שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מנכ"לית אורמת: "עכשיו כולם מבינים שהירוקים צדקו"
    כשיהודית ויהודה ברוניצקי הקימו את אורמת ב-1965, הם חלמו לייצר חשמל מאנרגיית השמש. אלא שמחירי הנפט ירדו, הממשלה והמשקיעים איבדו עניין בפרויקט, ואורמת הפכה לענקית בתחומים אחרים. כיום, כשהנפט עולה, חושפת יהודית ברוניצקי בראיון ל-ynet: "היינו רוצים לחזור לתחום הסולרי", ומבטיחה שאורמת תמשיך לשגשג גם אם מחיר הנפט יירד: "השיטפונות הוכיחו לעולם שצריך מקורות אנרגיה חלופיים כמו שלנו"

    הציבור הרחב בקושי מודע לאחד מסיפורי 'סינדרלה' הגדולים שהתרחשו בישראל: ב-1965, באזור התעשייה האפרורי של יבנה, הקימו בני הזוג יהודית ויהודה ברוניצקי מפעל קטן בשם אורמת, במטרה לפתח בו טכנולוגיות לייצור חשמל ממקורות אנרגיה חלופיים. במשך שנים נאלץ המפעל להתקיים מייצור תבניות לנעליים. כיום אורמת היא מהחברות המובילות בעולם בייצור טורבינות ידידותיות לסביבה.

     

    בני הזוג ברוניצקי, שעדיין מחזיקים בשליטה בחברה, הם זוג עופות מוזר בעולם העסקים הנוצץ והכוחני. צמד המנהלים הסולידיים ונעימי ההליכות, שסועדים זה 40 שנה את ארוחת הצהריים שלהם עם עובדי אורמת ועם תלמידי תיכון 'אורט אורמת' הנמצא בתוך המפעל, משך אליו בעבר את סקרנותם של עיתונאים שהתעניינו בזוגיותם ובחייהם הפרטיים. בשנים האחרונות השניים  ממעטים להתראיין לתקשורת.

     

    "אני מקווה שהכתבה שלכם תעסוק הפעם בחברת אורמת, ולא בשמאלץ שקשור אלינו", אומרת מנכ"ל אורמת, יהודית (דיתה) ברוניצקי, בפתח הראיון שהעניקה ל-ynet.

     

    "רוצים לחזור לפתח אנרגיה סולרית"

     

    אורמת עוסקת כיום בעיקר בייצור טורבינות ותחנות כוח גיאותרמיות, המייצרות חשמל בכוח הקיטור שנוצר מפעילות וולקנית המחממת את מי התהום. אורמת נחשבת למובילה העולמית בייצור הטורבינות הללו. בישראל, שאין בה הרבה פעילות וולקנית, לא ניתן להקים טורבינות גיאותרמיות. ואולם, המטרה המקורית של אורמת הייתה להגשים את החלום הקלאסי של שוחרי איכות הסביבה בארץ, ולייצר חשמל מאנרגיית השמש.

     

    יהודה ברוניצקי עבד בסוף שנות ה-50' במעבדה הממשלתית לפיסיקה. ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, האמין בניצול אנרגיית השמש להתפלת מים ולייצור חשמל. ברוניצקי וחבריו במעבדה פיתחו טורבינה המאפשרת לייצר חשמל ממקורות אנרגיה שונים, כולל השמש. "הממשלה חיפשה תעשיין שייצר את ההמצאה, ולא מצאה", מספרת ברוניצקי, "אז יהודה ואני הצענו שנקים מפעל ונייצר בעצמנו".

     

    בשנות ה-70' חל משבר האנרגיה הראשון, שהגביר את ההתעניינות באורמת. החברה השיגה סיוע ממשלתי וגייסה הון מיזמים פרטיים, והצליחה להתקין בערבה את מיזם 'בריכת השמש', אחד מתחנות הכוח הראשונות בעולם שייצרה חשמל מאנרגיה סולרית.

     

    "הוכחנו שהרעיון שלנו מעשי", מספרת ברוניצקי, "מחירי הדלק הגיעו, במונחים של ימינו, ל-80 דולר לחבית. מחירי הדלק מעלים את מחירי החשמל, ואנחנו ייצרנו חשמל זול יותר. אבל בשנות ה-80 מחירי הדלק צנחו, החשמל הרגיל חזר להיות זול יותר, והפרנסים שלנו, גם המדינה וגם המשקיעים הפרטיים, זנחו את הרעיון. עשינו ניתוח שהצליח, אבל החולה מת".

     

    "התחלנו לייצר טורבינות גיאותרמיות, והצלחנו בכך, רק כשנכשלנו בתחום אנרגיית השמש", מספרת ברוניצקי. "רצינו לייצר מוצר שיהיה לתעשייה הישראלית מה שהשעון לתעשייה השוויצרית. אפשר להגיד שהצלחנו: כשמומחים ברחבי העולם מדברים 'מקורות אנרגיה אלטרנטיביים', אחד השמות הראשונים העולים בתודעתם היא אורמת. אבל ייצרנו מין שעון שוויצרי שה-'שוויצרים' אינם יכולים ליהנות ממנו".

     

    מחירי הדלק היום דומים לאלה של שנות ה-70'. יכול להיות שהמדינה והמשקיעים טעו כשזנחו את המוצר שפיתחתם אז?

     

    "אנחנו חשבנו גם אז שצריך להמשיך. היום בהחלט היינו נכנסים שוב לפיתוח האנרגיה הסולרית".

     

    במה זה תלוי?

     

    "ייצור חשמל מאנרגיית השמש הוא עדיין יקר מאוד, יותר מייצור החשמל הרגיל. קילוואט-שעה של חשמל סולרי עולה 20 סנט (חברת החשמל מייצרת חשמל ב-9-3 סנט לקווט"ש, ת.ג.). לעסק פרטי לא כדאי להשקיע בייצור כזה, אבל לממשלה כדאי".

     

    מדוע?

     

    "כיוון שייצור חשמל, פעילות המפעלים והשימוש במכוניות נעשים באמצעות פחם, נפט ואפילו גז טבעי שמזהמים את הסביבה, ומטילים על הממשלה והחברה הוצאות רבות. כמה חולי אסטמה יש היום, לעומת מספר החולים לפני 100 שנה? זו דוגמה אחת מני רבות למחיר שהזיהום גובה מאתנו, מחיר שקשה למדוד".

     

    כלומר: המדינה צריכה, לדעתך, להקים תחנות כוח סולריות?

     

    "המדינה לא צריכה להקים, אלא לתת סובסידיות, שיהפכו את הקמתן לכדאית, כפי שנעשה בעולם המערבי. הבעיה היא, שבישראל איכות הסביבה היא עדיין קול קטן. אנחנו פנינו יותר מפעם אחת למשרד התשתיות, וניסינו לשכנע אותם לסייע בייצור קולטני שמש לייצור חשמל ביתי. הצענו שיעניקו הטבות למי שמייצר חשמל באמצעות הקולטנים, כפי שנעשה בחו"ל".

     

    הצעתם שיעניקו הטבות כי אתם מעוניינים להשקיע בכך בעצמכם?

     

    "הצענו כי אנחנו מאמינים בכך, אבל היינו מעוניינים לחזור לתחום הזה, בהחלט".

     

    משרד התשתיות הודיע שהוא עומד לגבש חבילת הטבות ליזמים מהסוג שאת מדברת עליה.

     

    "יכול להיות. כיום אין הטבות, ואני לא יודעת מה היקף התוכנית שלהם והאם היא רצינית. עם זאת, מכיוון שהטבות כאלה כבר קיימות בחו"ל, אני מאמינה שמתישהו הן יגיעו גם לארץ".

     

    את אומרת, בצורה מעודנת, שבגלל אטימות ובירוקרטיה הממשלה דופקת את הציבור, ולא מאפשרת לחברות כמו אורמת לסייע לאיכות הסביבה.

     

    "תשמע, כשאני בודקת את סדר העדיפויות של הממשלה שלנו, ושואלת, האם היא משקיעה מספיק בדברים שאזרחים רגילים כמוך נהנים מהם, אני חושבת שלא, אבל כל אחד והדעות הפוליטיות שלו".

     

    תחנות הכוח שאתם מקימים בכל העולם הן פרטיות. בארץ כמעט הכול שייך לחברת החשמל. האם זאת סיבה נוספת שהצלחתם בכל העולם אבל לא בארץ?

     

    "זה נכון שהיו שנים שהיה קשה להקים פה תחנות כוח פרטיות, בגלל התנגדות של חברת החשמל, שהיא גוף חזק מאוד. תחנת הכוח אשקוגן באשדוד, למשל, סבלה מחוסר תיאום עם חברת החשמל. אני חושבת שהמצב השתנה, ומאמינה שבקרוב יקומו כאן תחנות פרטיות שיופעלו בגז טבעי. לטעמי, אין סיבה שלא להפריט את כל ייצור החשמל ותחנות הכוח, אבל צריך לחשוב פעמיים אם להפריט את ההולכה והחלוקה של החשמל, כי הם יישארו מונופול גם אחרי שיופרטו".

     

    ממשרד התשתיות נמסר בתגובה: "המשרד איפשר לכל גורם המעוניין להציע הצעות לפיתוחי אנרגיה סולארית להגיש אותן, במימון המשרד, והוא בוחן את ההצעות שקיבל בימים אלה. כל הצעה ריאלית תתקבל בברכה".

     

    "השיטפונות הוכיחו שצריך את הטכנולוגיה שלנו"

     

    הזינוק במחירי האנרגיה בשנתיים האחרונות הועיל לאורמת מאוד. רווחי החברה זינקו בשנת 2004 ביותר מ-500%, והסתכמו ב-94 מיליון דולר. הכנסות אורמת גדלו אשתקד ב-100% והסתכמו ב-240 מיליון דולר. גם במחצית הראשונה של 2005 רשמה החברה רווח נאה של 14.4 מיליון דולר, דומה לזה שרשמה בתקופה המקבילה ב-2004. שווי השוק של אורמת הגיע ל-3.15 מיליארד שקל. חלק נכבד מהרווחים הגיע למשפחת ברוניצקי, המחזיקה ב-31% ממניות החברה.

     

    "אחת הסיבות החשובות לשיפור בתוצאות שלנו הם ההוריקנים והשיטפונות שהתרחשו בזמן האחרון", אומרת ברוניצקי. "השיטפונות הוכיחו גם לאלה שהיו סקפטיים, שזיהום האוויר גורם לשינויים אקלימיים, ומצד שני, ששינויים אקלימיים יכולים לפגוע בקידוחי הגז והנפט, כך שצריך מגוון של מקורות אנרגיה. אני מאמינה שעכשיו כולם מבינים שהירוקים צדקו בנקודה הזאת. בתור חברה שמפתחת מקורות אנרגיה אלטרנטיביים, אנחנו מרוויחים מההבנה הזאת.

     

    "גורם נוסף שמסייע לנו הם חוקי האנרגיה החדשים בארה"ב, מחייבים את הממשל האמריקני לתת סובסידיות רציניות לחברות שמייצרות אנרגיה ממקורות אנרגיה חלופיים כמו שלנו, אותם חוקים שהיינו רוצים לראות בישראל. ממשל בוש, שנתמך בידי תעשיית הנפט, התנגד לחוק אבל לא הצליח למנוע אותו. אנחנו צופים שעכשיו יצאו בארה"ב יותר ויותר מכרזים להקמת תחנות כוח ידידותיות לסביבה, ושאנחנו נשתתף ונזכה ברבים מהם.

     

    "גם העלייה במחירי הדלק מסייעת לנו. מחירי הדלק משפיעים על מחירי החשמל, והחשמל שלנו הוא זול בהרבה מזה שמופק באמצעים הישנים".

     

    "ירידת מחירים בדלק לא תפגע באורמת"

     

    לאורמת היה מזל כפול עם מחירי הנפט: לפני שנתיים, כשמחירי הנפט החלו לעלות, החלה אורמת להשקיע, לראשונה, גם בענף הנפט. אחת מחברות הבת של אורמת, אופטי, פיתחה טכנולוגיה חדשנית להשבחת ביטומן גולמי, והצטרפה לפרויקט גדול של הפקת ביטומן בקנדה.

     

    "כשהקמנו את אופטי, חבית נפט עלתה 16 דולר", אומרת ברוניצקי, "אנחנו צפינו שמחירי הנפט יעלו, למרות שרק אנליסטים מעטים בשוק ההון הבינלאומי האמינו בכך. האמת היא שגם אנחנו לא חשבנו שהעלייה תהיה כל כך תלולה. זה בא לכולם בהפתעה".

     

    האם, להערכתך, המחיר ימשיך לעלות?

     

    "אין לי דעה. האנליסטים צופים שהמחיר לא יחזור לרמה שלפני שנתיים, אבל יתאזן ויירד ל-40 דולר לחבית או משהו כזה. או שהם טועים, או שהם צודקים".

     

    אם מחיר הנפט יחזור פתאום ל-16 דולר לחבית, המניה שלכם תצנח אתו?

     

    "המניה יכולה לעלות ולרדת מכל מיני סיבות. מה שעושה המניה לא בהכרח קשור למה שעושה החברה. בקשר לעסקי החברה, אני מעריכה שהם לא ייפגעו מירידה במחירי הדלק. אופטי אולי תיפגע קצת, אבל ההשקעות האחרות שלנו לא. העולם מבין כיום שאי אפשר להיות תלויים רק בנפט, וצריך שיהיה מיקס מגוון של מקורות אנרגיה".

     

    "בישראל, כל מפעל צריך להיות היי-טק"

     

    אורמת הקימה כבר יותר מ-1,000 טורבינות בארה"ב, כולל אלסקה והאוואי, קנדה, רוסיה, יפן, ארגנטינה, מקסיקו, גוואטמלה, ניקרגואה, קוסטה-ריקה, ניו-זילנד, גרמניה, אוסטריה, איטליה, איסלנד, פורטוגל, האיים האזוריים, קניה, הודו והפיליפינים. חלק מתחנות הכוח שהקימה אורמת נמצאות בבעלותה, וחלקן נמכרו לחברות אחרות. חלקן גדולות מאוד, ומייצרות עד 130 מגאוואט חשמל, וחלקן כוללות טורבינה אחת בלבד, המספקת חשמל במקום מבודד.

     

    למרות המגוון והריחוק, ממשיכה אורמת לייצר את כל הטורבינות ותחנות הכוח במפעל ביבנה. אורמת עובדת בשיטת 'סט-קומפלט': 350 העובדים ביבנה עושים הכול, מריתוך המערכות המובילות את הקיטור לטורבינות ועד הרכבת חדרי הבקרה.

     

    מדוע אתם מייצרים בארץ, ולא בארצות העולם השלישי שבהן המסים והמשכורות נמוכים יותר?

     

    "יכול להיות שזה היה כלכלי יותר לייצר במקום אחר, אבל הנושא מעולם לא עלה על הפרק. כאן המולדת שלי, כאן בא לי לייצר. היתרון התחרותי שלנו הוא ממילא לא עבודה זולה. אף אחד מהעובדים באורמת לא מרוויח שכר מינימום".

     

    מה היתרון שלכם? כיצד הגעתם למעמדכם בתחרות הגלובלית?

     

    "האסטרטגיה שלנו מבוססת על כך שמצאנו נישה ייחודית, ממוקדת, והפכנו לחברה מובילה, כמעט לשחקן יחיד, בנישה הזאת. יש עוד מספר חברות ישראליות שהפכו למובילות בתחומן, ולרובן יש תחום ממוקד מאוד. בשביל לייצר במדינה קטנה כמו ישראל ולהיות תחרותי צריך מוצר ייחודי. אנחנו גם מספקים את המוצר, בכוונה, בשלמותו, ולא מפרקים אותו למקטעים קטנים. כתוצאה מכך, מי שרוצה לקנות תחנות כוח גיאותרמיות, מחפש אותן אצלנו.

     

    "מפעל שמייצר מוצר מיוחד כזה צריך להיות עתיר ידע, לא עתיר עבודה. אני חושבת שדי קשה למפעל עתיר עבודה בישראל להתחרות בעולם".

     

    אם היה נופל לידיך מפעל לאו-טק עתיר עבודה, טקסטיל למשל, היית סוגרת אותו?

     

    "לא. הייתי מנסה להכניס בו תחכום, להפוך אותו למשהו ייחודי. עשו דברים כאלה בכל הענפים, אפילו בטקסטיל. בכלל, אני לא מאמינה בהבחנה בין לאו-טק והיי-טק. אנחנו כביכול מפעל לאו-טק. אנחנו מעסיקים עובדי ייצור. אבל יש לנו פה גם 100 מהנדסים, רשמנו 70 פטנטים, ומרכיב החדשנות אצלנו לא נרדם. אז מה אנחנו? בישראל כל מפעל יכול וצריך להיות היי-טק".

     

    השתתף בהכנת הכתבה: אלי שמעוני

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים