יש אלוהים
תקופת החגים, ויום כיפור במיוחד, נועדו להרהורים על היחסים שבין אדם למקום ובין סלבריטאי לבוראו. שאלנו כמה מפורסמים על יחסם לאלוהים וקיבלנו תמונת מצב של יחסי העם כולו עם היושב במרומים. מאמינים תמימים, מתחכמים ורוחניים - כולם אוהבים את הקדוש ברוך הוא
אהבו אותו, תכעסו עליו, תפקפקו בקיומו או אף תכריזו על מותו (ושלום לקורא ניטשה), עם עובדה אחת אי אפשר להתווכח, אלוהים תמיד באופנה. עד כה לא הצלחנו להשיג אותו לשער "פנאי פלוס", אבל אנחנו פתוחים להצעות. בכל זאת מדובר בדמות פופולרית בקרב העם והאליטות גם יחד, מגובה בפמליה נאמנה ובפרגוני ברנז'ה בלתי פוסקים, ושעדיין מצליח לשמור על ארשת אפקטיבית של מסתורין. קצת כמו ריטה.
יש שיגידו כי אלוהים נמצא על סף חשיפת יתר. הרי גם ככה תמיד יש לו עבודה, ולא ברור עד כמה הוא זקוק לחלטורות שמספקים לו פיני גרשון, מאיה בוסקילה ויהודה סעדו, אבל מאידך חייבים להודות שיחסי הציבור שלו מעולם לא היו כה מתוקתקים. הביטו בעצמכם בסופרסטארים של הרגע, כפי שנתפסו על ידי צלמינו מאחורי הקלעים של גמר "כוכב נולד". במקום להעביר זמנם עם הסמים המתבקשים, כולם העדיפו לקרוא תהילים. הערב, שהסתיים ב"שמע ישראל" המפורסם (בקרוב הרינגטון?), הבהיר כי אם יש מישהו שיכול להמציא את עצמו מחדש יותר מצביקה פיק ומדונה גם יחד, מדובר בו. או בה, כמובן.
ואם כל זה לא מספיק, הרי שגם השנה נינט טייב המשיכה לנשק מזוזות, הקבלה המשיכה להפיל קורבנות, מובילי דעת קהל המשיכו לגדל זקנקנים והניסיון לחפש סלבריטי אתאיסט התגלה כקשה יותר מלהוציא שחקן טלנובלה מהארון. כשי לחג, אם כן, קבלו מונולוגים מהציציות, מ-15 מטובי סלבריטאינו. בפעם הבאה שאתם מבקשים להצטלם איתם, תבקשו שיכניסו גם איזו מילה בשבילכם למעלה. מתברר שחלקם נמצאים אצלו בחיוג המקוצר.
יהודה סעדו
"אלוקים ברא את העולם, הוא אבינו שבשמיים הכל יכול, ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים, שהכל בהשגחתו יתברך. בשבילי הכל זה אלוקות ואלוקות זה הכל וזה אומר שכל מה שקורה כאן, למטה בעולם הזה, נמצא בהשגחה פרטית ממנו יתברך. אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה. הקדוש ברוך הוא הוא אבינו שבשמיים, והוא אוהב כל אחד ואחד מבני ישראל. שנה טובה".
מיכאל קירקילן
"אלוהים בשבילי זאת המוזיקה. הוא משהו גדול שיש לו כוח יותר מכל אחד ואחד, משהו ששומר עלינו, אני מאמין שאלוהים קיים וזה מספיק לי ועוזר לי".
רוברט בן שושן
"אלוהים בשבילי זה הכל. זה הרצון, האהבה, המשיכה, הפחד, התקווה, החלומות, ההנאות וכל ההרגשה שהוא נמצא איתנו בכל זמן, שהוא הכל. קשה לי להסביר את זה בדיוק, זאת עוצמה. מין דבר שעוטף את הכל ונמצא בכל דבר. בדרך כלל חושבים על אלוהים כשקורה לך משהו רע, ואתה מתפלל אליו עד שהבעיה עוברת. אבל תמיד הוא נמצא איתך בכל רגש חזק, בכל מקום".
מיכל זוארץ
"הדבר הראשון שעולה לי בראש זה הילד שלי. הילד שלי הוא הכל בשבילי, ובכך הוא בעצם האלוהים שלי. אבל מעבר לזה, אלוהים זה מי שמכוון אותנו ומחליט בשבילנו ואני חושבת שהוא בדרך כלל שומר עליי".
אורלי ויינרמן
"אלוהים שלי זה אמונה בטוב. זה כל כך לא מוגדר. אני לא יודעת אם זה אלוהים או בודהה או אללה או ישו, ומבחינתי אפשר לחגוג את החגים של כולם. זה פשוט עניין של דיבור אישי. זה לא בא עם ספר חוקים. הוא נמצא בכל דבר. זה כמו בסרט 'לשבור את הגלים'. האשה האמינה שאם היא תעשה לעצמה רע, יהיה טוב לבעלה. זה אמונה ודיבור אישי. הדבר הראשון שעלה לי בראש שזה משהו קוסמי".
נתן רביץ
"אלוהים שלי הוא הכוח המחייה שיש בכולנו. אלוהים נמצא בכל רגע ורגע, הוא העוצמה הפנימית שלנו. אני משתדל להיות איתו בקשר יומיומי, אני יודע שהרבה אנשים צריכים אותו, אבל מאמין שהוא יכול להיות בקשר עם כולם. התקרבתי בשנים האחרונות לדת, אבל אני מנסה להימנע מסיכומים של התהליך, כי אני עדיין עובר אותו. התהליך הוא בעצם פשוט, ומאוד קרוב. לכל אחד מאיתנו יש את המפתח וכל אחד יכול לעבור את זה בדרך אחרת. יש מי שמקיים יותר מצוות מאחרים ואני משתדל לקיים במידה שלי, הרי התורה והמצוות לא ניתנו לעם היהודי ללא שום סיבה".
מאיה בוסקילה
"בשבילי אלוהים זה אנרגיה. זה אני, המשפחה שלי, החבר שלי, הסוכנים שלי, כל האהבה והדאגה שמקיפה אותי היא בעצם אלוהים. מאז ומתמיד האמנתי שאלוהים שומר עליי ובשנים האחרונות התחושה הזאת הולכת ומתגברת. כמו שכבר אמרתי, אני מרגישה שאלוהים ליטף לי את הראש, וההצלחה שלי היא בזכותו. גדלתי במשפחה מסורתית, ועד היום אני שומרת על מצוות מסוימות, אבל האמונה היא בסיסית יותר מהדברים האלה. יכול להיות שאמא שלי לא תבין על מה אני מדברת כשאני מדברת על אנרגיות, כי האמונה בבית היא שונה מהדרך שבה אני בוחרת ליישם אותה, אבל בכל מקרה תמיד נתנו לי למצוא את הדרך שלי בעצמי. כל אחד מאיתנו והאלוהים שלו. האלוהים נמצא גם בי וגם בך. טוב, אולי לא בך, אני לא מכירה אותך".
עודד מנשה
"אלוהים זה היקום, זה כל מה שיש, שפינוזה אמר את זה ואני מסכים איתו. אני לא חושב שיושב שם מישהו עם פרצוף כועס או עצוב בהתאם למה שעשית, זה לא עובד ככה. הוא מגשים לך את מה שאתה מאמין בו".
רן בכור
"קשה לי לדבר על האמונה שלי, כי אצלי היא בגדר של ידיעה, לא רק של אמונה. לאחרונה התחלתי ללמוד קבלה, וזה נושא מאוד מורכב. הרי נהוג היה לומר שמותר לגעת בקבלה רק אחרי שמבינים את הפשט שלה, אבל בינתיים אני לומד, מקשיב, לפעמים בבית יש ערבים מעניינים. המילה קבלה מכילה בתוכה גם את הנתינה, ויש לזה הרבה משמעויות, בעיקר בתקופה של יום כיפור. הרי בחשבון הנפש ובבקשת הסליחה אתה נותן, אבל גם מקבל המון. צריך להיות בוגר כדי לדעת לבקש סליחה ולנטרל את האגו. זה מזכיר לי סיפור: איש אחד הלך ברחוב ונתן לעני פרוטה, אבל אז הקבלה שואלת, האם הוא נתן בשביל האגו, כדי להרגיש טוב עם עצמו, או שזה בא ממקום נקי. צריך לחשוב על הדברים האלה".
שיר ביטון
"אלוהים בשבילי זאת אמונה מאוד חזקה שגדלתי עליה, המון שורשיות ומסורת וכוח עליון שמניע את הכל. משהו קדוש, סוג של יראה וקדושה".
ליאור דיין
"ברור שיש אלוהים. אלוהים גמר דוקטורט בפסיכיאטריה והוא מחלק מרשמים לתרופות. אלוהים נמצא בכל בית מרקחת, בכל קליניקה, בכל חדר המתנה ובכל גיליון 'לאשה'. אבל לא בגיליונות 'פנאי פלוס', כי לאלוהים אין פנאי ולא פלוס. כשהייתי קטן האמנתי באלוהים אחד, וקראו לו קבוצת הכדורגל של בני יהודה. זה לא היה אלוהים פשוט, כי הרי תפקידו של אלוהים הוא גם לעצבן ולעשות דווקא, הוא לא איזה דוד נחמד כמו סנטה קלאוס. עוד דבר שצריך לדעת על אלוהים זה שאסור להפריע לו בין 14:00 ל-16:00 כי אז הוא נח שנת צהריים, ושאחרי 22:15 הוא רואה 'בטיפול' עם אבא שלי. כן, לאלוהים יש HOT".
אדם שוב
"יש לי הסכם עם אלוהים מגיל 16, כשעזבתי את החיים הדתיים, שהוא לא מתעניין בי ואני לא מתעניין בו. זה לא שאני לא מאמין באלוהים, אני פשוט לא מאמין במה שמייחסים לו. אני לא חושב שהוא מתעניין במה שאני מכניס לפה או איזה נוסח של תפילה אני קורא. אלוהים בשבילי זה המצפון שלי, יש לי יחסים קרובים עם אלוהי המצפון, והוא מענה אותי כשאני לא ביחסים טובים איתו. אני משתדל שהמצפון יעיק עליי כמה שפחות, ותאמיני לי שהוא הולך איתי לכל מקום, בדיוק כמו אלוהים".
רפיק קמחי
"אני לא מאמין באלוהים פרסונלי, באיזו אישיות שמסתכלת עלינו ובוחנת אותנו מלמעלה, איזה פנקסן שרושם כל מה שאנחנו עושים ומחליט אם ניכנס בסוף לגן עדן או לא. אלוהים של התורה, שמסתובב ומחפש את האדם ומפחיד אותו, הוא משהו שאני כלל לא מחובר אליו. אני גם לא אוהב את הדיבורים הרוחניקים על זה שאלוהים הוא אהבה, גם זה פשטני בעיניי, משהו שהחברה המציאה כדי לעזור למוח להבין דברים מסתוריים. אלוהים בעיניי הוא משהו אחר, שלמדתי לזהות דרך המדיטציה. איזו תבונה קוסמית, מין רשת שעוברת דרך כל הברואים, כל התופעות, כל הממדים. ארבעת הממדים שאנחנו חיים בהם הם רק חלק מאוד קטן מכל מה שיש. מהמבט החגבי שלנו אנחנו רואים לפעמים רק את הסבל והכאב, אבל ברגע שמבינים שקיימת רשת גדולה מסביבנו, אז גם מבינים שאין מוות בלי חיים וחושך בלי אור ומחסור בלי שפע. והאיזון הזה הוא מה שאני קורא לו אופטימיות קוסמית".
ליאון רוזנברג
"אני לא מאמין באלוהים ששייך לדת מסוימת, אני לא מאמין שלאלוהים יש כוהנים ודוברים עלי אדמות. זה הקול הפנימי של כל אחד מאיתנו בהמון רגעים בחיים, שבא לידי ביטוי בבחירות הקטנות שלנו, בין טוב לרע, בין לנהוג ברחמים או בחרון אפך. זאת אמת מידה. האלוהים זה משהו פנימי שמרגישים אותו כל הזמן, את יכולה לקרוא לזה מצפון, מוסר, ידע אוניברסלי. לכל אחד יש אלוהים קטן, בין אם זה הבוס שלך בעבודה, אשתך או אתה בעצמך, מישהו שלו אתה נותן את הדין. אנשים משתמשים באלוהים כדי להסיר מעצמם אחריות, כדי להגיד שיש כוח גדול יותר מהם, אבל הכוח טמון בך, אתה זה שמחליט מתי אתה רוצה לצום או מתי אתה רוצה לנוח".
מיכאל הנגבי
"בבגרות שלי במתמטיקה הרגשתי שאלוהים היה איתי. אבל ברצינות, זה סוג של נוכחות שאני יודע שקיימת. אני מאמין באלוהים בלי קשר ליום כיפור או לכל מיני מסורות שצריך לקיים. האמנתי בו עוד לפני שקיבלתי את ספר התנ"ך בכיתה ב'. זה סוג של משהו ארוך טווח, זה לא טרנד. אני לא הולך עם סממנים דתיים או קבליסטיים, אבל אלוהים יודע. זאת בדיוק ההזדמנות לבקש סליחה מכל מי שצריך, כי כמה אפשר ללכת בין הטיפות, ואם אפשר אני רוצה לבקש סליחה מראש לשנה הבאה".