מי שחלם
השבוע לפני 65 שנה נולד ג'ון לנון, החולם הגדול של עולם המוזיקה. הוא גודל על ידי דודתו בליברפול, למד מוזיקה מאמו והקים את הביטלס. כשהיגר לארצות הברית, סבל מהתנכלויות של ה-FBI, ובסופו של דבר נרצח על ידי מתנקש. "החיים הם מה שקורה לך כשאתה עסוק בלתכנן דברים אחרים"
9 באוקטובר 1940. בבית היולדות אוקספורד בליברפול נולד תינוק לג'וליה ואלפרד לנון. בדחף פטריוטי חסר שליטה החליטו הוריו לקרוא לרך הנולד ג'ון ווינסטון, על שם צ'רצ'יל, ראש הממשלה של בריטניה הלוחמת בנאצים.
לא מדובר בהורים אידיאליים: אלפרד, מלח בצי הסוחר, נטש את המשפחה ונעלם כשג'ון היה בן שנתיים. הוא חזר לחייו של בנו כשהביטלס התפרסמו, וג'ון זרק אותו לכל הרוחות. אחר כך התפייס עימו ותמך בו כלכלית, עד שאלפרד מת בשנת 1970.
ג'וליה החליטה לעשות את הדבר הנכון לדעתה, וביקשה מאחותה וגיסה, מימי וג'ון סמית, לטפל בילד, אך לא נעלמה מחייו. היא התגוררה בסמוך וביקרה לעיתים תכופות, אבל הציגה את עצמה כדודתו. רק כשהתבגר היא סיפרה לו את האמת. ג'וליה ובנה אהבו מוזיקה. היא לימדה אותו לנגן בגיטרה שקנתה לו. מימי לא התרשמה. "זה תחביב נחמד, מוזיקה, אבל אתה לא תצליח להתפרנס מזה, ג'ון", אמרה לו.
בשנת 1965, כאשר הביטלס קיבלו את תואר הכבוד המלכותי MBE, הוא העניק לדודתו את המדליה, תלויה על שלט שבו ציטט את נבואתה הפסימית.
ג'וליה לנון נהרגה בתאונת דרכים מול בית אחותה בשנת 1958. ג'ון כתב עליה את השירים "ג'וליה", "אמא" ו"אמי מתה", וקרא לבנו ג'וליאן על שמה.
יוני 1957. להקת קוורימן, שלנון הקים שנתיים קודם מופיעה במסיבה לנוער בכנסייה בליברפול. מישהו מציג בפני ג'ון נער צעיר ממנו בשנתיים ששמו פול מקרטני. לנון התרשם מאוד משליטתו של מקרטני בלהיטי רוק'נ'רול אמריקאיים וביכולתו לכוון גיטרה, והזמין אותו להצטרף ללהקה. ההופעה הראשונה של הקוורימן עם מקרטני התקיימה באוקטובר.
23 באוגוסט 1962. ג'ון לנון התחתן עם סינתיה פאוול, שהיתה בחודשי הריון ראשונים. מקרטני היה השושבין שלו. לא היה ירח דבש, מכיוון שלנון נאלץ למהר להופעה של הלהקה.
ג'ון וסינתיה הכירו בקולג' לאמנויות בליברפול. בנם ג'וליאן נולד ב-8.4.1963. הביטלס כבר היו אז להקה מפורסמת, והוחלט שלא להבליט, ואם אפשר להסתיר, את מצבו המשפחתי של לנון, כדי שזה לא יפגע בהערצת הנערות. כשהביטלס התחילו להתנסות בסמים, ביחד עם בנות זוגם, סינתיה סירבה להשתתף ולנון לעג לה. הם התגרשו ב-1968.
בשנות ה-80 סינתיה פרסמה ספר על חייה עם ג'ון, "א טוויסט אוף לנון". בספר חדש, "ג'ון", היא טוענת כי בעלה לשעבר תקף אותה באלימות. היא גם טוענת שדודתו מימי היא שיזמה את הוצאתו מחזקתה של אמו, אחותה ג'וליה, ושג'ון השתוקק לברוח מביתה ולחזור לאמא (אם כך, מדוע הוא נתן לה את מדליית ה- MBE שלו?).
ג'וליאן, בנם, כתב בהקדמה לספר, "עבורי הוא לא היה סמל, לא מוזיקאי מפורסם, אלא אבא שאהבתי ואכזב אותי".
5 באוקטובר 1962. יוצא באנגליה "Love Me Do", הסינגל הרשמי הראשון של הביטלס. כמה חודשים מאוחר יותר, ב-11.2.1963, נכנסו לנון וחבריו ללהקה אל אולפני אבי רוד בלונדון ויצאו משם כעבור עשר שעות עם אלבום ראשון. הסינגל (ושיר הנושא לאלבום) "Please Please Me", הגיע למקום השני במצעד הבריטי. בחודש מאי הגיע למקום הראשון "From Me To You", ופתח רצף של 11 להיטים בזה אחר זה בצמרת המצעד (ועוד שישה, לאחר מכן). שנה מאוחר יותר הם ייסעו לארצות הברית ויכבשו גם אותה.
9 בנובמבר 1966. בגלריה אינדיקה בלונדון נפגשים לראשונה ג'ון לנון ויוקו אונו, המבוגרת ממנו בכמעט שבע שנים. היא בת למשפחה יפנית עשירה, משוררת פרודה העוסקת באמנות פלסטית, ואם לבת, שהעבירה לאחריותו של בעלה לשעבר. ג'ון נדלק עליה, לדבריו בגלל האינטלקט שלה, בגלל שהיתה מיוחדת ושונה מכל אשה אחרת שהכיר. כעבור זמן קצר הוא התחיל לומר שהיא המקבילה הנקבית שלו. העיתונות לא סבלה את יוקו וראתה בה את האשה השנואה שהרסה את נישואיו של לנון ואחר כך את הביטלס. חברות הנפש עם מקרטני נגמרה.
20 במרץ 1969. ג'ון ויוקו התחתנו בקונסוליה הבריטית בגיברלטר. לנון הודיע שהוא משנה את שמו האמצעי מווינסטון לאונו. בסוף מאי 1969 הכריזו על "שביתת מיטה", שזה אומר רביצה במיטה בפיג'מות, כשנציגי העיתונות מסביבם, למען "שלום עולמי". אגב בין העיתונאים שנכנסו לחדרם במלון היה הישראלי עקיבא נוף, לימים עורך דין, חבר כנסת של הליכוד וגם כותב שירים וזמר ("איזבל").
תוך כדי ה"שביתה", התכנסו חבריו של לנון, ביניהם אריק קלפטון ואשתו הטרייה, הקליטו את "תנו צ'אנס לשלום" (ההרכב נקרא "תזמורת אונו הפלסטית") והסינגל הגיע למקום השני באנגליה. בישראל הוקלטה לשיר גרסה בעברית על ידי אריק איינשטיין, אורי זוהר וחברים. בשנת 1991, מלחמת המפרץ הראשונה, יוקו יזמה עם לני קרביץ הקלטת גרסה חדשה לשיר. בין המשתתפים בהקלטה המחודשת היו בנה, שון ועפרה חזה. הסינגל הזה הגיע למקום ה-54 במצעד האמריקאי.
1967. שנת העצמאות של לנון. הוא משחק ב"כך ניצחתי במלחמה", סרטו של ריצ'רד לסטר (שביים את סרטי הביטלס "הצילו" ו"לילה של יום מפרך"), ומוציא אלבום ראשון, מאוד לא תקשורתי, של קולאז'ים מוזיקליים, בשם "מוזיקה בלתי גמורה: שתי בתולות". ג'ון ויוקו צולמו בעירום על העטיפה, מלפנים ומאחור, וחנויות התקליטים באנגליה ובארצות הברית מכרו את האלבומים באריזה אטומה.
13 באוגוסט 1971. ג'ון לנון ממריא מנמל התעופה היתרו בדרכו לניו יורק. הוא לעולם לא יחזור לאנגליה. באותה שנה האלבום "דמיין" מגיע למקום הראשון בבריטניה ובארצות הברית. לנון התכוון להשתקע סופית בארצות הברית, אלא של-FBI היו כוונות אחרות. הם הרכיבו נגדו תיק בשל המוניטין שלו כליברל שמאלני, ושלטונות ההגירה הודיעו שלא יקבל גרין קארד בגלל הרשעה ישנה שלו, באנגליה, בגין שימוש בחשיש. לנון החל במלחמה משפטית ובמקביל ביקש חנינה מהמלכה אליזבת. השבוע התפרסמו דוחות של ה-FBI מאותה תקופה, לפיהם לנון היה "מסומם מכדי להוות איום של ממש".
סוף 1973. כאן מתחיל מה שייקרא לימים "סוף השבוע האבוד" של לנון. כלומר, תקופה של אלכוהול, סמים ואובדן עשתונות, לאחר שנפרד מיוקו. היתה לו בת זוג חדשה, מיי פנג, אמריקאית ממוצא סיני, שדווקא יוקו שכרה כעוזרת אישית שלו והורתה לה, "תני לו מה שירצה". אז הוא רצה אותה.
יחסי לנון-פנג נמשכו עד תחילת 1975. פנג פרסמה מאז ספר, "לאהוב את ג'ון", והכחישה שהיתה השפעה שלילית עליו. להפך: היא עבדה כמתאמת הפקה של שניים מאלבומיו.
אוקטובר 1975. החודש הכי טוב בחייו של לנון מאז שעבר לניו יורק. בית המשפט העליון של ניו יורק מחליט לבטל החלטה קודמת לגרשו מארצות הברית ומאפשר לו לקבל גרין קארד. ב-19.10 נולד בנו שון. לנון, שלפעמים היה רדוף רגשי אשמה על שהזניח את בנו הבכור, מחליט לפרוש ממוזיקה ולהתמסר לגידול הילד. זאת, בכל אופן, הגרסה הרשמית שהפיצו מקורביה של יוקו. הגרסה הלא רשמית, שבאה לידי ביטוי בספרו השערורייתי של אלברט גולדמן "חייו הרבים של ג'ון לנון", היתה שיוקו דרשה כתנאי לתיקון נישואיהם, שהיא תתמסר לניהול עסקיהם והוא יישב בבית.
בראיון (ראשון זה שנים) שלנון העניק ל"פלייבוי" כמה חודשים לפני שנרצח (ופורסם בינואר 1981), הוא נשמע מרוצה מאוד מהסידור הזה. "מה עשיתי בחמש השנים האחרונות במקום להקליט? אפיתי לחם, טיפלתי בילד וכמו שכל עקרת בית יודעת, זה פול טיים ג'וב". לנון נשאל מדוע אם כן חזר להקליט, וענה, "כי עכשיו יש לנו משהו לומר".
המשהו הזה היה האלבום "פנטזיה כפולה", שיצא בסוף נובמבר 1980, עם שירים כה אישיים, כמו "ילד יפה" ו"אשה" והלהיט הראשון מתוכו, "להתחיל מחדש".
אוקטובר 1980. מארק דייוויד צ'פמן, בן 25, מעריץ של לנון (ושל הסופר ג'יי.די סלינג'ר וספרו "התפסן בשדה השיפון"), טס לניו יורק מהונולולו, מתגורר באכסניה זולה וקונה אקדח ב-169 דולר. צ'פמן העריץ את לנון ורשם את שמו בתג על בגדי העבודה שלו כאיש תחזוקה. כשלנון ויתר על המוזיקה והתמסד, צ'פמן חש כאוהב שבור לב, ואחר כך חיפש נקמה. הוא תכנן את המעשה בקפדנות, במשך שלושה חודשים לדבריו.
8 בדצמבר 1980. בצהרי היום ניגש צ'פמן אל לנון, שיצא עם יוקו מביתם בבניין הדקוטה במנהטן, בדרך לאולפן שבו עבדו על שירים חדשים, וביקש חתימה על "פנטזיה כפולה". לנון חתם ברצון. צלם חובב הנציח את התמונה. בשעה 22:50 בערך, כשג'ון ויוקו יצאו מהלימוזינה ועמדו להיכנס לבניין, נשמע מישהו צועק "מיסטר לנון". זה שוב היה צ'פמן. הפעם הוא ירה בלנון ארבע פעמים. השוער של הדקוטה הסתער על היורה בצעקות "אתה יודע מה עשית?". "יריתי בג'ון לנון", אמר צ'פמן בקור רוח.
לנון המדמם הובהל לבית החולים רוזוולט בניידת של השוטר ג'יימס מוראן. הרופאים קבעו את מותו בשל אובדן דם. השעה היתה 23:30. המונים החלו להתאסף ליד בניין הדקוטה, מדליקים נרות ושרים שירים של לנון והביטלס. יוקו שולחת ידיד למטה שמבקש שיילכו משם לסנטרל פארק, כי היא תשושה ורוצה לישון. כעבור כמה שנים נחנך לזכרו בפארק מתחם שנקרא "סטרוברי פילדס", בנוכחות יוקו ושני בניו.
דצמבר 1980. יוקו מסרבת לערוך הלוויה לבעלה. גופתו נשרפה במקום לא ידוע. איש לא ממש יודע היכן האפר, האם פוזר או שהוא שמור אצלה. בינתיים מצעדי האלבומים והסינגלים רותחים. אין כמו מוות לקידום מכירות. "להתחיל מחדש", מקום ראשון באנגליה ובארצות הברית. כך גם האלבום. תוך חודשיים וחצי, באנגליה, מקום ראשון להוצאות מחודשת של "דמיין" והלהיט החדש "אשה".
בשנת 1984 יצא "חלב ודבש", האלבום שג'ון החל להקליט ארבע שנים קודם (ויוקו סיימה). באלבום גם להיט של ג'ון, "Nobody Told Me".
25 באוגוסט 1981. מארק צ'פמן נידון למינימום 20 שנות מאסר עד מאסר עולם. בית המשפט שמע עדות של פסיכיאטר משטרתי, שטען: "בעבר צ'פמן ניסה להתאבד ונכשל. לכן החליט להרוג את לנון. הרצח לא היה אלא התאבדות במהופך".
מאז 2001, בתום 20 שנות מאסר, ביקש צ'פמן שלוש פעמים להשתחרר ונדחה. יוקו לא מוכנה שהאיש ייצא לחופשי. צ'פמן אומר שהוא מבין. "מגיע לי מה שקיבלתי, על הצער והכאב שגרמתי", אמר.
2004. במשאל של ירחון המוזיקה "קיו" לנון הקדים את אלביס פרסלי, והגיע למקום הראשון ברשימת האייקונים הגדולים של הרוק'נ'רול בכל הזמנים. בסוף השנה מתפרסם דוח ההכנסות השנתי של סלבריטאים מתים. לנון הרוויח 21 מיליון דולר מתמלוגים.
אוגוסט 2005. דף בכתב ידו של לנון עם מילות השיר "כל מה שאתה זקוק לו זה אהבה", נמכר ב-600 אלף פאונד במכירה פומבית בלונדון. בברודוויי עולה מחזמר על חייו של ג'ון לנון (ויורד כעבור שבועות ספורים). החודש, 65 שנה להולדתו, ייצא "גיבור מעמד הפועלים", אוסף כפול ואולטימטיבי של להיטיו. בפריז תיפתח תערוכה על חייו ויצירתו. ה-BBC ישדר סרט תיעודי על לנון.
יוקו: "אני מאוד מתגעגעת אליו, כמו כולנו. השירים שלו הפכו לשירים של כולנו, לאהבתנו ולחיינו".
