ישראל ומצרים מבקשות להרחיב את הסכם הסחר

שניים מהאזורים המבוקשים במכתב לפורטמן נמצאים באזור קהיר רבתי, ואחד באזור איסמעליה. באזורים האמורים קיימות תעשיות המיועדות לייצוא לארה"ב, בעיקר תעשיות מסורתיות ותעשיות בתחום הטקסטיל.

לפני כעשרה ימים נפגשו אולמרט וראשיד בוושינגטון, ולאחר מכן מסרו כי ישראל ומצרים עומדות לבקש במשותף מארה"ב את הרחבת "איזורי הסחר המוסמכים" (QIZ) במצרים. באופן מעשי מאפשרים הסכמי ה-QIZ לסייע למצרים להשתלב בהסכם הסחר החופשי הקיים בין ארה"ב וישראל ולייצא לארה"ב סחורות פטורות מכס.

לדברי אולמרט, בהרחבת שלושת אזורי התעשייה הללו יש פוטנציאל לגידול משמעותי בייצוא המצרי לארה"ב, וכן לגידול בביקוש לתשומות ישראליות עבור תעשיות אלו בהיקף של לפחות 11.7%. 

הסכם ה-QIZ בין ישראל למצרים נחתם בדצמבר 2004 בקהיר ונכנס לתוקפו בפברואר 2005. במסגרת ההסכם אושרו 8 אזורי תעשייה בקהיר רבתי, באלכסנדריה ובפורט סעיד. מאז כניסת ההסכם לתוקף ניצלו 54 מפעלים מצריים מתוך כ-450 מפעלים מורשים בתוך אזורי ה-QIZ את ההסכם, וייצאו לארה"ב מוצרי טקסטיל בהיקף של כ-65 מיליון דולר. על מנת לעמוד בתנאי ההסכם רכשו המפעלים הללו תשומות מישראל בהיקף של 8.5 מיליון דולר .

יו"ר ועדת ה-QIZ, גבי בר, מעריך כי התקופה הראשונה נועדה לגישושים הדדים ובדיקת השוק האמריקני והתשומות הישראליות בנושא, וכי ברבעונים הבאים תחול עלייה משמעותית בהיקפי הסחר הן בין מצרים לארה"ב, וכפועל יוצא בין ישראל למצרים.