אויש סליחה

בראיון עם המנהל המוזיקלי של "כוכב נולד", עמוס בן דוד, שאלה אותו כתבתנו הרגישה נועה רום, אם הוא חושב שריקי גל הגזימה בביקורת שלה על הדר עוזרי. זאת היתה תשובתו: "זאת דעתה של ריקי. זה אכזרי אבל זה לגיטימי. אני יכול אחרי 15 שניות של אודישן להגיד לך שלבנאדם הזה אין כישרון".

כל בר דעת, וזה כולל את רום, יכול היה לדעת שכשבן דוד אומר "לבן אדם הזה אין כישרון", הוא מתכוון לבנאדם היפותטי, ולא להדר עוזרי, שכמו שהסבירו לנו מאוחר יותר מקורבים להפקה, היתה מעין בת טיפוחים של אותו בן דוד.

ההגדרה "כל בר דעת" לא כוללת כנראה את מי שערך את הכתבה, והחליט לנסח הפניה בולטת בנוסח: "עמוס בן דוד על הדר עוזרי: 'אני יכול אחרי 15 שניות של אודישן להגיד לך שלבן אדם הזה אין כישרון".

בן דוד, וזאת כבר לשון המעטה, לא אהב את הצורה שבה הוצגו דבריו. לא שהוא לא אמר אותם כמובן, זה פשוט שהיה די ברור שלא לכך הוא התכוון. ועל כך אנחנו חייבים סליחה לו, לעוזרי, וגם לנועה רום, שבאמת לא עשתה שום דבר רע (אבל חטפה את כל הצעקות).

קארין מגריזו היא לא משחק למרות שזה היה כתוב אצלנו על השער

הפרשה הזאת פורסמה באחד מאתרי אינטרנט שפורחים בזמן האחרון ועוסקים במתרחש בברנז'ה (הפעם מדובר במדור "ברנז'ה" של אתר "NRG"). לפני כמה שבועות הופיעו אצלנו על השער חברי שלישיית מה קשור. הכיתוב על השער היה "אחרי ששרו מהלב ועשו מרוץ שליחים בקארין מגריזו, מה קשור באים להצחיק בפריים טיים. מה, לא תתנו להם?".

האמת? ידענו שאנחנו מתעסקים בחומר נפיץ. אבל עד כמה נפיץ, ממש לא הערכנו. הרי אסי וציון יודעים שמגריזו יצאה קודם עם אחד ואז עם השני, אז מה הבעיה? כשהבנו שהמגריזו נעלבה על אמת, הצענו לנציגיה שתנצל את כתבת השער שיועדה לה שבועיים אחר כך כדי להשתלח בנו בחזרה. כאלה אנחנו, אוהבים אקשן וממש לא אכפת לנו שילכלכו עלינו.

במקום זה מגריזו, או נציגיה עלי אדמות, בחרו לבטל את כתבת השער (הצלחנו להתאושש מהמכה, תודה), ולכבס את הכביסה המלוכלכת ב-"NRG". סוכנה של מגריזו, בועז בן ציון, אפילו הגדיל והודיע באותה הזדמנות לכתב האתר, לא לנו, שאף אחד ממיוצגיו לא ישתף יותר לעולם פעולה עם העיתון. זה כמובן לא מנע מאיילת זורר, עוד מיוצגת של בן ציון, להופיע על השער שלנו עוד באותו שבוע.

בקיצור, יצא שהעלבנו בטירוף את מגריזו, הצפנו בלי להתכוון מריבות עבר במה קשור (שאנחנו מקווים שיצאו מחוזקים) והכעסנו את אחד הסוכנים הכי חזקים בשוק. ועל כך אנחנו בהחלט רוצים להתנצל. אנחנו פה כדי ליהנות, לא כדי לגרום לאף אחד סבל. סליחה.

קוראים לתוכנית "היכל התרבות" וכן, עשינו את אותה טעות פעמיים

ואם זה לא מספיק, אז באותו גיליון עם אותו ראיון עם מה קשור קראנו בטעות לתוכנית החדשה שלהם "היכל התהילה". שני גיליונות אחר כך חזרה אצלנו אותה טעות על עצמה. כאילו, אין גבול? אז שוב סליחה.

את זעמם של אנשי קשת ואנשי טדי הפקות היה קשה להכיל. "מה פתאום סוגרים את הבסטה?", הם תהו. האמת? כנראה שככה זה נראה אז. וכנראה גם שהיינו צריכים להיות יותר זהירים.

לא שאנחנו חושבים שזה באמת הדיר שינה מעיניהם של קשת וטדי - הם היו עסוקים מן הסתם יותר בלספור את הכסף שנכנס מהפקת הענק המוצלחת הזאת, ופחות במה כתבו על העונה הבאה שתהיה או לא תהיה לסדרה. אז יכול להיות שאת הסליחה שלנו אנחנו חייבים לכם הקוראים. סליחה אם הכנסנו אתכם לסטרס לחינם.

"הדוגמניות" בעירום? כך עשינו ספוילר על השער

במסגרת התוכנית "הדוגמניות" שולבה משימה, שבמסגרתה התבקשו ארבע מהבנות להצטלם לשער של "פנאי פלוס". עם הזמן הגענו למסקנה שהתמונות, שצולמו בנפרד, מתאימות אולי לכתבה, אבל לא לשער.

אי לכך ביקשנו מהבנות לשוב אל הסטודיו שלנו, הפעם כבר לא במסגרת הצילומים, ולמעשה שבועות אחרי שאלה הסתיימו, ולהצטלם שנית. אחרי מסע שכנועים לא ארוך, הצלחנו אפילו לגרום להן להוריד את החולצה, ולהצטלם בעירום חלקי, כשהן מסתירות זאת את איבריה המוצנעים של זאת.

גאים בעבודה העיתונאית החשובה שאנחנו עושים, עיצבנו את שער הגיליון לתפארת, אלא שאז התברר ששבוע לאחר פרסום הגיליון משודר פרק שבו המשימה המוטלת על המתמודדות בתוכנית היא... להצטלם בעירום. כלומר, שבוע אחרי שראיתם את שער העירום שלהן ב"פנאי פלוס", ראיתם אותן מתחבטות בשאלה "להתפשט או לא להתפשט" במסגרת התוכנית. במילים אחרות - דפקנו את המתח בתוכנית, לפחות לפרק אחד. ועל זה אנחנו חייבים לכם (ולמפיקות התוכנית) סליחה.

שרי גבעתי מושלמת! לא שאי פעם ניסינו להגיד אחרת

לכאורה ההופעה על שער "פנאי פלוס" היא כבוד גדול, שאמור להביא הרבה אושר למצולמים ולקוראים כאחד. מהקוראים עוד לא שמענו תלונות על השערים, אבל תאמינו לנו: נדיר שהמצולמים מאושרים באמת מהתוצאה הסופית. הסיבה היא בדרך כלל רגישות יתר שמאפיינת, תאמינו או לא, כמעט את כל מי שמסלול חייו מוביל אותו לעמדת הסלבריטאי.

מי שלקחה קשה במיוחד את צילום וכתבת השער שלה אצלנו היא שרי גבעתי, שהיתה אז התוספת החדשה והמרעננת ל"אקזיט". בכתבה שכותרתה "רעננה, צוננת ומפתה", תיאר כתבנו (ועורך הקולנוע והמוזיקה שלנו) איתי סגל את מה שקרה במהלך הצילומים של אותו שער. "שרי גבעתי", כתב, "מסרבת להצטלם בפרופיל. 'כשאני עומדת ככה יש לי בטן', היא מתעקשת".

ברור כמובן, שלשרי גבעתי אין בטן. אם יש לה משהו זה "אין בטן". גם סגל לא רומז לרגע שגבעתי פחות ממושלמת. "אולי כל זה היה נפתר אם מישהו היה טורח להעמיד מולה מראה, ולגאול בכך את הצוות מייסוריו", כתב.

גבעתי, כך נודע לנו מאוחר יותר, לא לקחה את הדברים בהומור, וכך גם יתר חבריה לתוכנית. השמועות דיברו על לפחות לילה אחד של דמעות בעקבות הכתבה (כן, אותה אחת שתיארה אותה כ"רעננה, צוננת ומפתה"). אז סליחה, שרי. אנחנו באמת חושבים שאת מושלמת, ושלא ייתכן שתחששי להצטלם בכל פוזה שלא תהיה, אבל ממש באמת לחלוטין לא התכוונו לגרום לך להזיל ולו דמעה אחת.

גלית גוטמן לא יפה או לא נכונה? כך נעלמה הדוגמנית הלאומית מהרשימה

כמה שלא תהפכו בגיליון "היפים והנכונים 2005", לא תמצאו שם את גלית גוטמן. לא בעשירייה הראשונה, ואפילו לא ברביעית. אין לנו מושג איך זה קרה. מדובר הרי באחת הנשים היפות בארץ, שבשנה האחרונה הגישה שתיים מהתוכניות הכי בולטות של ישראל 10, והגיעה להישגי רייטינג נאים. ללא ספק אשה "נכונה".

וזה לא ששמה לא עלה בדיונים. אנחנו גם די בטוחים שהיא היתה מדורגת איפשהו ברשימה. או במילים אחרות: אין לנו מושג מה קרה.

האמת היא שעד כמה שאנחנו יודעים, גוטמן לא נעלבה (וזה בניגוד לכמה כוכבות פחות יפות, והרבה פחות נכונות, שהיתה להן ולנציגיהן החוצפה להתלונן על מיקומן ה"לא מספיק גבוה ברשימה"). אבל זה שהיא לא נעלבה לא אומר שאנחנו לא צריכים לתפוס את הראש בידיים ולתהות מה לעזאזל חשבנו. גלית, את מאוד יפה ומאוד נכונה, ובטח לא צריכה אותנו שנגיד לך את זה.

הדס מורנו לנצח. באנו לברך ויצאנו טמבלים

הדס מורנו רחוקה מלהיות קונצנזוס במערכת "פנאי פלוס". היא אומנם כבשה בקלות יחסית את ליבותיהם של חברי המערכת שצפו ב"טלנובלה בע"מ", אבל מי שלא, קצת מתקשה להבין על מה הרעש.

בהגיע העת להרכיב את רשימת "היפים והנכונים 2005" התקיים דיון רעשני על מיקומה של מורנו, אם בכלל, ברשימה. בסופו של דבר הכריע קולו של עורך המשנה, והמעריץ מספר אחת של מורנו, אור קניספל, שקבע ש-2005 היא ללא ספק השנה שלה, ואף התעקש לשלב אותה בעשירייה הראשונה. לא שזה עזר לו. לבסוף מוקמה מורנו במקום ה-16 המכובד.

קניספל כמובן התנדב גם לכתוב את הטקסט שליווה את התמונה של מורנו ונימק את בחירתה, כולל סופרלטיבים כמו "מושלמת" (שלוש פעמים). אלא שבהיסח הדעת, ואולי כדי להפגין כלפי חברי המערכת הספקנים שהוא יודע שזאת בחירה שנויה במחלוקת, כשהתבקש לכתוב היכן תהיה מורנו בעוד עשר שנים, הוא כתב: "אם להיות כנים, זיכרון מתוק. אבל מאוד מתוק".

שתי דקות אחרי שהעיתון ירד לדפוס, וכשכבר היה ללא ספק מאוחר מדי, הבין קניספל מה בעצם כתב. ולא, הוא ממש לא התכוון למחוק את הקריירה העתידית של שחקנית צעירה, ועוד כזאת שהוא כל כך אוהב. מה גם, שכמה שבועות מאוחר יותר יצא לו לראות אותה ב"אקזיט" מבצעת חיקוי מושלם של ידידתו הטובה שחר סגל, והוא השתכנע עוד יותר בכישורי המשחק של מורנו. ייסורי החרטה שלו המשיכו לתפוח, עד שנאלצנו לאפשר לו להתנצל בגיליון החגיגי הזה. אז מילה מאור להדס (שבכלל לא בטוח שלקחה אותו כל כך ברצינות): "סליחה".

המלצרים באורנה ואלה לא אנטיפטים - אבל מתברר שיש לנו כותבים ממורמרים

במסגרת פרויקט "סלבריטי ספוטינג", שבו הסגרנו היכן בתל אביב נוהגים סלבריטאינו לבלות, הוזכרה גם המסעדה הוותיקה של שינקין, אורנה ואלה. אם לא די שהמסעדה כונתה בכתבה "בית קפה" (או.קיי, היא יכולה לשמש גם כבית קפה, אבל עם כזה תפריט, בדיעבד ההגדרה "מסעדה" יותר קולעת), אז על מלצריה, החביבים לכל הדעות, נכתב כך: "הזמינו לביבות בטטה וטרטרו את המלצרים השווים. ממילא הם יהיו אנטיפטים. גם זה חלק מהקסם של המקום".

מי שמכיר את אורנה ואלה קרא את הדברים ולא האמין. שווים כן. חלק מהקסם של המקום, בוודאי. אבל אנטיפטים? המלצרים באורנה ואלה הם הרי כל כך נחמדים, שהם לא טורחים לרשום את ההזמנה, מרוב שהם לוקחים אותה אישית. אם הם ממליצים על מנה, ובדיעבד מתברר שהיא לא לטעמכם, הם לרוב יחליפו לכם אותה בלי שום רגשי אשמה, ובעיקר הם תמיד חייכנים, סובלנים, ועם תודעת שירות גבוהה, שהיא היא אחד מסימני ההיכר הבולטים של אורנה ואלה.

אז איך יצא שהם אנטיפטים? מתברר שכשמנסים להתחיל איתם, במובן הרומנטי של המילה, ולמעשה מפריעים להם בזמן העבודה, הם לא תמיד מגלים את הסובלנות שהם מפגינים כמלצרים. כך יצא שבאחת מישיבות המערכת אחד מכתבינו, שהתנסה בכך, הצמיד להם את התואר הלא מוצדק, שגם חלחל לכתבה. ועל כך אנחנו כמובן מתנצלים. פחות כי הם נעלבו (הם לא התלוננו בכל אופן), ויותר כדי שנמשיך לקבל במסעדה את היחס המעולה הרגיל.

אודטה היתה מאלה שקיבלה מכתבתנו נועה רום "טיפול עשרת אלפים". הכוונות, כמו תמיד, טובות, והדברים נכתבו בהומור, אבל אתם כבר יודעים לאן אפשר להגיע עם כוונות טובות.

כמה חודשים אחר כך, בעודה מתכוננת לראיון איתה על החיקוי שעשו לה ב"ארץ נהדרת" (סימן רע לבאות), קוננה אודטה באוזני רום על כך שנפגעה, "היית רוצה שיעשו את זה לך?", היא שאלה, ומיד עלו בעיניה של כתבתנו זיכרונות אכזריים מתמונת המחזור של סיום התיכון, בימים שבהם לא ידעה קונסילר מהו ולמה כדאי לשים מרכך על השיער. בסיום השיחה הן אומנם עשו סולחה וירטואלית, אבל התמונות של סיום התיכון עדיין רודפות את כתבתנו בלילות מהבילים כשהמזגן לא עובד. ולכן, בשמה, שוב, סקוזה מה (סלחי לי ברומנית, מתברר), ושנה טובה ומלאה בטיפים.