"כדי לעלות על המונית צריך לשחרר את האוטובוס"
לאיתי אטיאס, דוגמן על ("כאוס"), נמאס מהקמפיינים. הוא רוצה לעשות דברים יותר רציניים. הוא הוציא ספר, התחתן עם דנה לוי, מפיקה ("השיר שלנו"), ומתכנן את המהלך העסקי הבא שלו. בדרך הוא ואשתו הטרייה משחררים תובנות מעמיקות על החיים
כל בוקר אומר הדוגמן איתי אטיאס לאשתו, המפיקה דנה לוי ("השיר שלנו"), "חיים שלי, אהבה, שמחה, ששון, אורה וטהרה". הוא מבשל לה בכל ערב, עושה לה מסז'ים בכפות הרגליים כשהיא חוזרת מיום עבודה מתיש, וכל החברות שלה עומדות בתור לעשות אצלם שבת. מה עשתה לוי שזכתה לפינוקים כאלה? ככה ייעשה לאשה שנתנה לאטיאס בית ויציבות, שהיא האושר של חייו ושיש לה עיניים כחולות מדהימות שמפילות אותו בכל פעם מחדש.
סיפור היכרותם של אטיאס ולוי התחיל עוד לפני המפגש הפיזי ביניהם. היא החליטה להשתתף באחד הפרקים בתוכנית "בליינד דייט", בגלל היכרותה עם עורכת התוכנית ("הלכתי על זה בקטע של ספורט"). הוא התיישב עם בת זוגו דאז מול הטלוויזיה, ראה את דנה והתלהב ("אני זוכר שאמרתי, 'איזה מדהימה היא, למה היא צריכה ללכת לבליינד דייט'").
לפני שנתיים הם נפגשו בחדר איפור, כשהוא הגיע להתארח בתוכנית "אבק כוכבים" שהגיש אמיר פיי גוטמן. לוי עבדה אז ב"ענני תקשורת" שהפיקה את התוכנית, ועלתה לחדר לעשות גבות. אטיאס לא זכר שזו אותה אחת שהקסימה אותו בטלוויזיה והתלהב מחדש. "היא הסתכלה עליי בצורה מקסימה ואמרתי לה, 'את מהממת'", משחזר אטיאס. "ואני אמרת לו, 'תגיד, איזה סמים לקחת?'", מספרת לוי.
ישר עלו לך בראש סטיגמות על דוגמנים?
לוי: "לא. בכלל לא הכרתי אותו. עד שהכרתי את איתי לא הייתי מעורבת בברנז'ה. הוא פשוט עבר לילה בלי שינה והגיע לראיון עם עיניים אדומות ונראה גמור".
כשהתגלה ללוי שאטיאס בן 24 ודוגמן (היא היתה אז בת 30), היא היתה בטוחה שהם לא מחפשים את אותם הדברים בחיים. פגישה מקרית ברחוב הובילה מאוחר יותר לפגישה בבית קפה, ומפה הכל זרם. הם עברו לגור ביחד והצעת הנישואין לא איחרה להגיע. "ישבנו במסעדה והוא כל הזמן שאל אותי אם הוא החיים שלי, ואם אני אוהבת אותו", נזכרת לוי. "ואז הוא הוציא טבעת. לא רציתי שהוא יכרע ברך, כי אז אני אתחיל לבכות וכולם יסתכלו עליי".
במפגש עם זוג שזה עתה התחתן, בין אם מדובר בסלבז או באחד העם, צריך לצפות לכמה דברים: דבר ראשון תתבקשו לראות את קלטת החתונה, ולמרות שאתם מכירים בדיוק חמש דקות, תתרגשו עד דמעות בקליפ הסיום (במקרה הזה לפי השיר של עברי לידר, "זכיתי לאהוב"). אם אתם פנויים הם ינסו לשדך לכם את החברים שלהם, כדי שגם לכם תהיה קלטת משלכם (דוגמן שמבשל ועושה מסז'ים יתקבל בברכה), ולבסוף ולא חביב ביותר, תמיד תרגישו כמו גלגל חמישי מול אהבת הפונץ'-בננה הזאת.
חושבים שאני מגזימה? קבלו מונולוג של גבר מאוהב. "האהבה בעיניי היא סוג של במה", מתפייט אטיאס. "זאת אומרת שכשאני מרגיש שלי טוב אז גם לה טוב, היא הקהל שלי, אני מרגיש שהספוטים של הנפש שלה מכוונים אליי. אתה גם הקהל וגם הבמה. זה ערך עליון בעיניי להגיע לנקודה הזאת. יש לך כמיהה להשתתף איתה בבדידות, בחושך ובאור".
אז אתה כרגיל במרכז הבמה, עם הרבה דוגמניות מסביבך. דנה, את לא מקנאה?
אטיאס:"תראי...".
שאלתי את דנה.
אטיאס: "תסתכלי על דנה, היא הדבר הכי יפה בעולם, אבל הבת זוג שלי גם צריכה לאתגר אותי, אחרת אי אפשר לתפוס אותי".
לוי: "אין לי מה לומר בראיון הזה, הוא מדבר בשביל שנינו".
אטיאס: "סליחה מאמי".
לוי: "זה בסדר. בתחילת-תחילת הקשר, כשהיו סביבו הרבה בחורות, אז אולי קינאתי. אבל אני לא בן אדם קנאי, אף פעם לא עשיתי לו פוזות של קנאה, ואין לי בעיה שיצטלם בעירום כי אני יודעת איפה אני ממוקמת. אם היינו מקנאים אחד בשני, לא היינו שורדים את הקשר הזה. לכל מקום שהוא הולך הוא תמיד רוצה שאני אבוא איתו. אנחנו מאוד מחוברים".
אבל זה בטח לא פשוט לצאת עם דוגמן מפורסם.
"בפגישה השנייה הוא הזמין אותי למסיבה, וכשיצאנו מהמונית הוא אמר לי שיצלמו אותי, אבל לא חשבתי שאני מעניינת מישהו והייתי בשוק איך שהתנפלו עלינו".
אטיאס: "אנחנו גם חיים את החיים הפרטיים שלנו, ולמשל לחתונה לא הזמנו תקשורת".
לוי: "ואותי קטלו על זה בעיתונים. אבל זה היה אירוע פרטי שלי".
סיפורו של אטיאס, אחד הדוגמנים המובילים בארץ, התחיל בגיל 16, כשעזב את שדרות והגיע לארצות הברית. תוך שנה הוא התחיל לדגמן והוביל קמפיינים של בתי אופנה גדולים כמו ורסצ'ה וארמני, והיה לדוגמן הישראלי הראשון שהצטלם ל"פלייבוי" העולמי. בארץ הוא כיכב בקמפיינים רבים כמו אלה של ליוויי'ס, קרוקר ואורנג', והוא משמש כדוגמן הבית של כאוס זו השנה השלישית.
בגיל 19, כשהוא עדיין בתחילת הקריירה שלו, הוא התחתן עם אמריקאית המבוגרת ממנו בשש שנים, ממנה יש לו ילדה, היום בת שבע ("דנה לא פגשה אותה, וגם אני לא בקשר איתה, ואין פה משהו מגובש להגיד על זה"). הנישואין האלה לא החזיקו מעמד הרבה זמן. בארץ הוא ניהל רומנים קצרים עם שרון איילון ומאיה בוסקילה ומערכת יחסים בת שלוש שנים עם ורד חיימזון, מי שהיתה הסוכנת והבוקרית שלו בסוכנות יולי.
האור בחייו, דנה, היא רמת שרונית שלמדה תקשורת ועיתונאות בארצות הברית, ולאחר מכן התחילה לעבוד בתוכנית הבוקר של גבי גזית כעוזרת הפקה. אחרי שלוש שנים שם היא הגיעה לענני תקשורת, ובשנה האחרונה היא מפיקה עצמאית שעבדה בין היתר ב"השיר שלנו". "שעות העבודה מטורפות, וכשאת באה הביתה זה לא נגמר כי לשחקן הזה יש התמוטטות והוא צריך לדבר עם מישהי, וזה לא זכר את הטקסטים שלו... הייתי הביג מאמא של כולם", היא נזכרת.
שנה וחצי לפני שפגש את לוי נכנס אטיאס למשבר שבמהלכו עזב את הארץ לתקופה ארוכה. "החיים שלי התגלגלו בצורה לא שגרתית", הוא מספר. "הנפש בעיניי פועלת כמו הגוף. אתה אוכל, מעכל ומוציא החוצה, והנפש שלי אכלה, אכלה, אכלה ולא השכלתי לשחרר את הדברים שהיו אצלי בנשמה. עברתי תקופה עם עצמי שחיפשתי את העומק ורציתי להבין את המשמעויות של דברים. פתאום אתה קולט שאתה כמו עלה נידף, ובזכות הקשר עם דנה ובזכות הבגרות שלי, היום אני יודע שאני לא רוצה להיות עלה נידף שעף ממקום למקום. היום אני לוקח את העלה הזה ושם אותו באדמה ורוצה שהוא יצמיח עץ עם שורשים".
לוי: "כשהכרתי את איתי הוא היה רווק מבוקש בתל אביב. היו לו הרבה בחורות שרצו אותו והעריצו אותו, והוא בילה הרבה. היה משהו שאני לא יכולה להצביע עליו שחיבר בינינו, למרות שכל אחד הגיע מחיים אחרים. גרנו במשך שמונה חודשים בדירה קטנה בלי טלוויזיה, רק קראנו ספרים וניהלנו שיחות נפש. גיליתי בן אדם רגיש שיש לו נפש של אשה בפנים. אנשים לא מודעים לזה שהוא מלא בחוכמה וידע ואיש של עשייה".
ואולי בגלל שאתה כל כך רגיש הגיע המשבר בחיים שלך?
"היו לי קפיצות מאוד גדולות. בגיל 16 אני בשדרות, ופתאום אני בארצות הברית עושה קמפיין לוורסצ'ה עם קייט מוס. זה משהו שהוא לא נתפס. או לראות את עצמך על שלט בטיימס סקוור בניו יורק. אתה לא משתנה, אבל הסביבה משתנה, וכשחזרתי לארץ פתאום נהייה באזז מטורף סביבי. היתה עליי כתבה מטורפת ב'7 ימים', והתארחתי אצל דן שילון במעגל, כי כאן יש את עניין הגאווה הישראלית".
ואיך אתה מגיע למצב, כמו שאמרת באחד הראיונות, שאם לא היית צריך להוריד את הכלבה לא היית יוצא מהבית?
"בגיל צעיר לא נשארו עוד הרבה דברים שיכלו לרגש אותי, ורציתי לחזור לבסיס כדי להבין את עצמי יותר טוב. במשך כמה שנים טובות לא היה לי בית, הייתי כל הזמן על המזוודה, הכל לא יציב, נורא מתכתי ואני בן אדם אמוציונלי והכל יצא החוצה.
"תראי, היום אני עומד במקום שכבר מיציתי. קמפיינים שעשיתי כבר לא אעשה. זאת הרגשה מדהימה לעשות קמפיינים עולמיים שאתה המרכז ו-40 איש סביבך, את לא מבינה. זה פשוט מדהים. זה מקצוע מדהים שדרכו אתה יכול לעשות לינקים למקומות אחרים, זה כמו תחנה מרכזית שאנשים עוצרים שם, אבל זה גם שוחק. כל הטיסות והלבד, וכל פעם להיות עם בחורה אחרת בארץ אחרת".
נכון לעכשיו לוי עובדת על כמה פרויקטים שונים, ואטיאס מקים עסק בתחום האופנה. הודעה עליו, הוא אומר, תבוא בהמשך. למרות תפקיד אורח ב"השיר שלנו" הוא לא מתכוון לפתח את קריירת המשחק שלו. "קיבלתי הצעה להשתתף בסרט ולהופיע בתפקידי אורח בסדרות שונות, אבל זה לא מעניין אותי. לי חשוב הערך המוסף של דברים שאני עושה".
בעידודה של דנה, הוציא אטיאס קובץ של סיפורים אישיים בשם "איתי אטיאס", שמייצגים עשר שנים של דוגמנות, ומלווים בתמונות מתאימות. "קל לבוא לספר כזה ממקום של ציניות", אומר אטיאס. "התקשורת תייגה אותי כסופר, אבל כשישראל אהרוני מוציא ספרים לא אומרים שהוא סופר, כי זה קשור לקריירה שלו, וכך זה גם לגביי. הספר הזה הוא ספר אמנות. אני עשר שנים בענף הדוגמנות, עבדתי עם צלמים גדולים בחו"ל ותמיד לקחתי את חוויות הצילום בצורה קולקטיבית ולא רק באתי להצטלם וזהו".
הפריע לך שאף הוצאת ספרים לא רצתה להוציא את הספר שלך, ובסוף הוא יצא דרך חברת האופנה כאוס?
"היתה לי אפשרות להוציא את זה בהוצאת ספרים מסוימת, אבל רציתי שתהיה לי האמירה הסופית. הם רצו לעשות את זה כמו יומנוער, אבל אני לא אליל נוער, אני דוגמן, יש פה חומרים מאוד עדינים, הטיפול צריך להיות עדין כדי שלדג לא יהיה טעם של בשר".
אילו תגובות קיבלת?
"דנה אמרה לי שיש סיכוי שאנשים יעשו מזה צחוק למרות שזה הנשמה שלי. אנשים בהתחלה לא פרגנו, וחבר טוב שלי, העיתונאי רון לוין, אמר לי שהלכתי רחוק מדי, אבל אחרי שהוא קרא את זה הוא אמר לי ששיחקתי אותה".
היית משנה משהו בספר?
לוי: "גם אם הספר הזה היה יוצא בעוד עשר שנים, הוא היה נראה בדיוק אותו דבר, כי זה עניין של לסגור מעגל ולהיות שלם עם עצמך".
אטיאס: "כדי לעלות על המונית צריך לשחרר את האוטובוס, כלומר כדי להתחיל משהו חדש צריך לעשות את השינוי".
לוי: "אתה שחררת רכבת הרים ארוכה ארוכה ארוכה".
לפנייה לכתב/ת 
