שתף קטע נבחר

משל העז של אלבי

"העז, או מי זאת סילביה" ב"הבימה": הצגה קצבית, שנעה בטבעיות מהצחוק והגיחוך לכאב ולכעס

מאז ההצלחה הגדולה הראשונה שלו עם "מי מפחד מווירג'יניה וולף" לפני יותר מארבעים שנה, אדוארד אלבי מעולם לא נרתע מלגעת במצבים קיצוניים. גם במחזה החדש שלו, "העז, או מי זאת סילביה", הוא בוחן את גבולות הסובלנות של החברה הליברלית המתקדמת באמצעות סיפור אהבה בלתי ייאמן, שהופך בית לכאורה מהוגן ומסודר לעיי חורבות פיזיים ונפשיים.

 

במרכז העלילה דמותו של מרטין, אדריכל מצליח, שחוגג יום הולדת 50, עם חיים לכאורה מושלמים, עד שהוא מגלה לידידו הקרוב, רוס, את הסוד האפל שלו: זה חצי שנה הוא מנהל רומן עם... עז בשם סילביה. החבר שולח מכתב לאשתו, ומכאן פורצת מלחמת העולם המחריבה את הבית, ומותירה גם גווייה אחת על הבמה בסוף.

 

היפה בכתיבה של אלבי, שהוא מודע לטירוף שבסיטואציה, אבל הוא מקפיד שהדמויות שלו ימשיכו לנהוג מתוך דיוק פסיכולוגי מלא, גם כשהמציאות נעשית מופרעת לחלוטין. הבמאי חנן שניר הולך בעקבותיו, מוציא מצוות השחקנים ביצועים מדויקים ואמינים ביותר, ובונה הצגה קצבית, שנעה בטבעיות מהצחוק והגיחוך לכאב ולכעס.

 

אלכס אנסקי חביב בתור החבר, שמביע את כל העמדות השבלוניות. עידו רוזנברג מרגש בתור הבן ההומו, שהוא היחיד שמצליח איכשהו לעבור תהליך קבלה של אביו הסוטה. ליליאן ברטו מגישה תפקיד חשוף ואמיתי עד כאב בתור האישה הפגועה, ששוברת את כל הכלים אבל מסרבת להינחם. מעל כולם, מוני מושונוב, בתפקיד כמעט בלתי-אפשרי של מי שמנסה לשכנע אותנו שיחסיו עם עז הם רגע של התעלות, ויוצר תפקיד מופנם, מבולבל, אנושי ומעורר חמלה.

 

מתחת לכל הגיחוכים והרגעים האבסורדיים, זו בעצם טרגדיה מודרנית חדה ומרתקת, ששואלת שאלות נוקבות על מושגי האהבה, והיכולת שלנו להבין את מה שחורג מהנורמה החברתית המקובלת.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רפי דלויה
מוני מושונוב
צילום: רפי דלויה
לאתר ההטבות
מומלצים