שתף קטע נבחר

קרואטיה בדרך הטבע

דוברובניק ואופטיה הפכו לשמות שגורים בשיחות עם סוכני הנסיעות, אבל האם כבר למדתם להגיד פליטביצה? זה הזמן לגלגל על הלשון את שם היעד הקרואטי החדש לחופשות ישראליות. רוני סופר טייל בין שמורות טבע, עיירות, כפרים ומעגנים, והוא מתגעגע לפלצ'ינקה שאכל בסקארדין

אפשר לחיות גם בלי טיול לקרואטיה, אבל לא כדאי. הארץ היפהפיה, עשירה במים ונופי טבע, יכולה לעשות לכם אחלה חופשת חגים והיא אלטרנטיבה מומלצת למי שרוצה לטוס קרוב ולא יקר, ונמאס לו מזה שבאנטליה, קפריסין ורודוס אומרים לו בקבלה של המלון "שלום" בעברית.

 

קרואטיה, אחת משש מדינות יגוסלביה לשעבר, היא מדינה גדולה עם אוכלוסייה קטנה, קצת פחות מחמישה מיליון תושבים, שעדיין זוכרים היטב את מוראות מלחמת האזרחים בראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת. מדינה יפה, עם 1,185 איים הסמוכים לחופי הים האדריאטי, רק 66 מהם מיושבים. אירופה, אך עדיין קצת ים-תיכונית באופיה, מדהימה ומסעירה כאחת.

 

המקומות הפופולרים ביותר בקרואטיה הם אופטיה בצפון ודוברובניק בדרום. שתיהן ערים, או שמא יש לומר עיירות, יפהפיות, ששווה לעצור בהן ליום ואפילו יותר. אבל אנחנו ביקרנו בחלק אחר ופחות מוכר לישראלים - דרום קרואטיה, לא רחוק מהערים ספליט ושיבניק. האזור הזה מציע שמורות טבע מהממות ונסיעות בינות לחופים מפורצים, מלאים בעיירות וכפרים ציוריים.

 

אחד הדילים שמציעה חברת "אשת טורס", שאירחה אותנו בקרואטיה, הוא טיול בשיטת ה"כוכב" - שוהים בבית מלון אחד במשך כל החופשה, וממנו יוצאים בכל יום לטיול באתר מופלא אחר. הדיל הזה מתאים למי שלא רוצה לשבור את הראש בניווטים בארץ זרה או ללמוד על האתרים בהם הוא מבקר בהם בעזרת הדרכה באנגלית במקרה הטוב ובקרואטית במקרה הרע. מעבר לחמימות העברית, מבטיחה השיטה נוחיות יחסית, מאחר שאין צורך לארוז כל בוקר ולפרוק בערב בבית מלון חדש.

 

פליטביצה: לא דובים וכן יער 

 

כשני מליון מבקרים מטפסים מדי שנה בעליות היפהפיות מהחוף האדריאטי להרי האלפים הדינארים, תוך מעבר בכפרים קטנים ועצירה בדוכנים של גבינות ואלכוהול מקומי בצידי הדרכים. בשמורה עצמה, אחת מהמתויירות באירופה, ממתינים ספק אוטובוסים ספק קרונות, המובילים מעלה אל 16 האגמים הנופלים אלה אל אלה במפלים מרהיבים בתוך נוף עוצר נשימה. הליכה בשבילים הבנויים מקלונסאות עץ, בין ובשולי האגמים, מובילה עד ממש מתחת למפלים, והנשימה נעתקת מהעוצמה. המים באגמים זוהרים בתכול-טורקיז ובירוק עמוק, ובתוכם להקות ענק של דגים הבוהים במטיילים במבט זגוגי, מתוך מים שרגל אדם אינה מורשית לטבול בהם.

 

לחובבי הזואולוגיה ביננו, בשורה: פליטביצה עשירה לא רק בדגי שמך אלא גם בהולכים על ארבע כמו זאבים ואפילו דובים שיודעים ללכת על שתיים. המדריכים מספרים גם על חיים שלמים המתנהלים בינות לסלעים, של נחשים ויתר מרעין בישין. לבד מהדגים שהישרנו אליהם מבט בלתי אמצעי, אין אנו יכולים להעיד על זחלים מסוכנים או על טורפים אחרים, אפילו לא על חיות אדם.

 

כך או כך, בהפלגות בספינות הנהר בפליטביצה יש מספיק זמן כדי להשקיף ולחפש את הדובים והזאבים המסתתרים ביער. אגב, אלה שלא מצאו אותם ביום, יוכלו אולי לשמוע אותם בלילה, אם יקחו חדר באחד מהמלונות שבשמורה. ועוד עניין אחד ראוי לתשומת לב בפליטביצה: עצים וענפים שנפלו למים שוקעים בתוך שכבות של סלעי גיר הנוצקות בימים אלו ממש בתחתית האגמים השקופים. בעוד מיליוני שנים, הם יתגלו שוב, הפעם כמאובנים.

 

קרקא: ספר אגדות 

  

שמורת טבע אחרת שוכנת סביב מוצאו של נהר הקרקא, הממצה את 75 הקילומטרים של אורכו מאז החל לזרום באלפים הדינארים בשטף עז אל הים האדריאטי. הסגנון מזכיר קצת את שמורת הדן והחצבני, אך הגודל ועוצמת המים גדולים שבעת מונים, ובבקשה - בלי מנגלים. שורות של מפלים ומפלונים, בתי כפר מסורתיים, מקומיות שמציעות

עשרות סוגי אלכוהול, פירות יבשים ומשקאות רפואיים ("IT'S A ROSMERIN FOR STOMACK"). כאן, בניגוד לפליטביצה, מותר גם להתרחץ.

 

אבל, על כל אלה מאפילה הפלגה קצרה במורד הנהר אל הכפר המקסים סקארדין, הנראה כאילו עיטר ספר אגדות. מרינה קסומה ושלווה ולצידה כפר קטן, ובו ברא אנטה פטרוביץ את מסעדת "הצדפה המוזהבת" (ZLATENE SKOIJKE). הוא ורעייתו טורחים שם על אירוח משובח ברמה המתחרה במסעדות הטובות באירופה, מפריכות הדגים ופירות הים, התמוככות הסטייק הלבן המעוטר בכמהין, ריחות מרתף היינות המשובחים ודרך הפלצ'ינקה, הפנקוטה והטירמיסו, שמפתים להישאר ולקנות בית ממש ליד, ולא לחזור לישראל לעולם.

 

מרינות ועתיקות: עוד אתרים באזור

 

ספליט: העיר השנייה בגודלה בקרואטיה, אחרי עיר הבירה זאגרב. על החלק החדש של העיר, לא נכביר מילים ואתם אל תכבירו בשהייה ושוטטות, שמא תחזרו במפח נפש. היישירו רגליכם אל הנמל הגדול, המוציא קווי ספינות, מעבורות ורחפות אל 16 נמלים בים האדריאטי, ומשם לכו אל העיר העתיקה. עיר יפהפיה, עמוסת תיירים, שהחלה להתפתח כשהקיסר הרומי דיוקטליאנוס החליט להקים בה ארמון לימי הפנסיה שלו. העיר העתיקה נפרשת מן הארמון מערבה ובנויה באופן המאפשר לה לקלוט את אלפי התיירים העוברים בה מדי יום. לבד מהארמון יש

בעיר שכיות חמדה ארכיטקטוניות - משערים מקושתים, דרך מגדלים וונציאנים ועד לגזוזטרות מחמד מעוטרות צמחיה מעל סמטאות צרות, שמרובות במלכודות תיירים.

 

שיבניק: עיר נמל יפהפיה. הכניסה מהים האדריאטי למרינה של העיר עוברת במפרץ צר, המוגן על ידי שלושה מבצרים קדומים. העיר עצמה בנויה על צלע של גבעה גבוהה. גם פה העיר העתיקה והמרינה הן האתרים המרכזיים לביקור. במרינה מומלץ לעצור לארוחה טובה באחת המסעדות, ולטעום בעיקר ממנות פירות הים.

 

טרוגיר: אי קסום המחובר בגשר באורך כ-30 מטרים ליבשה, אשר אומץ לשימור על ידי אונסקו. מרינה יפה, יאכטות מפוארות, כנסיות, צריחים ומאות בתי אוכל. השלווה הפסטוראלית והשיטוט בסימטאות הציוריות שווים את ההגעה, מה עוד שתמיד אפשר להתרווח על חצי ליטר בירה או גלידה בטיילת הארוכה והעמוסה תיירים.

 

וודיצה: עיירה זעירה הסמוכה לשיבניק, תוססת ומלאת חיים, כולל קזינו צנוע. שוק לילי פעיל ועמוס של מוצרי טקסטיל ומזכרות, מרינה מלאה בספינות מקסימות, אולמות ריקוד והרבה הרבה מסעדות ובתי מרזח. 

 

הכותב היה אורח חברת "אשת טורס"

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פליטביצה. נוף עוצר נשימה
צילום: רוני סופר
טרוגיר. קסם בכל מקום
צילום: רוני סופר
פלצ'ינקה. סיבה לקנות בית
צילום: רוני סופר
מומלצים