אינטל מציגה: מעבד כפול ליבה לשרתים

חברת אינטל חשפה אמש (ב') את המעבדים כפולי-הליבה (Dual Core) הראשונים שלה ממשפחת Xeon, בהתאם לתחזיות שהצגנו בחודש שעבר. מעבדי Xeon כפולי הליבה אמורים להחליף את דגמי Xeon הרגילים החל מתחילת 2006, ולהציע ביצועים גבוהים משמעותית ברמת מחיר דומה.

המעבדים שהוצגו אמש הם הראשונים שמיועדים לשרתים, ואמורים לשמש מענה לסדרת המעבדים המקבילה של AMD, ממשפחת Opteron. המעבדים של המתחרה זמינים באופן מסחרי כבר מאז מאי השנה וזוכים לפופולריות הולכת וגוברת. על-פי נתוני חברת המחקר Mercury, הכפילה AMD את חלקה בשוק זה במהלך הרבעון השני של השנה וכיום הוא עולה על 11 אחוזים.

מוקדם יותר השנה הציגה החברה את Pentium D, מעבד כפול-ליבה שמתבסס על טכנולוגיית פנטיום 4, כמו גם גירסה כפולת-ליבה של Extreme Edition (פנטיום 4 משופר לגיימרים ולשימושים מקצועיים).

בעיקר תצוגת תכלית

המעבדים החדשים מייצגים את הדור הראשון של טכנולוגיית Xeon כפולת-הליבה, ונראה שהם נועדו בעיקר כדי לאותת ללקוחות הוותיקים של אינטל שיש למה לצפות.

מדובר במעבדים שכונו עד עתה בשם הקוד Paxville, ונועדו להשתלב בשרתים בני שניים או ארבע מעבדים. הגירסה לשרתי שני-מעבדים, במהירות 2.8GHz, זמינה כבר עתה ומחירה (באלפי יחידות) 1043 דולר (בהשוואה ל-690 דולר בגירסת ה-3.8GHz בעלת הליבה היחידה).

אינטל מבטיחה ביצועים גבוהים בכ-50 אחוזים בהשוואה לגירסאות הקודמות של המעבד, אבל המחיר הגבוה מעיד שהיא מצפה - אפילו מעדיפה - למכור את הגירסה הזו בהיקף קטן, כי המעבדים הבאים במשפחה צפויים להיות הרבה יותר אטרקטיביים.

מעבדי Paxville נראים דומים מאד מבחינה ארכיטקטונית ל-Pentium D, או אם לדייק - לגירסה כפולת הליבה של Pentium 4 Extreme Edition.

הם כוללים שתי ליבות Xeon שכל אחת מהן מצויידת במטמון L2 בנפח 2MB. התקשורת עם הזיכרון (FSB) מתבצעת במהירות של 800MHz, וישנה תמיכה בטכנולוגיות שהפכו לחלק אינטגרלי מהמעבדים האחרונים של אינטל, כמו פקודות 64 ביט (EM64T) והגנת הווירוסים בשיטת EDB (קיצור של Execute Disable Bit).

בדומה למעבדי Extreme Edition, גם מעבדי Paxville תומכים בטכנולוגיית Hyperthreading, שמאפשרת להם לדמות עיבוד מקבילי על כל אחת מהליבות (כדי לבצע, במקרים מסויימים, עד 4 פעולות בו-זמנית על שתי הליבות). טכנולוגיה חשובה שנוספה למעבדים החדשים: Demand Based Switching, שיודעת "לכבות" חלקים של המעבד שאינם בשימוש.

מה הלאה?

תוך כחודשיים יוצג ה- Xeon 7000, הגירסה לשרתים מרובי מעבדים (עד 32 מעבדים ו-64 ליבות בשרת אחד). היא תרוץ ב-3GHz ותכלול שיפורים שונים שאינם קיימים בגירסה הנוכחית. בתחילת 2006 יוצג הדבר האמיתי: גירסת ה-65 ננומטר של Xeon (המכונה "Dempsey"), שתיישם מגוון שיפורים ארכיטקטוניים וצפויה להיות מתחרה מסוכנת בהרבה ל-Opteron.

גירסת ה-Dempsey תשולב בפלטפורמת שרתים חדשה ("Bensley") ותגיע עם ערכת השבבים חדשה ("Blackford"), שתתמוך באפיק מערכת מהיר יותר (1066MHz), בגישה נפרדת של כל אחת מהליבות לזיכרון, ובטכנולוגיית הוירטואליזציה VT, שתאפשר לכל אחת מהליבות להריץ מערכת הפעלה שונה.

אינטל טרחה להבהיר ש-Dempsey יתומחר באופן זהה למעבדי Xeon הרגילים, ובכך בעצם היא "מייעצת" ללקוחות להמתין לו. לקוחות שיתעקשו לקבל Xeon כפול-ליבה כבר עכשיו, יוכלו לעשות זאת אצל Dell, HP ו-IBM.

ספקיות נוספות שהודיעו שיתבססו על הטכנולוגיה: Asustek, Fujitsu Siemens, Gateway, HCL Infosystems, Lang Chao, Lenovo, NEC, Samsung, Supermicro, Unisys, ואחרות.

משמעות ההכרזה

ההכרזה מאמש מקדימה את לוחות הזמנים המקוריים של אינטל בקרוב לחודשיים, אבל גם כך אינטל נמצאת עדיין בפיגור ניכר אחרי AMD, שכבר הציגה מספר רב של גירסאות Opteron כפולות-ליבה.

המעבר לכפל-ליבות נכפה על אינטל, שלא יכלה להתעלם מהפופולריות הגוברת של Opteron. התגובה המהירה שלה מרשימה, ועדכון קו מעבדיה מיישר קו עם AMD לפחות על הנייר. אבל לעת עתה, הטכנולוגיה של AMD נראית בשלה יותר.

מבחינה טכנית, אינטל יכולה הייתה להשיק את Paxville כבר באמצע השנה, יחד עם הגירסה כפולת-הליבה של Extreme Edition, שהוא מעבד דומה מאד.

היא נמנעה מכך, משום שבפלטפורמות שרת הדרישות מהמעבד מחמירות יותר. בראש ובראשונה היה עליה להתמודד עם צריכת ההספק וייצור החום הגבוהים יותר שמאפיינים את כפל-הליבות. עד כמה הצליחה לעשות זאת ב-Paxville, שמיוצר בליתוגרפיה של 90 ננומטר, נדע רק כששרתים ראשונים שמבוססים עליו יעמדו למבחן.

היתרון המובהק של אינטל

מכל מקום, השיפור של תהליך ה-90 ננומטר ושל ארכיטקטורת מעבדי Xeon המתבססים עליו, הוא פיתוח משני שהסיט את אינטל מהכיוון העיקרי שלה: המעבר ל-65 ננומטר.

זה המקום בו לאינטל יש יתרון מובהק על AMD. המעבר לייצור ב-65 ננומטר אמור לא רק להקטין את פרוסת הסיליקון של המעבדים ולהגדיל את מתח הרווחים של אינטל; הוא גם יאפשר לה לשפר את ביצועי המעבדים ולהקטין משמעותית את צריכת החשמל שלהם. נושא ניהול ההספק הפך בשנה האחרונה לנושא שהכי מעניין את אינטל.

התמקדות החברה במדד ה"עוצמה לכל וואט" (PPW) מרמזת כנראה שהיא מאמינה שזה המקום בו ידה תהיה על העליונה בעידן ה-65 ננומטר, גם בפלטפורמות השרת.

לפחות במה שקשור למעבר ל-65 ננומטר, AMD מפגרת אחרי אינטל במספר חודשים - תקופה שעלולה להיות קריטית בתחום כזה. מצד שני, AMD ידועה כחברה שאוהבת להפתיע.