המורה החדש: ידע מקצועי ופחות השכלה כללית

המודל החדש להכשרת מורים בישראל: יותר ידע מקצועי מעמיק, פחות השכלה כללית רחבה. כך עולה מתוכנית הכנס בו הוצג המודל היום (ב') במכללת אחוה שבדרום הארץ.

המועצה להשכלה גבוהה צפויה לאשר את המודל, שנבנה כחלק מהמלצות ועדת דוברת לשינוי מעמד המורים. בדו"ח הומלץ לשדרג את התוכניות להכשרת מורים ולהעבירן לאחריות המועצה להשכלה גבוהה.

המכללה האקדמית אחוה היא הראשונה שגיבשה מודל הכשרת מורים לתואר ראשון בהוראה ומדעים, והוא הוצג בכנס "דמות המורה, ההשכלה הגבוהה והפרצוף שלנו – מי יחנך את ילדינו?" בהשתתפות ראשי מערכת ההשכלה הגבוהה בארץ. ברגע שיאושר המודל על ידי המל"ג הוא צפוי לשמש קו מנחה קו לשאר המכללות להוראה בארץ.

"המורה האידיאלי: בעל גישה חינוכית"

יו"ר הות"ת (ועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה), פרופ' שלמה גרוסמן, נדרש לאחת המחלוקות הגדולות לגבי שינוי התואר למורי המדעים. המחלוקת נבעה מההמלצה לפיה הם יתמקצעו במקצוע אחד בלבד ויהיו בעלי ידע פחות נרחב.

 "אנחנו בהחלט רוצים מורים עם ידע בסיסי רחב יותר תוך התמקדות במקצועות שאותם בחרו ללמוד ברמה אקדמית גבוהה. מורה למתמטיקה יקבל כל מה שהוא זקוק לו. כיום המגוון הרחב של הנושאים שמורה נחשף לה במוסדות להכשרת עובדי הוראה מאפשר ידע רחב אבל פחות התמקצעות. מה עדיף על מה? מורה בעל ידע כללי רחב, אך שטחי יחסית במקצוע אותו הוא מלמד, או מורה מקצועי מהשורה הראשונה, המעורה יותר בחומר שהוא מלמד, ומעודכן לגבי הפיתוחים הטכנולוגיים והמדעיים? מבחינתנו דמות המורה האידיאלית היא ראשית מורה בעל גישה חינוכית נכונה – שמוכן להתמסר לתלמידיו ומסוגל להעביר ידע שהוא רכש לתלמידיו, להנחיל ערכים ומסוגל להביא תלמידים למצב שבו יהיו מורים מוכשרים בעתיד", הסביר גרוסמן.

כזכור, שתי המלצות בדו"ח דוברת עומדות לשנות משמעותית את מפת המכללות להוראה ואת סוג ההכשרה של המורים, מתוך שאיפה לשפר את איכות ההוראה בבתי הספר. המלצה אחת נגעה לצמצום המכללות הממלכתיות והדתיות להוראה מ-27 ל-12 בלבד. ההמלצה האחרת נוגעת לאופי ההכשרה ולמידת ה"אקדמיות" שלה - הוועדה המליצה לבטל את התואר הראשון בחינוך, B.ed, ולהמירו בתואר ראשון דיסיפלינרי בשילוב תעודת הוראה. בנוסף, יעברו המכללות לפיקוח ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, במקום להיות חלק ממשרד החינוך כבעבר. בעקבות המלצות אלה עולים רעיונות שמטרתם להעביר לאוניברסיטאות נתח משמעותי יותר מהכשרת המורים.

הסיבה לצמצום מספר המכללות להכשרת מורים נעוצה לדברי גרוסמן בכך ש"בעשור האחרון ריבוי מספר המוסדות להכשרת עובדי הוראה פגע באיכות המורים. לכן ההחלטה שקיבלנו היא לאחד מוסדות".

לדבריו, "שיפור איכות ההוראה ניתן לביצוע רק במכללות גדולות, בהן ישנה מסה קריטית של סטודנטים. במקום מוסדות של 200 סטודנטים להוראה יהיו מוסדות של 2,000 ויותר. צריך ללמד מגוון של נושאים ורק במוסד גדול זה אפשרי". 

"אנחנו בעד נגישות לצד מצוינות וכל מי שראוי ללמוד אכן יתקבל. ישנם כיום 22 אלף סטודנטים להוראה, ואנחנו מצפים להגדיל את המספר, כך שיענה על הצרכים של מדינת ישראל. ישנה עלייה בשנים האחרונות במספר הסטודנטים להוראה ובכלל. גם אם המספר יתייצב סביב זה, אנו עונים על הדרישות".