דימונה: מי ידאג לנרקומנים שרוצים להיגמל?
מרכז היום לנגמלים בדימונה היה משענת הכרחית עבור נרקמונים שרצו הזדמנות לחזור לחיים נורמליים. לאחרונה הופסקה הפעילות במקום בשל בעיות ביורוקרטיות והנגמלים נאלצים לשוב לרחוב. משרד הרווחה: שיסעו למרכז בבאר שבע. מטפל בנגמלים: הם לא יסעו. זה בדיוק התירוץ שהם צריכים כדי ליפול חזרה לסמים
"אני רוצה להשתקם. תעזרו לי. כל מה שאני מבקש זה להביא הביתה פרנסה בכבוד". כך אומר סמי אלמדיוס, תושב דימונה המצוי בתהליכי גמילה מסמים, שמצא את עצמו חזרה ברחוב לאחר שמרכז הנגמלים בו ביקר נסגר.
בשנה וחצי האחרונות לא נגע סמי בסם. אחרי תקופה ארוכה של התמכרות נדמה היה כי הוא עולה על דרך המלך, ומוצא טת הכיוון הנכון לחיים נורמליים. אבל לפני כחודש וחצי נסגר מרכז היום לנגמלים בדימונה, ומאז סמי שוב מחפש כיוון. הוא לא מתבייש לזעוק לעזרה, כל מה שהוא רוצה זה להשתקם, אבל כרגע פשוט אין מי שיעזור לו.
מרכז היום לנגמלים היה משענת הביטחון של נרקומנים רבים בדימונה, אך לפני כחודש וחצי הוקפאו התקציבים להפעלתו והמוסד נאלץ לסגור את שעריו. מאז אין סדנאות לנגמלים, אין קבוצות תמיכה ואין אלטרנטיבה לחיים הקשים שהיו מנת חלקם בשנים שלפני תהליך הגמילה. המדריכים והעובדים הסוציאליים עדיין נמצאים במקום, אך ביכולתם לספק אך ורק שיחות פרטניות, בדיקות שתן ושיקום אסירים שמשתחררים. לנגמלים הציעו לעבור למרכז יום הפועל בבאר שבע, אך מבחינתם זהו בדיוק התירוץ כדי להפסיק את תהליך הגמילה. סמי, יחד עם חבריו, נאלץ לחזור לרחוב.
"כל הטיפול ירד לטימיון"
במשך 20 שנה היה סמי יוצא ונכנס בשערי בית הסוהר עד שנשלח ל"אישפוזית", שם עוברים נגמלי הסמים את השלב הראשוני והקשב ביותר, בו הגוף מתפרק מהסם ונבנה מחדש. לאחר מכן עוברים הנגמלים אל קהילה טיפולית, דוגמת מרכז היום שפעל בדימונה.
המטופלים במרכז היום בדימונה היו מגיעים אל המוסד בשמונה בבוקר, משתתפים בסדנאות, בשיחות קבוצתיות ובפעילויות שונות עד השעה 14:30. בשעות הספורות בהן בילו במרכז הם היו מקבלים את הביטחון ואת הכלים להמשיך בחייהם, להתקדם מבחינה אישית, לצאת מהמצוקה ולהבריא.
"אין לי כוח לחזור למה שהייתי", אומר סמי. "אני לא רוצה למכור סמים כדי להתקיים. הבעיה היא שאין לי לאן לפנות. אין שום גורם שיטפל באנשים שרוצים להתחיל מחדש. זוהי מחלה קשה. כל יום זאת התמודדות מחדש, אבל מי שסיים היום 'אישפוזית', אין לו לאן ללכת. הוא נשאר ברחוב וכל הטיפול הארוך והקשה יורד לטמיון. אם לא נתעורר, פשוט נמות".
על מנת להפעיל את מרכז היום במתכונתו המלאה יש צורך ב-15 אנשים שיפקדו אותו בקביעות, מסביר מורדי עובדיה, מנהל עבודה בחווה חקלאית ועוזר לנגמלים מסמים. "יש יותר מ–15 נרקומנים בדימונה, אך כנראה שעוד יש להם את הכוח להשתמש. אם לא יהיה מרכז יום בדימונה, הנרקומנים לבטח לא יגיעו לבאר שבע".
עובדיה פיתח בשיתוף עם עיריית דימונה פרוייקט מיוחד להעסקת הנגמלים בעבודות גינון בעיר. הפרויקט כולל שמונה נגמלים ועד כה הוא רשם הצלחה גדולה. בקרוב ייקלטו חמישה נגמלים נוספים, אך למרות האופטימיות, מדובר בטיפה בים.
"הנרקומנים והנגמלים בדימונה חיים בתת תנאים", הוא אומר. "בלי חשמל וגז, חלקם גם בלי אוכל וקורת גג. הם לא מבקשים כסף, הם מבקשים רק הזדמנות".
מעיריית דימונה נמסר כי מרכז היום מופעל על ידי משרד הרווחה ובאחריותו.
ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "מרכז היום נסגר מכיוון שלא היו בו במשך תקופה ארוכה מספיק אנשים. כדי שיפעל צריך שיהיו בו כל הזמן 15 איש. את השירות יוכלו לקבל במקומות אחרים, כמו בבאר שבע".