רוצים ללמוד באוניברסיטה, לא יכולים לממן
סקר שנערך לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית מצא ש-82% מהציבור לומדים או היו מעונינים ללמוד במוסד להשכלה גבוהה. יותר מרבע מסך המעונינים ללמוד ציינו שהם לא יודעים איך יממנו את הלימודים, או שאין להם דרך לעשות זאת. למרות ששינוי דאגה להגדלת תקציב האוניברסיטאות, במציאות לא נראה שינוי
מסימני המיתון בישראל 2005: סקר חדש קובע היום (א') כי למעלה מרבע (27%) מהלומדים או המעוניינים בלימודים גבוהים אין דרך לממן את לימודיהם. הסקר נערך לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית, בהזמנת ISL, החברה הישראלית למימון השכלה גבוהה.
מהסקר עולה כי 82% מהציבור לומדים או היו מעונינים ללמוד במוסד להשכלה גבוהה. 21% מסך 82% המהווים מעל רבע (27%) מסך המעונינים ללמוד ציינו שהם לא יודעים איך יממנו את הלימודים, או שאין להם איך לממן את הלימודים.
עם עיקר האוכלוסייה שאינה יודעת כיצד תממן את לימודיה נמנים בעיקר צעירים בגילאי 18-34 (יותר מאשר גילאי 35 ומעלה). עוד נמצא כי גם אורח החיים דתי לעומת חילוני משפיע. דתיים וחרדים מתקשים יותר במימון הלימודים, וקושי זה פוחת עם הירידה ברמת הדתיות. הנתונים מראים כי בעלי השכלה עד תיכונית ועל תיכונית מתקשים יותר לממן את לימודיהם מאשר בעלי השכלה אקדמאית. נתון נוסף אך מתבקש: בעלי הכנסה מתחת לממוצע לא יודעים כיצד יממנו את לימודיהם והקושי מתגבר ככל שיורדת רמת הכנסה.
נשאלת השאלה מה בדבר הכסף שהשיגה מפלגת שינוי בהסכם הקואליציוני האחרון? המפלגה נאבקה להעביר כ-315 מיליון שקלים להשכלה הגבוהה ולהבראת האוניברסיטאות, שמתוכם הובטח גם תקציב למלגות עבור סטודנטים נזקקים ומעוטי יכולת. מבדיקת ynet עולה כי שליש מהסכום (כ-100 מיליון שקלים) טרם הגיע לאוניברסיטאות ממשרד האוצר.
במשרד האוצר מאשימים את האוניברסיטאות עצמן בכך שהתקציב עדיין לא עבר. "מרבית התקציב, כ-200 מיליון שקלים, כבר הועברו לאוניברסיטאות ונמצא בשימושן. הסכום הנותר, כ-100 מיליון שקלים נועד לתוכניות הבראה לאוניברסיטאות. אך הן עדיין לא הגישו למשרד האוצר ולות"ת (ועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה) תוכניות כלכליות לאישור".
הנבדקים נשאלו בסקר: אם אתה או בן / בת זוגך, או אחד מילדך, תהיו מעונינים ללמוד או לומדים היום במוסד להשכלה גבוהה. האם היה לכם, או יש לכם כיצד לממן את הלימודים?
מאלה שציינו כי יש ביכולתם לממן את לימודיהם, נמצא כי מימון הלימודים העיקרי מגיע מעבודה (30% מהציבור), או מחסכונות אישיים (24%). באחוזים נמוכים יותר ציינו גם: כסף מההורים או מהמשפחה (17%), מלגות (14%) והלוואות (11%).
מי שיממנו את הלימודים באמצעות הלוואות בולטים יותר בקרב גילאי הביניים (35-54) יותר מאשר צעירים (18-34) ומבוגרים (55+);דתיים וחרדים יותר מאשר חילונים ומסורתיים; בעלי הכנסה ממוצעת ומעלה יותר מאשר בעלי הכנסה מעל הממוצע.
חברת גיאוקרטוגרפיה ביצעה את הסקר הטלפוני בקרב 500 גברים ונשים במדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה הבוגרת ביישובים היהודים. הסקר התקיים בסוף חודש ספטמבר 2005.
המועצה להשכלה גבוהה: אנחנו מסייעים לסטודנטים
מנכ"לית המועצה להשכלה גבוהה, שוש ברלינסקי, מסרה ש"המועצה מודעת לקשיים הרבים העומדים בפני סטודנטים נזקקים והיא מקציבה מידי שנה סכומים ניכרים לסיוע לסטודנטים במימון שכר לימוד. בתשס"ו אושר תקציב בהיקף של כ-160 מיליון שקלים. עיקר הסיוע מועבר לסטודנטים שגם תורמים לקהילה ובכך מרוויחה החברה פעמיים.
"במסגרת זו מתקצבת ות"ת את פרויקט פר"ח, בו משתתפים סטודנטים רבים מכל רחבי הארץ, בלמעלה מ-100 מיליון שקלים בשנה ולאחרונה אף אישרה תוספת תקציב חד פעמית לפר"ח בסף 23 מיליון שקלים. כמו כן, מתקצבת ות"ת מערך סיוע כספי והלוואות לסטודנטים נזקקים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בכל שנה.
"בנוסף לסיוע האמור, הופחת בשנים האחרונות שכר הלימוד לסטודנטים לתואר ראשון הלומדים במוסדות המתוקצבים ונקבע כי יופחת גם בתשס"ו. סך ההפחתה בתשס"ו היתה בשיעור ריאלי של 26% בסך הכל ביחס לשכר הלימוד בתשס"א (לפני ההפחתות). המשמעות הכספית של ההפחתה בתשס"ו היא כ-350 מיליון שקלים בשנה (כולל המוסדות להכשרת עובדי הוראה)".
