישה דוחף את הענישה כלפי מטה, בין אם בגלל זהירות של השופטים ובין אם בגלל רחמנות. רמת הענישה בישראל היא רמת ענישה נמוכה בעבירות רבות והצעת החוק הזו אמורה לתת כלי שיבטיח רמת ענישה הולמת".

     

    החוק, אם יתקבל בכנסת, יחייב הקמת ועדה שבראשה יעמוד שופט עליון בדימוס. יחד איתו ישבו שופטי בית משפט מחוזי ושלום בדימוס, אנשי משרד המשפטים, נציגים של הסניגוריה הציבורית, וכן שני אנשי אקדמיה. הוועדה תגבש "עונשי מוצא" לעבירות שכיחות וועדת החוקה של הכנסת תתן את אישורה לעונשים הללו. הוועדה תיתן תשובות למכות מדינה ותפעל בהתאם לצרכים שיכתיב המצב. החלטות הוועדה לא יעוגנו בחקיקה, כי אם בתקנות. מקורה של מהפיכת הענישה בהמלצות שניתנו פה אחד בוועדת גולדברג. הוועדה פרסמה מסקנותיה בשנת 97' אולם מאז שכבו ההמלצות במגירות. רק ביוזמת השרה ציפי לבני גובשו ההמלצות לכדי תזכיר חוק.

     

    בהצעת החוק ישנן רשימות מפורטות של נסיבות מחמירות ומקלות, שבית המשפט יהיה חייב להתחשב בהן בקובעו את העונש, לצד נסיבות שבהן הוא רשאי אך אינו מחוייב להתחשב.

     

    התוצאה הישירה: הצרת שיקול הדעת

     

    "החידוש העיקרי היום הוא שייקבעו עונשי מוצא. כיום, החוק הנוכחי קובע עונש מקסימום ונותן סיוע מאוד מוגבל לשופט, כי בדרך כלל העונש המקסימלי רחוק מהעונש שנקבע בסופו של דבר. כל פעם בשלב הטיעונים לעונש באים הצדדים וכל צד שולף פסק דין שנוח לו. התוצאה קשה כי ההגעה להחלטה אינה מבוססת על תהליך אינלקטואלי-עובדתי, אלא על שיקול דעת רחב. עונש המוצא משקף את העונש לנסיבות טיפוסיות של עבירה", אמר מזוז.

     

    התוצאה הישירה של הצעת החוק החדש היא למעשה הצרת מרחב שיקול הדעת של השופטים בישראל. השרה לבני אמרה כי שוחחה כבר עם נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, ועידכנה אותו בדבר. הוא מצידו, כך סיפרה, קיבל את ההצעה. "זה אינו נסיון לתקוף את מערכת המשפט, אלא לחזק אותה – להשיג שוויון, לתת לה כלים ולחזק את אמון הציבור. זה גם ייתן לשופטים כלים שיקלו עליהם, הם ידעו מה חבריהם באולמות הסמוכים קובעים ומה ועדה ציבורית חושבת בנושא. אין מטרות ראויות מאלה", אמרה לבני.

     

    מנהל בתי המשפט, השופט בועז אוקון, אמר כי הצעת החוק אינה מהווה רק הנחייה לשופטים, כי אם גם הנחייה לאנשי התביעה. לדבריו, "החוק הזה לא יענה על המתח שקיים תמיד בין ענישה אינדיבידואלית לבין הצורך בהרתעה כללית. אבל האפשרות שלא תהיה תוצאה אקראית - גדלה".

     

    מזוז סיכם את הדברים: "המציאות כיום יוצרת מצב של פערי ענישה משמעותיים וחוסר אחידות בענישה. המצב הזה, של פערי ענישה משמעותיים, יוצר תחושה לא נוחה בציבור. זה פוגע באמון הציבור במערכת המשפט, גם אם יש הסברים טובים בפערים. הצורך בהבניית שיקול הדעת השיפוטי, בקביעת מנגנונים מיועד למנוע שרירות ואקראיות בענישה ולהבטיח אחידות רבה יותר ובכך להבטיח רמת ענישה הולמת", אמר מזוז. תזכיר החוק הופץ היום והוא יובא להצבעה בכנסת, לאחר מכן יוחלט מיהם האנשים שיאיישו את הוועדה והמהפכה בענישה בישראל תצא באופן סופי לדרך.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלכס קולומויסקי
    לא נגד בית המשפט. לבני
    צילום: אלכס קולומויסקי
    צילום: אלכס קולומויסקי
    נבטיח ענישה ראויה. מזוז
    צילום: אלכס קולומויסקי
    צילום: עמית שאבי
    שמע וקיבל. ברק
    צילום: עמית שאבי
    מומלצים