שתף קטע נבחר

זיהוי הזדמנויות מניתוח תהליך הצריכה

פרק 10 מספרו של דן הרמן "יתרון לא הוגן". והפעם: איך תהליך הצריכה מלמד אותנו לא רק על הצרכנים, אלא גם על עצמנו ועל מתחרינו

תמיד כדאי להתחיל בצרכן

 

נקודת המוצא עליה אני ממליץ היא התבוננות מעמיקה בתהליך הצריכה. מאחורי ההמלצה הזו יש תובנה לגבי מהי תחרות. בניגוד לדרך שבה חושבים לעיתים קרובות משובטי ה- MBA, אתם לא באמת במלחמה נגד המתחרים שלכם (גישה שמובילה לחשיבה בסגנון "הם עשו ככה, אז אנחנו נעשה ככה"), אלא בתחרות על ליבם וכיסם של הצרכנים. משום כך, צעדים תחרותיים הם לא משהו שאתם עושים למתחרים (למעט מקרים ספורים), אלא משהו שאתם עושים לצרכנים. אל תשכחו את זה.

 

האסטרטגיה שלכם, כמו שכבר אמרתי קודם, תעבוד או לא תעבוד כאשר צרכנים יעשו או לא יעשו מה שתכננתם שהם יעשו. ההגדרה הבסיסית של אסטרטגיה שכוללת צרכנים מסוימים שאתם הולכים לשפר את האפשרויות שיש להם בדרך שנותנת לכם 5% של בידול – בנויה על ההכרה הזו. כל אסטרטגיה צריכה לקחת בחשבון את הפסיכולוגיה של הצרכן. הפן של המיתוג במשולש נוסחת ההצלחה השיווקית נועד לוודא את העניין הזה בדיוק. כל הזדמנות שאתם מזהים, בין אם היא הזדמנות אסטרטגית או הזדמנות טקטית, תוכלו למצות אותה רק אם תציעו לצרכנים משהו שהם ירצו ואפילו ירצו מאוד.

  

לכן ההבנה של הצרכן היא המפתח החשוב ביותר לזיהוי הזדמנויות. בפרק הקודם תיארתי לכם כמה דרכים להבין צרכנים ולנבא את רצונותיהם בעתיד. בפרק הזה אני רוצה להראות לכם את התועלת העצומה שיש בניתוח תהליך הצריכה, גם לשלב ה- What's Now? וגם לשלב ה- What's Possible?. כפי שתגלו עוד מעט, תהליך הצריכה מלמד אותנו לא רק על הצרכנים אלא גם על עצמנו ועל מתחרינו.

  

15 השלבים

 

הבנת תהליך הצריכה היא בסיס לכמה וכמה ניתוחים חשובים ותרגילי חשיבה המצאתית שמגלים הזדמנויות. אתם צריכים להבין את תהליך הצריכה של הצרכן שלכם. לשם כך, תוכלו להשתמש ב- 15 השלבים שמיד אמנה. תשאלו את עצמכם איך הם רלבנטיים למוצר או לשרות שלכם. בנו את רשימת השלבים הרלבנטיים עבורכם.

 

אחר כך, בררו איך כל אחד מהשלבים קורה במקרה שלכם. מתי, איפה ואיך בדיוק זה קורה. מה הצרכן עושה ומה עובר עליו. מי מעורב וכיצד. אל תתפתו להכללות – דקדקו בפרטים. הבינו מה קורה, אל תעשו V. ועוד דבר: אמפטיה. תתגברו על הנטייה ללעוג לטיפשותו של הלקוח שלכם. היכנסו לו לראש ולנשמה. תעברו את זה כמו שהוא עובר את זה.

  

אוקיי, צאו לדרך.

  

1. התעוררות הצורך / החשק / הרצון

 

2. חיפוש, איסוף מידע, בירור (אמצעי תקשורת, שכנים וחברים, פרסום, שופינג, מוקד השרות, ...), והאם פועל הרגל בקניות הבאות? מה גורם לחריגה מההרגל?

 

3. גילוי אפשרויות, התוודעות למותגים

 

4. בחירה – ושוב: האם פועל הרגל בקניות הבאות? מתי לא?

 

5. קנייה / הזמנה

 

6. תשלום

 

7. אספקה

 

8. התקנה

 

9. הדרכה

 

10. אחסנה ותחזוקה על ידי הצרכן

 

11. הכנה לשימוש / צריכה

 

12. שימוש / צריכה – באילו מצבים? מתי? היכן?

 

13. הפקת תועלת על ידי הצרכן – איזו? איך? במה מותנית?

 

14. תמיכה, טיפול בתלונות, טיפול בתקלות, תיקונים

 

15.  טיפול בפסולת / גרוטאה.

  

יכול להיות שתגלו כמה וריאציות על תהליך הצריכה. מצויין! תארו לפרטים את תהליכי הצריכה השונים וגלו מה גורם את השונות: פלחי שוק שונים, במובן הרגיל של המושג? הקשרי קניה שונים?

  

אחרי שפירטתם את תהליך הצריכה אתם יכולים לבצע בעזרתו גם ניתוחים שונים לשלב ה- What's Now? וגם חיפוש אחר הזדמנויות עבור שלב ה- What's Possible?. אני רוצה לתאר לכם שלוש מתוך האפשרויות. אנחנו עושים חלק מהתרגילים האלה עם צרכנים במסגרת ראיונות עומק.

 

אנחנו גם עושים את התרגילים האלה במסגרת ראיונות עם עובדים ברמות שונות אצל הלקוחות שלנו או במסגרת של ימי דיון או סדנא מרוכזים. הניסיון שלי מלמד שכדאי לעשות את התרגילים הללו בעיקר עם אנשים שפוגשים את הצרכן בשלבים השונים של תהליך הצריכה או שיש להם השפעה על מה שעובר עליו.

  

זיהוי הזדמנויות להגדיל את התועלת לצרכן

  

התרגיל הראשון שייך גם לשלב ה- What's Now? וגם לשלב ה- What's Possible?. סוג כזה של הזדמנויות מאפשר לכם חדשנות שיווקית שוטפת. בדרך כלל לא תגלו בדרך הזו אפילו הזדמנות לפתוח פער על המתחרים שלכם, ודאי לא ליצור יתרון לא-הוגן. אבל לא הייתי ממליץ לכם לוותר על התרגיל בגלל זה.

 

אתם עוברים שלב אחר שלב על תהליך הצריכה (או על כל אחד מתהליכי הצריכה שזיהיתם). בכל שלב אתם בוחנים האם הצרכן נתקל באחד או יותר מחמשת הבאים:

  

1. אי נוחות / אי נעימות, קושי, עיכוב, סירבול, עלויות

 

2. צורך בפשרות ובויתורים, פתרון לא מלא / לא אופטימלי

 

3. נזק שצריך להשלים איתו כדי להפיק את התועלת

 

4. תלות באחרים

 

5. צורך במוצרים משלימים להפקת התועלת.

 

כשזיהיתם גורמים כאלה, זיהיתם הזדמנויות. אז כמובן, אתם שואלים שאלות כמו למה זה קורה ומה אפשר לעשות כדי שזה לא יקרה. התשובות לשאלות כאלה יובילו אתכם אל דרכים למצות את ההזדמנויות שזיהיתם.

  

טיפ קטן: תחשבו לא רק מה צריך להגביר, להגדיל או להוסיף. תחשבו גם מה רצוי לצמצם, להפחית או אפילו לבטל.

 

העשרת התועלות שהצרכן מפיק

 

התרגיל השני מאוד חשוב מפני שהוא יכול להוביל לזיהוי של הזדמנות אסטרטגית, אפילו הזדמנות ליצור יתרון לא-הוגן. הוא שייך לשלב ה- What's Possible?.

  

טד לויט איש Harvard, אחד האנשים החכמים ביותר בתחום השיווק ומהאבות המייסדים שלו, היה מראשוני המטיפים לבידול כבסיס לאסטרטגיה תחרותית מנצחת. אחד הכללים שהוא יצר לפני הרבה שנים אומר: אם יש לך מוצר מוחשי – בדל אותו על ידי תועלת לא מוחשית, ואם יש לך מוצר בעל תועלת לא מוחשית – בדל אותו בעזרת תועלת מוחשית. על הרעיון הזה מושתת התרגיל הנוכחי, אם כי אנחנו לוקחים אותו הרבה קדימה.

  

אתם חוזרים ועוברים על כל אחד ואחד מהשלבים בתהליך הצריכה. הפעם, אתם שואלים לגבי כל שלב האם אתם יכולים להציע בו תועלת נוספת, רצוי מחוץ לתועלות הליבה, אשר תבדל אתכם ותיצור לכם יתרון. כשאתם חושבים "האם" אתם בעצם גם חושבים "איך". התשובה היא משולבת.

  

אתם צריכים לבחון את האפשרות להוסיף אחד או יותר מתוך חמישה סוגים שונים של תועלת (בפרק 12 תמצאו הרחבה על כל אחד מהם). תזכרו שלא מדובר בתועלות הליבה אלא בתועלות שנוספות אליהן ומבדלות אתכם. עוד דבר. אני אלווה כל סוג של תועלת בדוגמה קצרה אחת למטרות המחשה, אבל הנקודה של התרגיל היא לבחון כיצד אתם יכולים להוסיף סוג כזה של תועלת לכל אחד מהשלבים בתהליך הצריכה של המוצר שלכם.

  

תועלת חווייתית - חושית

  

האם אתם יכולים לענג את חושיו של הצרכן במראות יפים, בניחוחות נעימים, בצלילים ערבים לאוזן, בתחושות מגע נעימות, בטעמים ערבים לחיך? האם אתם יכולים לספק לו הרגשה גופנית נינוחה או טמפרטורה אופטימלית? האם החוויה יכולה להיות רב-חושית והרמונית? דוגמה לזה היא Clorox – החברה הראשונה שהציעה אקונומיקה בניחוחות נעימים.

 

תועלת חווייתית - רגשית

 

האם אתם יכולים להציע לצרכן חוויה רגשית? חוויה רגשית נובעת מאווירה מסויימת שמעוררת עולם אסוציאטיבי שלם שכבר קיים במוחו של הצרכן ("כפריות אירופית", "טכנולוגיה עתידית", ...), היא גם נובעת מהתרחשות דרמטית, ממתח, ממשחק, ועוד. תחשבו למשל על SICILY by Dolce & Gabbana ("מאפיה סיציליאנית").

 

תועלת בינאישית

  

האם אתם יכולים להציע לצרכן דרך להכניס תכנים חדשים למערכת יחסים כלשהי בחייו, או לנהל אותה או לקדם אותה? תחשבו על בני זוג, ילדים, הורים, חברים, או כל מערכת יחסים שעולה בדעתכם. האם אתם יכולים להציע לו דרך להביע רגשות או לעורר רגשות? אולי להגדיל את האטרקטיביות שלו בעיני מישהו? אולי דרך לדאוג לצרכים של מישהו? אולי לציין אירוע? הקונספט של ארוחות הילדים ב- McDonald's הוא משהו מהסוג הזה.

  

תועלת חברתית

 

האם אתם יכולים להציע לצרכן דרך לשדר לסביבה איזשהו מסר לגבי זהותו או אישיותו או מעמדו או ערכים שהוא דוגל בהם? האם אתם יכולים לספק לו הזדמנות "לעשות את הדבר הנכון" מבחינה חברתית או ערכית? אולי לציין איזשהו "טקס מעבר"? מותג החזיות Triumph יצר את מושג "החזייה הראשונה" שהיא טקס מעבר מילדות לנשיות.

  

תועלת פסיכולוגית

 

האם אתם יכולים להציע לצרכן דרך להתעודד, לשחרר מתח, להחליף מצב רוח, להתנתק, לחוות פנטסיה, להרגיש מלא חיים, להפגין יכולת ולהרגיש עוצמה, לגייס מוטיבציה לעשות משהו, לחזק דימוי עצמי, לראות תכלית, להתפתח, לטפל בעצמו, ועוד כאלה? מותג כמו Nike מאפשר ללקוחות שלו את ההרגשה שכל מה שהם רוצים להשיג הוא בר-השגה.

 

זיהוי כללי המשחק הסמויים של התחרות

  

התרגיל השלישי שייך בחלקו הראשון לשלב ה- What's Now? ובחלקו השני לשלב ה- What's Possible?. זה תרגיל שקשה להגזים בחשיבות שלו. הוא עשוי לגרום לכם לראות דברים שלא תאמינו איך לא הבחנתם בהם עד היום. הוא יכול לשנות באופן דרסטי את הדרך שבה אתם מתחרים. כן, הוא בהחלט יכול להוביל לזיהוי של הזדמנות אסטרטגית, אפילו הזדמנות ליצור יתרון לא-הוגן.

 

בחלקו הראשון, אתם עוברים שוב על כל אחד מהשלבים בתהליך הצריכה. זה יכול להיות מעייף. אתם בהחלט יכולים לתת לצוותים שונים לעשות כל אחד מהתרגילים האלה. אתם אפילו יכולים לחלק את הטיפול בשלבים השונים של תהליך הצריכה בכל תרגיל, בין צוותים שונים. לא משנה איך תבחרו לעשות זה, הנה מה שצריך לעשות עכשיו. השאלה על הפרק לגבי כל שלב ושלב בתהליך היא: איך הענף שלכם, השוק שלכם, פועל מול כל שלב בתהליך של הצרכן? מה אתם נוהגים לעשות? מהם תחומי העשיה שלכם ואיך פועל כל אחד מהשחקנים בכל אחד מתחומים אלה?

  

המלצה מיוחדת: עשו את החלק הראשון של התרגיל הזה בראיונות אישיים וקבוצתיים עם צרכנים. תשאלו אותם על הניסיון האישי שלהם, על דברים שהם נתקלו בהם, בקשו מהם סיפורים ולא אבחנות.

  

זו ההזדמנות שלכם להבחין בדברים שכולם עושים, במוסכמות של הענף והשוק שלכם. זו ההזדמנות שלכם להבחין גם בשונות בין דרכי הפעולה של המתחרים השונים, להבין מאיפה הם באים ואילו תוצאות זה משיג להם. אם למישהו בשוק שלכם יש יתרון או בידול, אתם תזהו אותו ותבינו איך הוא עובד. אם למישהו מהמתחרים שלכם יש חולשה אתם תזהו גם את זה.

  

אני מציע לכם לבחון באותה ההזדמנות איך הצרכנים מגיבים על דרכי הפעולה של הענף כולו ושל כל אחד מהמתחרים בו. לשם כך, אתם מוזמנים לא להתבסס רק על התרגיל הזה שעשיתם עם צרכנים אלא לעשות אינטגרציה של ממצאים ומסקנות ממחקרי שוק שעשיתם, מ- ForeSearch במיוחד, ומתרגילים אחרים.

  

במסגרת סיכום החלק הראשון של התרגיל הזה, סווגו את דרכי הפעולה השונות של השוק שלכם באופן הבא:

  

1. מאפיינים ודרכי פעולה שהצרכנים תופסים אותם כהכרחיים אבל כמובנים מאליהם (קשורים לתועלות ליבה). הם אינם מהווים יתרון אבל היעדרם או ליקוי בהם מהווה חיסרון חמור.

  

2. כאלה שהם עבור הצרכנים חסמי מעבר ממותג למותג או לפחות מעכבים מעבר.

 

3. כאלה שהצרכנים אדישים אם הם ישנם או אינם.

 

4. כאלה שצרכנים רואים בהם יתרון מלהיב.

 

5. כאלה שצרכנים רואים בהם ייחוד של מותג כזה או אחר.

 

6. קשיים, בעייתיות וליקויים אופייניים לענף שגורמים:

 

  • אי נוחות / אי נעימות, קושי, עיכוב, סירבול,

 

  • עלויות

 

  • צורך בפשרות ובויתורים, פתרון לא אופטימלי

 

  • נזק שצריך להשלים איתו כדי להפיק את התועלת

 

  • תלות באחרים

 

  • צורך במוצרים משלימים להפקת התועלת.

 

מאוד רצוי לעשות טבלת השוואה בין המתחרים השונים, כולל אתכם, למול ששה סיווגים אלה.

 

החלק השני של התרגיל, זה השייך לשלב ה- What's Possible?, הוא התבוננות בכל אחד מדרכי הפעולה הנהוגות בענף שלכם, מול כל אחד מהשלבים בתהליך הצריכה, והתמודדות עם שאלות כמו: "איך אפשר לעשות את זה אחרת? איך אפשר לשבור את כללי המשחק וליצור בידול?".

 

שבירה שיטתית של הכללים הסמויים של התחרות כבר הניבה הצלחות עסקיות רבות. קחו למשל את רשת המסעדות KONOPIZZA (באינטרנט: www.konopizza.it). השף האיטלקי הנודע רוזאנו בוסקולו, מייסד המכון ללימודים קולינריים Boscolo Etoile ומחברם של ספרי בישול מצליחים, שאל למה הפיצה חייבת להיות שטוחה אחרי שאפילו כדור הארץ לא מוכרח? התוצאה היתה פיצות וחטיפים איטלקיים פופולאריים מוגשים בקונוסים כמו של גלידה (pizza-cornetto).

 

הוא פיתח תנור מיוחד שמאפשר לקונוס לשמור על הקריספיות גם אחרי שהמוצרלה ורוטב העגבניות מבעבעים בתוכו. הקונספט התואם של המסעדות המכונות Konopizza kiosk עוצב על ידי מרקו פיבה. הלהיט החדש כבר כובש בטירוף את איטליה, אנגליה, ספרד, יוון, ניו זילנד, כווית ורוסיה ורשימת המדינות מתארכת עם כל יום שעובר.

 

סיפור שעולה לראש

 

עוד סיפור מעורר השראה הוא סיפורו של סידני פרנק שעשה שני מיליארד דולר תוך שבע שנים משבירה שיטתית של כללי התחרות, תובנה פסיכולוגית יפה לגבי צרכנים ורעיון יצירתי שאותו הוא גם מימש בהתמדה. יתר על כן, ההישג הזה התחיל מקונספט, בלי מוצר, בלי אריזה ואפילו בלי שם. שני מיליארד דולר, זה יותר ממה שקיבלה IBM עבור חטיבת המחשבים האישיים שלה. ואם כל זה עדיין לא הרשים אתכם, סידני התחיל את המהלך כשהוא בן 77. מה הוא עושה היום? יפה שאתם מתעניינים. היום, בגיל 86 הוא עובד על הקונספט הבא כמובן.

  

הכל מתחיל ב- 1996. הכלכלה האמריקנית פורחת. בום ההי-טק מייצר מיליונרים ומיליארדרים חדשים בכל שבוע והרבה יותר כאלה שמשוכנעים שעוד מעט גם הם יהיו. קוקטיילים מתוחכמים הם הסיפור החם של תעשיית המשקאות האלכוהוליים. הוודקה הופכת לפופולארית יותר ויותר בארצות הברית במיוחד אחרי קריסת ברית המועצות. ברמה כלשהי, לגימת וודקה היא חגיגת ניצחון קטנה וטריפ קליל של תחושת עליונות.

  

מותג הוודקה שמוביל את שוק הפרימיום הוא Absolut. הוא נמכר ב- 17$ לבקבוק, כפול ממחירו של בקבוק Smirnoff, המותג הנמכר ביותר בשוק האמריקני. שני מותגים נמכרים באותה סביבת מחיר. האחת, וודקה Skyy שהושקה ב- 92' מסתמכת על תהליך הייצור שלה שבו ארבעה סבבי זיקוק ושלושה סבבי סינון כדי למצב את עצמה סביב תועלת רלבנטית מאוד, כ- "The no headache vodka". היא נמכרת במחיר שהוא 50% יותר ממנהיגת השוק. השניה, Kettel One ההולנדית בבקבוק הכחול המהמם שהושקה באותה שנה, נמכרת ב- 200% מעל מנהיגת השוק ומתפארת במסורת של 300 שנה ובתהליך זיקוק ייחודי.

 

פרנק מתעניין בשוק הוודקה המתפתח ומבין שההזדמנות היא בשוק הסופר פרימיום. בואו נצחצח את המושגים: פרימיום אומר מחיר שהוא 75-100% מעל למחיר של המותג הפופולרי ביותר. סופר פרימיום פירושו מחיר שהוא 150-200% מעל המחיר הרגיל. פרנק קולט שבאווירה הכלכלית חברתית של הזמן, אנשים לא מעטים רוצים לשלם יותר כדי להרגיש שגם הם בחגיגת השפע. הוא עצמו כבר במרחק גדול מילדותו הענייה בקונטיקט. מאחוריו קריירה מפוארת של משווק משקאות חריפים מצליח, אבל הוא רק בן 77.

 

פרנק יודע שכדי להוביל את שוק הסופר פרימיום הוא צריך סיפור גדול לבנות מותג סביבו. סיפור שמגרה את הדמיון. סיפור זכיר. סיפור שאנשים יספרו אותו זה לזה. סיפור שתומך בהבטחת המותג. בקיץ 96' סידני פרנק עולה על סיפור כזה. הוא יודע שקטגורית הסופר פרימיום בוודקה כבר קיימת. למרות שזו שבירה של כללי המשחק וכאילו-סיכון, הוא מהמר על כך שוודקה כבר מנותקת בתודעה האמריקנית מהמקורות המזרח אירופיים (Absolut היא, כזכור, שבדית ו- Kettel One הולנדית). הדבר הבא מחליט פרנק, הוא וודקה צרפתית באיכות על.

 

למה צרפתית? כי צרפת מתקשרת יותר מכל מקום אחר בעולם עם משקאות אלכוהוליים באיכויות גבוהות ועם מותגי יוקרה בכלל. איך צרפתית? הוודקה תיוצר באיזור קוניאק שבצרפת, ממי מעיינות טהורים ותערובת גרגרים ייחודית.

 

הקונספט מוביל אל השם Grey Goose. האסוציאציה ברורה. הבקבוק שלה עם דמות אווז הבר הממריא ודגל צרפת, נראה מדהים בבר. המחיר שלו הוא 250% מעל Smirnoff והוא מגיע אל הבארים בתיבות עץ מרשימות (אסור לזלזל בתפקיד הברמנים ביצירת באז למותג אלכוהולי). מסיבת ההשקה נערכת במסעדת Spago היוקרתית בבוורלי הילס. הפרסום הוא ב- Wall Street Journal.

 

אתם יכולים לסמוך על סידני. המותג משווק במקומות החמים ביותר והוא נראה בידיים של הסלבריטיס החמים ביותר בלילות החמים ביותר. קפוא.

 

דבר מוליך לדבר, והדמויות של "סקס והעיר הגדולה" לוגמות להנאתן Grey Goose באחד הפרקים. ב- 99' יש Grey Goose בלימוזינות שמסיעות את המועמדים לטקס חלוקת פרסי האוסקר. בקיץ 2004 Bacardi & Co. רוכשת את המותג Grey Goose בשני מיליארד דולר.

 

עכשיו תורכם.

 

לאתר החדש של דן הרמן בעברית ולאתר הספר: www.danherman.com/heb

 

 

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עטיפת הספר
עטיפת הספר
עטיפת הספר
דן הרמן
דן הרמן
מומלצים