שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    ויזנטל הובא למנוחות, אף שר לא הגיע

    בבית העלמין בהרצליה הובא למנוחת עולמים צייד הנאצים, שמעון ויזנטל, שנפטר ביום שלישי. גרמניה שלחה שר ומדינות רבות שלחו שגרירים, אבל אף שר ישראלי לא בא. רק סגן השר, מיכאל מלכיאור. מארגני הלוויה: "נראה שלשרי הממשלה, חלקת הקבורה בהרצליה רחוקה מדי". מזכירות הממשלה מגיבה: "חשבנו שמלכיאור הוא המתאים ביותר". לבנת: "לא עודכנתי במועד הלוויה"

    מאות מכרים, שגרירים ואישים בכירים הגיעו בצהריים (יום ו') מכל העולם לבית העלמין בהרצליה לחלוק כבוד אחרון לצייד הנאצים, שמעון ויזנטל, שנפטר ביום שלישי. גרמניה שלחה שר במשרד המשפטים. ומי לא בא? כל שרי ממשלת ישראל. רק סגן השר, מיכאל מלכיאור, טרח להגיע. בהלוויה קראו פעמיים את תפילת "אל מלא רחמים" - פעם אחת לשמעון ויזנטל ופעם שניה לששת המיליונים שנספו בשואה.

     

    מארגני הלוויתו של ויזנטל מתחו ביקורת על כך שאף שר בממשלה לא הגיע לחלוק לו כבוד בדרכו האחרונה. לדברי גורמים המעורבים בארגון ההלוויה, "אישים בכירים מארצות שמעבר לים הגיעו לחלוק כבוד אחרון לויזנטל, אך נראה שלשרי הממשלה, חלקת הקבורה בהרצליה רחוקה מדי". מטעם שרת החינוך, לימור לבנת, נמסר בתגובה: "השרים לא עודכנו במועד ההלוויה ולכן נבצר מהשרה להגיע להלווייתו של אדם כה חשוב, שעשה כל כך הרבה לטובת ההיסטוריה של מדינת ישראל".


    מאות ליוו את ויזנטל בדרכו האחרונה (צילום: איי.פי)

     

    פנינו למזכירות הממשלה כדי לשמוע מדוע לא טרח אף שר להגיע. "חשבנו שמלכיאור הוא המתאים ביותר הן בגלל הקשר האישי שהיה לו עם צייד הנאצים ויזנטל והן בשל תפקידו כשר האחראי על היהדות והתפוצות. זו לא פחיתות כבוד. מדובר בסגן שר במשרד ראש הממשלה".   

    הלך לעולמו
    "ויזנטל ייזכר כסמן המצפון של השואה" / איי.פי
    מותו של שמעון ויזנטל מעורר הדים ברחבי העולם. מנהל המכון שייסד צייד הנאצים בלוס אנג'לס, הסביר כי "ויזנטל הפך למייצגם התמידי של הקורבנות". קנצלר גרמניה שרודר: "ויזנטל נקט בפעולה כאשר אחרים המשיכו לשתוק"
    לכתבה המלאה

     

    ומי כן הגיע לחלוק כבוד אחרון? שר במשרד המשפטים הגרמני, האנס יורג גייגר, ממלא מקום שגריר גרמניה, ד"ר סיריל נן, שגריר אוסטריה, הנגל קורט, שגריר פולין בישראל, יאן ווייצ'יך פיקארסקי, נציגת שגרירות ארה"ב בישראל, ג'ין קרט, שגריר בריטניה, סיימון מקדונלד, שהוא גם נציג האיחוד האירופאי, שגריר איטליה בישראל, סנדרו דה-ברנדין, סגן נשיא הפרלמנט הרוסי אלכסנדר טורשין. מישראל הגיעו יו"ר הסוכנות היהודית, זאב ביילסקי, השר לשעבר נתן שרנסקי, יו"ר יד ושם, אבנר שלו, שבח וייס וראש עיריית הרצליה, יעל גרמן.

     

    ראש עיריית הרצליה, יעל גרמן, ספדה לוויזנטל והביעה תמיהה על הייצוג הממשלתי המביך: "ויזנטל החזיר לנו את הגאווה שאבדה בשואה. ויזנטל היה הראשון שבא בראש זקוף והחזיר את הצדק, לדעתי בין האנשים שהגיעו לפה היום היו צריכים להיות נשיא המדינה וראש הממשלה, הם היו צריכים לתת את הכבוד האחרון לויזנטל ואני מאוד מתפלאת על כך שהם לא הגיעו".  

     

    סגן השר מלכיאור אמר לפני תחילת ההלוויה: "כל העם היהודי מרכין ראש על אדם גדול שעשה את העבודה בשם כולנו, בשם העם היהודי בלי נקמנות, בלי מרירות למרות שהיתה לו זכות להיות מריר ולנקום. ויזנטל נאבק גם נגד אלה שניסו להכחיש ולגמד את השואה ובכל פעם שתפס נאצים, רוצחים הוא העלה את הסיפור של השואה מחדש בפני כל העולם".

     

    מלכיאור מותח ביקורת על הטענות שנשמעו, לפיהן רק הוא הגיע לייצג את הממשלה "גם המשפחה וגם הממשלה רצו שאגיע להלוויה לייצג את הממשלה. מתוקף תפקידי אני עוסק בנושא השואה ויש אנשים שרוצים לפגוע בי אישית ובגלל זה העלו את הטענה הזו".  


    זרים שהונחו מטעם ממשלת אוסטריה (צילום: רענן בן צור)

     

    להלוויה הגיע גם טוביה פרידמן, אף הוא צייד נאצים. פרידמן מספר שהיה בין לוכדיו של אייכמן: "אני זוכר שהטילו עלינו למצוא את אייכמן, איתרנו את החנות של אביו ושם בדקנו בתמונות איך נראה אייכמן בהמשך עקבנו אחרי אשתו של אייכמן עד שהצלחנו להגיע לאייכמן עצמו. במשך 60 אנחנו רודפים את הנאצים. אחת הגדולות של ויזנטל היא שהוא הזכיר לגרמנים כל הזמן את רצח העם שביצעו. במשך 60 שנה עשינו עבודה והיום באנו להיפרד ממנו.

     

    "מגיע לו כבוד גדול, הוא עשה דבר גדול. כמו אריה הוא נלחם בנאצים כשהתחיל לדבר על נאצים ועל נאצי שאותר הוא שיכנע את כולם וגם אותי שאוטוטו הוא תופס את הרוצחים. היום אני מקנא בויזנטל כשאני רואה שמאות באו להיפרד ממנו. אני עוד אמשיך בפעילותו".

     

    היסטוריה של מלחמה בלתי מתפשרת בנאצים

     

    שמעון ויזנטל הלך לעולמו ביום שלישי והוא בן 96. ויזנטל, ניצול שואה שהקדיש את חייו למלחמה בנאצים, מת בשנתו בביתו בווינה, אוסטריה.

     

    לאחר תום מלחמת העולם השנייה, אסף ויזנטל עבור מחלקת הפשעים של הצבא האמריקני ראיות על הזוועות שביצעו הנאצים, ובמקביל ניהל קרן רווחה עבור ניצולי שואה יהודים. בסוף שנת 1945 התאחדו הוא ואשתו, לאחר שהיו בטוחים כל אחד בנפרד כי השני נספה. ב-1946 נולדה בתם פאולינה. 

     

    לאחר שהסתיים שיתוף הפעולה עם הצבא האמריקני, הקים ויזנטל עם עוד 30 מתנדבים את המרכז היהודי לתיעוד היסטורי בעיר לינץ שבאוסטריה. ב-1954 נסגר המרכז בעיר לינץ וכל תיקיו הועברו למרכז יד ושם בירושלים, למעט תיק אחד, תיקו של אדולף אייכמן .

     

    בשנת 1953 קיבל ויזנטל מידע כי אייכמן חי בארגנטינה. הוא העביר את המידע לשלטונות הישראליים, אך אלו קיבלו מידע מוטעה כאילו הוא חי בסוריה, ורק ב-1959 התאמת המידע כי אייכמן אכן חי בארגנטינה. ב-1961 הובא אייכמן לארץ ונשפט בעוון פשעים נגד העם היהודי, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה וחברות בארגון עוין. אייכמן נמצא אשם והוצא להורג ב-31 במאי 1962. מעודד מהצלחתו בתיק אייכמן, פתח ויזנטל מחדש את המרכז היהודי לתיעוד היסטורי בוינה. במתכונתו הנוכחית, עסק המרכז בלכידת פושעי מלחמה נאצים.

     

    בהכנת הידיעה השתתפה דיאנה בחור-ניר
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רענן בן צור
    מסע הלוויה
    צילום: רענן בן צור
    שמעון ויזנטל
    צילום: איי פי
    צילום: רענן בן צור
    מימין: הבת, פאולינה
    צילום: רענן בן צור
    צילום: רענן בן צור
    טוביה פרידמן, צייד נאצים
    צילום: רענן בן צור
    צילום: באובאו
    לא עודכנה. לבנת
    צילום: באובאו
    צילום: איי פי
    מוזיאון על שמו בלוס אנג'לס
    צילום: איי פי
    ויזנטל ואשתו צילה ב-1936
    צילום: מרכז שמעון ויזנטל
    מומלצים