האם נמצא פתרון לבעיית האנטנות הסלולריות?
על פי מודל של מודיעין שצפוי להיות מיושם בכל הארץ, יוסרו כל האנטנות הסלולריות הגדולות המוצבות ברחבי העיר ובמקומן יוצבו אנטנות קטנות ובעלות קרינה נמוכה יותר. התומכים סבורים שזהו פתרון שכולם ירוויחו ממנו. המתנגדים מדברים על אסון אקולוגי אפשרי ועליה הצפויה ברמת התחלואה
בחברות הסלולר הופתעו מעוצמת המחאה הציבורית נגד האנטנות הסלולריות בשנתיים האחרונות, במהלכן ראינו הפגנות רבות של תושבים בכל רחבי הארץ. היו גם אנשים שלא הסתפקו בזכות הצעקה, וקמו על האנטנות לפרקן ואף להציתן.
המאבק הציבורי לא נעלם מעיני המחוקקים. שר הפנים, אופיר פינס, ביקש לשנות את התקנות להצבת אנטנות סלולריות, ולאפשר לאזרחים להגיש התנגדויות להצבת אנטנות בקרבת מקום מגוריהם, מתן סמכות לעיריות לקבוע את מיקום האנטנות, והסדרת פיצוי לבעלי דירות שערכן ירד בגלל קירבה לאנטנה סלולרית. אך הקשר בין ההון לשלטון עשה את שלו, וראש הממשלה, אריאל שרון דחה את הצעת פינס. במקום זאת, הוחלט על מינוי ועדת המנכ"לים לבחינת
הנושא.
מינוי הוועדה ודחיית הצעת פינס נתפשו כניצחון גדול למפעילות הסלולריות, והרי ועדות ממשלתיות הן לרוב מילה נרדפת לגרירת רגליים. עם זאת, בעיית האנטנות וחשש האזרחים מפני השפעות הקרינה האלקטרומגנטית לא ניתנים בקלות לטאטוא מתחת לשטיח הציבורי. פרישת רשתות הדור השלישי מחייבת תוספת אנטנות, ועל אף שבחברות הסלולר מבטיחים מפורשות להסיר את האנטנות הישנות, אין מי שיקבל בברכה הצבה של אנטנות מול חלונו. כך החלו הצדדים להערך לסבב הבא במאבק, שנראה בלתי נמנע.
האמנם? עיריית מודיעין לקדם פתרון, שלדברי סגן ראש העירייה, הממונה על איכות הסביבה בעיר, אלכס ויינרב, כולם עשויים להרוויח ממנו. ישובים נוספים, בהם הוד השרון, נס ציונה, ראש העין ואחרים בוחנים את יישום המודל של מודיעין, שנחשף על ידי סבר פלוצקר ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet בחודש ספטמבר. השבוע פורסם ב"מעריב" כי המודל המודיעני צפוי להיות הפתרון המומלץ של ועדת המנכ"לים בסכסוך שבין החברות הסלולריות לרשויות.
מהו המודל של מודיעין?
על פי התוכנית, יוסרו כל האנטנות הסלולריות הגדולות המוצבות ברחבי מודיעין ובמקומן יוצבו בין 40-50 אנטנות קטנות, מעוצבות ובעלות קרינה נמוכה יותר. האנטנות הקטנות, שישולבו בפנסים ועמודי תאורה, יוצבו בצמתים, בפארקים ובמרחבים העירוניים. פריסתן תהיה גלויה לכל, וגובהן יוגבל ל-16 מטר.
אמנם, מספר האנטנות יגדל יחסית למספר הקיים, אך על פי ממצאים מדעיים, רמת הקרינה תפחת באופן משמעותי. העקרון המנחה: ככל שיוצבו יותר אנטנות, איכות הקליטה תשתפר, המרחק בין המשתמשים לאנטנות ובין אנטנה לאנטנה יקטן, ובמקביל, הטלפונים הניידים יפלטו פחות קרינה בזכות קרבתם לאנטנות.
עלות כל פנס/אנטנה נאמדת ב-200 אלף שקל בשלב זה, אך בתמורה להשקעה יזכו חברות הסלולר בשיתוף פעולה מצד הרשויות המקומיות ומשרד איכות הסביבה ואולי גם ברגיעה בחזית המאבק הציבורי.
איך הכל התחיל?
"חברות הסלולר הציבו במודיעין 13 אנטנות סלולריות בלתי חוקיות - כולן עם היתר קרינה אך ללא היתר בניה", מספר וינרב, "מאחר וחוק העזר העירוני שלנו אוסר על הצבת אנטנות על בתים, דרשנו להסיר את האנטנות, שמקלקלות את הנוף הציבורי והשפעת הקרינה שלהן על בריאות הציבור אינה ידועה. עמדו בפנינו כמה ברירות: להיות חמומי מוח ולהוריד אותן עם טרקטור, אך זה לא דרכנו, ועל כן חיפשנו פתרון אחר".
וינרב למד על המודל הסינגפורי, בה חברות הסלולר חויבו לפרוס ברחבי המדינה אלפי אנטנות קטנות בצפיפות רבה. לאחר שגם ראש העיר, משה ספקטור, נכנס לעובי הקורה, הוחלט כי הפתרון המועדף הוא להסיר את האנטנות הגדולות בעלות הקרינה הגבוהה ולפרוס את האנטנות הקטנות או הבינוניות ברחבי העיר במרחק בטוח מהבתים, אך עם היקף פריסה מספק, המקיף את כל 55 אלף הדונם של שטח העיר.
כך זה יפעל בשטח
"האנטנות הסלולריות יוצבו בעמודי תאורה וברמזורים חדשים הדומים מאוד לאלה הקיימים", אומר וינרב, "אנשים לא צפויים לשים לב להבדל והנוף העירוני לא ייפגע.
על בסיס התוכנית, פנה וינרב לארבע החברות הסלולריות והחתים אותן על "המדיניות החדשה". "בתחילה החברות סירבו אך לאחר מכן הן נאותו לחתום", הוא אומר, "כמובן שהן מאוד לא מרוצות מהעלות של הפרויקט. בעוד 15 אנטנות גדולות עולות רבע מיליון שקלים, במקומן יוצבו ברחבי העיר 60 אנטנות קטנות בעלות של 12 מיליון שקלים. כל האנטנות הלא חוקיות יוסרו".
עיצוב
התוכנית מתייחסת גם לעיצוב האנטנות הסלולריות.
"סיכמנו עם ארבע החברות על שכירת מעצב סביבתי", מגלה וינרב, "על בסיס קטלוגים של אנטנות הסלולר, הוא עיצב עמוד תאורה או רמזור, אשר האנטנה הסלולרית נראית כהמשך טבעי לו.
עם זאת, בניגוד לאנטנות הקיימות, לא נעשה ניסיון להסתיר את קיום האנטנה וניתן יהיה להבחין בה בקלות, כדי שכולם יראו".
המדיניות החדשה של מודיעין
התוכנית של מודיעין קיבלה חיזוק מצד ד"ר סטיליאן גילברג, ראש אגף מניעת קרינה ורעש במשרד לאיכות הסביבה. "מבחינת בטיחות קרינה, מדיניות זו, הבשלה ליישום גם בעקבות השינויים הטכנולוגיים שחלו בתחום, תאפשר מצב בו אף אחד מתושבי מודיעין לא יהיה חשוף לרמות קרינה שמעל למאית (אחוז) ממה שנקבע כבלתי מזיק על ידי ארגון הבראות העולמי או מעל עשירית (10%) ממה שנקבע בארץ", הוא כתב במכתב ששלח לעיריית מודיעין.
דעה נוספת
תומך נוסף ומפתיע בתוכנית של מודיעין הוא ד"ר זמיר שליטא, המתנגד החריף ביותר של חברות הסלולר בהקשר של האנטנות, הוא דוקטור לביולוגיה מולקולרית, שחוקר ומודד מזה שנים את נושא השפעת החשיפה לקרינה אלקטרו-מגנטית, וכיום יועץ עצמאי במפגעי סביבה אלקטרו-מגנטיים וכימיים.
"יש שתי סוגי אנטנות קטנות: הבינוניות, אותן רוצים לשלב בעמודי תאורה, אותן אנטנות עלולות להמשיך לסכן את התושבים, אם הן יוצבו מול דירות מגורים ובמרחק של פחות מ-50 מטרים", הוא אומר.
"במקביל, יש את האנטנות הקטנות, המוצבות בחניונים, בשדות תעופה תחנות רכבת ועוד. על פי מדידות שביצעתי, אנטנות אלה אינן מסוכנות במרחק של שני מטרים ואילך. בשורה התחתונה, אם יישמו במודיעין את התוכנית על פי המגבלות האלה, היא בהחלט מקובלת עלי".
ד"ר שליטא מגלה כי לא רק בסינגפור מיישמים את הפתרון הזה אלא גם בשוויץ. בעקבות החלטה של בית משפט בז'נווה, חברות הסלולר מציבות אנטנות קטנות בהספק של וואט אחד, במרחק בטוח מבני אדם.
יש גם מתנגדים
כידוע, במדינה שבה כמעט 7 מיליון אזרחים יש 14 מיליון דעות, וגם במקרה זה, לא כולם מסכימים. אורי חבר ויניב אברמוביץ, תושבי מודיעין, השיקו אתר בשם Modiinfo, הנאבק בתוכנית החדשה. "אנחנו מתנגדים לתוכנית משום שהיא תהרוג אותנו, התושבים, ואנחנו מסתמכים על חוות דעת של שלושה מדענים, בראשם אברהם שטרנליב, ד"ר לפיזיקה המתמחה בקרינה". אומרים אברמוביץ וחבר.
"אנחנו מאמינים שהאנטנות יוצבו מול גני ילדים, בתי ספר ופארקים. תהיה בטוח בכך שאף מדינה בעולם לא יישמה תוכנית כזו פרט לסינגפור, מקום בו אם תירק ברחוב אתה עלול למצוא עצמך בכלא. כלומר, אין שם דיון ציבורי. נוסף על כך, אין התייחסות גם לעניין איבוד הערך של הדירות. מי יקנה דירה שמולה מוצבת אנטנה?".
אבל עכשיו מדברים על אנטנות קטנות יותר הקורנות פחות
אברמוביץ': "אני לא רוצה לחשוף עצמי ואת המשפחה שלי לקרינה הזו, קטנה ככל שתהיה. בעבר, לאחר שגילו את הקרינה הרדיואקטיבית, ייצרו סבונים ומשחות פנים רדיו- אקטיבים ואנשים חשבו שזה דבר טוב. אף אחד הרי לא עשה את זה בכוונה. אז לך תדע".
אתה לא מאמין למשרד לאיכות הסביבה?
"לפני כמה ימים הגיע למודיעין איש המשרד לאיכות הסביבה שהוא גם ד"ר לפיזיקה גרעינית, ואנחנו הבאנו מנגד את ד"ר שטרנליב.
התווכחנו הרבה ולא יצא מזה כלום. גם אותו ד"ר מהמשרד לאיכות הסביבה לא יכול להיה להבטיח לנו שהאנטנות הקטנות בטוחות ולא יזיקו לנו בטווח של 10 או 20 שנים. אני רוצה כאן איכות חיים ובלי קרינה. לא יהיה לי דור שלישי בסלולר אבל אזכה בדור שלישי במשפחתי".
"מחקרים מעידים על סכנה ללקות במחלות מסרטנות ממרחק מסוים מהאנטנות ובעיות ריכוז והפרעה בהקשבה שנגרמות ממרחק אחר. זה ממש ניסוי בבני אדם. נוסף על כך, התקן הקיים הוא תרמי, כלומר, קשור לחום שנפלט מהאנטנות ואינו נוגע ישירות לנזק שגורמת הקרינה.
"טעות פאטלית"
"התוכנית של וינרב היא טעות פאטלית", אומר ד"ר שטרנליב, "באופן כללי, רמת הקרינה במודיעין תעלה. צריך לאפשר לתושבים להחליט אם ברצונם לשפר את הקליטה הסלולרית או להסיר אנטנות".
התומכים בתוכנית דווקא סבורים שרמת הקרינה תרד משמעותית
"זו טעות היא רק תעלה ואפשר להוכיח את זה. לא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין כי כאשר יש קליטה משופרת, כמות הקרינה גבוהה יותר. לא צריך להיות איינשטיין כדי להבין את זה. בכל נקודה ונקודה במודיעין כאשר הקליטה תשתפר כך רמת הקרינה תעלה.
"וינרב סבור שכולם ירוויחו מהתוכנית, אך לדעתי, גם במקרה זה צד אחד יפסיד. מהבחינה של מודיעין וגם ברמה הארצית, ריבוי האנטנות עלול לגרום לאסון אקולוגי בעוד כמה שנים ורמת התחלואה תגדל. זאת, לאור הידע הדל שברשותנו.
ד"ר זמיר שליטא מדד, בדק וראה כי הקרינה מהאנטנות הבינוניות והקטנות היא נמוכה יחסית לאנטנות הגדולות. איך אתה מסביר את זה?
"אני לא מכיר את זמיר שליטא, לא את הכלים שלו ולא את המחקרים שלו. אני חקרתי את האפקטים הגנטיים של הקרינה הסלולרית במסגרת אחת מהאוניברסיטאות בארץ, והוכחתי שהחל מרמה מסוימת, קרינה סלולרית עלולה לגרום למוטציות בתאי דם לבנים. הנזק הגנטי יותר חמור מהמקובל משום שהכרומוזומים מתחלקים בצורה לא נכונה והגוף לא מסוגל לתקן אותם - מנגנון ההגנה נפגע.
"כאשר ד"ר שליטא ואחרים מדברים על רמת הקרינה, הם מתייחסים לתקן תרמי שלדעתנו אינו נכון, ועל כן, אין שום משמעות לכל האמירות האלה. עם כל הכבוד לד"ר שליטא, אסמוך עליו בנושאים שקשורים לביולוגיה אבל לא בנוגע לקרינה. הרי תקופת הדגירה של סרטן היא 10 - 15 שנים ובשלב זה, אנחנו לא יכולים לדעת אם התוצאה הסופית של פריסת האנטנות לא תפגע באנשים ולא תגדיל משמעותית את התחלואה בסרטן פי מאות מונים".
