נתנו לחתול לשמור על השמנת

פידג'ט הוא חתול לבן, שמתגורר בביתם של ונדי ושון קירק האנגלים. כמו ילד שהוריו הם בעלי חנות ממתקים, גם פידג'ט התברך בהורים מאמצים עם ייחוס: בני הזוג קירק הם בעליה של חנות לחיות מחמד שעתירה בממתקים להולכים על ארבע. לא פלא, אם כן, שפידג'ט הגיע במהרה למשקל העצום של 9.97 ק"ג – עובדה שהעניקה לו את התואר "החתול השמן ביותר בבריטניה".

בשנה שעברה נכנס פידג'ט למשטר דיאטה רצחני. במשך שישה חודשים הוא עשה את "דיאטת קט-קינס" דלת הפחמימות – על משקל דיאטת אטקינס של בני האדם – והשיל מחצית ממשקל גופו. "הוא עדיין עצלן כמו קודם", דיווח שון קירק ל"בי-בי-סי" על מצבו של פידג'ט לאחר המהפך. "הוא משוטט קצת על הגג, יורד לרחוב שם כולם מכירים אותו, אבל תמיד חוזר הביתה לקבל את כוס התה שלו בערב".

מדובר בתופעה: אזרחי העולם המערבי הולכים ומשמינים, ואיתם משמינות גם חיות המחמד שלהם. "הכל באשמתנו", מפנה מרתה גארווי אצבע מאשימה בשני ספרים שהוציאה לאחרונה בארצות-הברית. נכון שיש כאלה שחושבים שחתול שמן, עגלגל, שכיף לחבק ושחוטף בחדווה את החטיף מהיד – הוא דווקא מחזה חמוד, אבל הווטרינרים מודאגים מאוד. "חיית מחמד שמנה היא לא בריאה, כי היא עלולה לסבול מאי-ספיקת לב, מסוכרת, מבעיות בעור ומכל מיני סיבוכים רפואיים", מפחיד הווטרינר, ד"ר דורון יקיר.

לדבריו, השומן גורם לפגיעה קשה באיכות החיים של חיות מחמד, במיוחד הזקנות שבהן, שסובלות ברובן מדלקות במפרקים ומהסתיידות. "הן מגיעות למצב שפשוט קשה להן ללכת", הוא אומר, "עם ההרזיה, איכות החיים שלהן עולה". מה גורם להשמנת היתר של חיות המחמד? נשנושים? "לא רק. עיקור וסירוס, שהפכו לדבר שבשגרה בימינו, גורמים לשינויים הורמונליים בגוף, וגם אלה מביאים לעלייה במשקל".

 לא לשכוח ספורט

האם יש מה לעשות, מלבד להרכין את הראש בכל פעם שהחברים מציינים שמיצי נראית כמו טנק מרכבה? מתברר שכמו אצל חבריהם ההולכים על שתיים, גם בעלי החיים צריכים להיכנס למשטר של דיאטה, שמומלץ לשלב בה גם פעילות גופנית. "אחת הבעיות היא שבחיים המודרניים כיום אנשים עסוקים מדי, ופעילות גופנית עם הכלב פעם או פעמיים ביום היא משהו שהם לא מגיעים אליו", מסביר ד"ר אנדרו וילסון מארגון "צער בעלי חיים" הבריטי, שהחליט לעשות מעשה.

פרט להרצאות שחברי הארגון מעבירים בבתי ספר, ובהן הם מסבירים לילדים למה זה לא בריא לתת ממתק שוקולד לכלב האהוב שלהם, הם פרסמו גם "מדריך להורה לכלב / חתול שמן", ובו הנחיות איך לאבחן את הבעיה:

• בידקו אצל הווטרינר את המשקל האידיאלי של חיית המחמד שלכם. 
• אם החיה סובלת מעודף משקל של עד 15 אחוזים, די בפיקוח מינימלי. מעל לעודף הזה מומלץ לנקוט צעדים נוספים.
• יש לבדוק אם הבטן מדולדלת ורפויה, ואם יש בליטות ונפיחות בצדדים. 
• אם אתם לא מרגישים את הצלעות של בעל החיים – סימן שהוא שמן מדי.
• קוצר נשימה וחוסר רצון לעסוק בפעילות גופנית הם סימנים לכך שחיית המחמד שמנה מדי.
  

מצאתם את הסימנים האלה אצלכם בבית? כנראה שהגיע הזמן לעשות דיאטה. "יש כל מיני אפשרויות", אומר ד"ר יקיר. "אפשר להפחית את כמות המזון, אבל זאת לא האופציה המועדפת, כי אנחנו לא מעוניינים להרעיב את בעל החיים. אפשרות טובה יותר היא להפסיק את הנשנושים. כמו אצל בני האדם, כדאי לאכול ארוחות מסודרות בלי לחטוף כל מיני דברים באמצע.

"לשאריות המזון והשומן שבעלי החיים מקבלים מכל הנשמות הטובות ליד שולחן הארוחה המשפחתית יש לפעמים גם תופעות אלרגיות, שמוטב להתרחק מהן", הוא מסביר. הדרך היעילה ביותר, לדבריו, היא ממש כמו אצל בני האדם – לאכול מזון מופחת קלוריות. "יש מספר חברות שמוציאות מזונות דיאטטיים. חלקם ניתנים לרכישה בשוק החופשי, וחלקם ניתנים כתרופה אצל הווטרינר. וחוץ מזה, כל בעל חיים, שמן ורזה כאחד, צריך לעסוק בפעילות גופנית בין 20 דקות לשעה מדי יום".

הכלב עצוב? שינשנש משהו

למי שלא רוצה להיות האיש הרע שמונע מהחיה האהובה שלו פינוק ממותק, מציע ארגון "צער בעלי חיים" הבריטי קייטנות הרזיה. בחודש שעבר התקבצו שישה כלבים וחתול אחד במחנה האימונים של הארגון, לתוכנית הרזיה אינטנסיבית שתימשך 100 ימים. "אנחנו נלמד אותם איך להיפטר מההרגלים הרעים כמו גם מהקילוגרמים העודפים", הכריזה ליזה רנדל, חברת הארגון, בראיון ל"בי-בי-סי".

במאה הימים של מחנה האימונים יבנו המדריכים לבעלי החיים תוכנית הרזיה אישית, יצמידו להם מאמן כושר, יערכו להם שקילות מדי יום ובדיקות רפואיות תקופתיות, ויעבירו הנחיות לבעלים שילמדו איך לשמור על המשקל בהמשך. כדי לדרבן את חיות המחמד, מחנה האימונים מצולם ומשודר בטלוויזיה, ויש גם פרס למנצח: בעל החיים שירזה יותר מכולם (באחוזים ביחס למשקל ההתחלתי) יזכה בתואר "אלוף מחנה הכושר של צער בעלי חיים" ובפרס מפנק – חופשה בעיר הנופש האנגלית דורסט.

בארץ עדיין אין קייטנות מהסוג הזה, וגם לא ידוע על כוונה של אחת הזכייניות להרחיב את התוכניות שעוסקות בהרזיה גם לבעלי החיים. "זה פשוט לא יצליח בארץ", טוענת חנה מרקביץ, מנהלת "המרכז הווטרינרי לחיות בית" בפרדס חנה. "אצלנו כולם 'אמהות פולניות'. אנחנו אוהבים לראות את החיות שלנו נהנות מאוכל, ודוחפים להם שאריות מהשולחן כל הזמן, למרות אזהרות הרופאים".

גם ד"ר יגאל גלמן, וטרינר במרכז בפרדס חנה, לא תולה הרבה תקוות במשמעת של הבעלים. "מה אני מבקש מהם בסך הכל?" הוא נאנח. "אני נותן להם אוכל מיוחד לדיאטות ורק מבקש שיקפידו על הכמויות, וגם בזה הם לא עומדים. כמה פעמים שמעתי לקוחות אומרים 'איך אפשר להסתכל בעיניים המעריצות שלו ולא לתת לו משהו מהשולחן?' זה כנראה הלב היהודי הרחום שלנו, שגורם לנו לחשוב שהכלב עצוב ושכדי לשמח אותו כדאי לתת לו מה שנשאר בצלחת".

אין משמעת

 ד"ר דורון נרי מ"המרכז הווטרינרי רמת השרון" דווקא מאמין שיש מה לעשות, ואף פועל בנידון. השיטה שלו לא דומה לדיאטת הכסאח של הכלבים בריאליטי הבריטי, אלא מזכירה יותר את קבוצות התמיכה להרזיה של בני האדם. הדמיון הזה, מתברר, לא מקרי. "שמתי לב שהמלווים של חיות המחמד השמנות שמגיעות למרפאה שלי גם הם שמנים", אומר אחד הווטרינרים במרכז. "לפעמים לא נעים לדבר איתם על טיפול לכלב או החתול השמן, כי הם חושבים שמדברים עליהם".

בעליהם של כלבים וחתולים הסובלים מעודף משקל ("הבעיה חמורה יותר בקרב כלבים", טוען ד"ר נרי), מוזמנים למרפאה שלו אחת לחודשיים בממוצע. שם שוקלים את הכלב ("לפעמים לבד ולפעמים בקבוצה"), קובעים את משקל היעד שהוא צריך להגיע אליו, ומחליטים על כמות האוכל האידיאלית בשבילו.

בנוסף, נרי מביא למרפאה מומחה בתחום התזונה שיסביר את יתרונות המזון הדיאטטי לכלבים, ויפרט שיטות הרזיה שונות. לא תמיד זה מצליח. "הם פשוט שמנים!", מצהירה אנקה ענר מהרצליה, שמגדלת את סנצ'ו וטאשה, זוג חתולים במשקל כבד. "כבר שנתיים שאנחנו מנסים לעשות להם דיאטות וזה לא הולך. לדעתי, הסיבה היא שהאכלנו אותם יותר מדי כשהיו קטנים, ועכשיו הם התרגלו לאוכל ואי אפשר לשנות את זה. הם כל הזמן רוצים לאכול. הם טורפים ברגע את המנה שהקצבתי להם, ואחר כך מסתכלים עלי בעיניים מתחננות ועושים 'מיאו'. אני מנסה להיות קשוחה, אבל הלב כואב".

בשנתיים האחרונות, לדבריה, סנצ'ו וטאשה בכל זאת ירדו קצת במשקל, וד"ר נרי נאחז בנתון הזה ולא מתייאש. בטיפול יחידני, כמו גם בקבוצות, הוא מטיף כמו כהן דת לשמור על דיאטה. "בקבוצה האחרונה היו שישה אנשים, אבל למען האמת אנשים לא כל-כך משתפים פעולה", הוא אומר "כמה פעמים אמרו לי: 'שיהיה שמן אבל מאושר', ואני מקפיד להסביר להם שחיה שמנה היא לא מאושרת. חם לה בקיץ, היא מתנשפת כל הזמן ומפסידה שעות משחק מהנות כי היא מעדיפה לשכב בלי תזוזה".

הוא מנסה נואשות לחנך את הלקוחות שלא לתת צ'ופרים לכלב, ממליץ להם לשים זמם לכלב בזמן הליכה ברחוב – לא מטעמי בטיחות, אלא כדי שלא יחטפו שיירי מזון שהם מוצאים ברחוב – ומסביר שצריך לזרוע מוטיבציה לא רק במשפחה אלא גם בקרב השכנים, שיידעו שחל איסור להאכיל את הכלב.

במפגש האחרון של הקבוצה שמדריך ד"ר נרי, הגיע למרפאה גם ד"ר אילן סקורינסקי, שהסביר על יתרונות האוכל הדיאטטי ועל אופן חישוב הכמויות המומלצות לכל כלב. "בעזרת מצגת במחשב הוא הראה את היתרונות המדעיים של חיות מחמד רזות, והדגיש שהן חיות בממוצע שנתיים יותר מחברותיהן שסובלות מעודף משקל", מספר נרי. "אנשים שראו את המצגת הבינו את חשיבות הנושא. יש גם יתרון גדול לקבוצה, כי ממש כמו בקבוצות תמיכה אנושיות יש שיחות בין החברים והחלפת דעות ועצות". גם ב"בית הרופאים הווטרינרים" במכבים חושבים שבסוגיית ההשמנה של חיות המחמד כדאי לטפל בקבוצה. ד"ר איתן קריינר עורך שם 3-4 סמינרים בשנה בנושא השמירה על המשקל. "ניסינו לעשות קורסי הרזיה, בדומה לקורסי אילוף, אבל זה לא הצליח", הוא אומר, "כי אנשים מתפזרים".

אז למה באנגליה זה הולך, ואצלנו לא? כשהווטרינרים הישראלים שומעים על מחנה ההרזייה האנגלי, הם נדהמים. "100 ימים במחנה הרזיה?!", נפעם אחד מהם. "אף אחד מהלקוחות שלי לא יסכים להיפרד מהכלב או החתול שלו למשך 100 ימים, ואם הוא צריך לבוא איתו יום יום למחנה – זאת כבר משימה בלתי אפשרית. אני עוד מנסה להביא אותם לכך שיתייצבו במרפאה פעמיים בשנה לביקורת שגרתית, וגם זה לא מצליח".