"ההלכה מאשרת גידול איברים אנושיים להשתלה"
במהלך הכנס הבינלאומי לביואתיקה אמר פרופסור ג'ון לוייקי מאוניברסיטת קולומביה, כי אין מניעה הלכתית או אתית לגדל עוברים "כימריים" לצורכי השתלה – להוציא את המוח האנושי שניסוים בו מהווים "התערבות במעשה הבריאה". הרב ד"ר משה טנדלר: "ההלכה צריכה לאפשר ולעודד תרומת איברים, גם במקרה של מוות קליני"
"אין כיום מניעה הלכתית או אתית בגידול עוברים כימריים – המורכבים מתאים אנושיים ותאי בעלי חיים – לצורכי השתלה, למעט המוח האנושי". כך אמר הבוקר (חמישי) פרופסור ג'ון לוייקי מאוניברסיטת קולומביה, שהפתיע בדבריו את המשתתפים בכנס הבינלאומי שנערך בימים אלה באוניברסיטת בר-אילן. לדבריו, ניסויים במוח האנושי מהווים "התערבות במעשה הבריאה, והם עלולים לגרום למוטציות אנושיות".
"התעלמותם של אנשי הדת מההתקדמות המדעית מחד ומהסבל האנושי המשווע למרפא עלול להוביל לאי החלטה בעניין חיים ומוות", אמר הרב ד"ר משה טנדלר, ביולוג בהכשרתו. טנדלר דרש מהרבנים ואנשי הדת להכריע בסוגיות אתיות לטובת ציבור החולים: "חייבים לנקוט עמדה ברורה ולהחליט שמוות קליני הוא מוות לכל דבר, ויש לאפשר שימוש במקרה כזה באברים להשתלה. התורה קובעת שצריך להציל חיים, משום שכך קובעת האנושיות, מחקר תאי הגזע נועד בסופו של דבר להציל חיים של חולים במחלות קשות כמו פרקינסון, אלצהיימר, סרטן ועוד. ולכן זוהי מצווה בדיוק כמו פיקוח נפש", אמר הרב טנדלר.
הרב טען כנגד הממסד הדתי שבעצם העובדה שהם אינם מחליטים הם יוצרים מצב של "תיקו" – של דעות לכאן ולכן. "אבל יש תחומים בחיים שבהם אין 'תיקו'. אסור שיהיה 'תיקו' בחיי אדם", אמר הרב הרב טנדלר. בנושא ההפריה החוץ גופית הוסיף שלא יתכן שחלק מהרבנים יאמרו שאין בעיה הלכתית בהפריית אישה נשואה מזרעו של תורם זר (גוי), ובו בזמן, אחרים יטענו שהילד במקרה כזה יהיה ממזר.
הכנס, העוסק בעיקר בנושא תאי הגזע ובנושא ההפריות החוץ-גופיות, נערך משפט מבוים במהלכו נקבע בדעת רוב כי חל איסור על אלמנה שנישאה מחדש להשתמש בזרע בעלה הנפטר כדי להיכנס להריון, גם אם קיים חשש שהילדים מבעלה החדש יהיו בעלי מום. בדעת הרוב של השופטים נקבע כי ישנה בעיה עם הזרעה של אישה נשואה. חלק מן הפוסקים רואים בעצם הפריית הביצית בזרע של גבר אחר את מעשה העריות, וחלק פוסקים שמעשה העריות לא מתקיים במקרה זה.
"הדילמות האתיות הנובעות מהמחקר המתקדם בנושא תאי גזע והפריה חוץ גופית הן חדשות, והן עולות כתוצאה מההתפתחות המואצת במחקר. להתפתחויות אלה אין תקדים, והדיון בכל הנושא המשפטי, האתי, הרפואי והדתי, הפך למהותי והוא ניצב על סדר היום הציבורי בכל העולם", אמר הרב פרופסור דניאל שפרבר, נשיא המכון הגבוה לתורה וחתן פרס ישראל, העומד בראש הכנס.
"חשוב להציג את הנתונים העדכניים ביותר לרופאים ולמדענים ולספק עבורם הזדמנות להחליף רעיונות תוך כיבוד המחקר הבסיסי והמצבים הקליניים. האם אתי להרוס את העוברים שלא הושרשו ברחם כדי ליצור תאי גזע מנשים מתנדבות כפי שהדבר נעשה בדרום קוריאה? האם אתי לעודד בחירת מין הילוד תוך שימוש באבחון טרום השרשתי? הועידה לא רק תציג את הנושאים האתיים, אלא גם תספק פורום שבו אתיקנים, רופאים ומדענים יוכלו לדון בנושאים אלה", הוסיף פרופ' לוייטקי.
המוח האנושי. "התערבות בו מהווה פגיעה בבריאה"
מומלצים
