שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    עכביש "ערפד" באפריקה חובב דם של בני-אדם

    מין נדיר של עכבישים שהתגלה מעדיף לאכול יתושים שקיבתם מלאה בדמם של בני-אדם. מומחית ישראלית: האסטרטגיה של אכילת יתושים במקום תקיפת בני אדם מגנה על העכבישים, ומזינה אותם בצורה טובה מאוד

    מין נדיר של עכביש שנתגלה לאחרונה באפריקה, יכול לעזור לתסריטאים הוליוודיים במלאכת הכתיבה של סרטי אימה לקיץ הבא. מדענים גילו כי העכביש, שנמצא במזרח אפריקה, הוא בעל תשוקה לדם של בני-אדם. הערפד מרבה הרגליים הוא הטורף הראשון שנתגלה עד כה הבוחר בכוונה תחילה לספק את מנת האוכל היומית שלו מדם של בעלי חוליות וזאת על ידי אכילת יתושים.

     

    ככל הנראה, הוא גם זכה בפרס המפוקפק של החיה היחידה בעולם שבוחרת את הטרף שלה, על בסיס מה שהטרף אכל קודם. מעין גירסה פראית של "אמור לי מה אכלת ואחליט אם לאכול אותך כעת". הממצאים הללו שמלהיבים את קהילות חובבי העכבישים ברחבי העולם, מעלים את האפשרות כי לעכבישים נוספים יש חוש טעם מפותח לזיהוי דם של בני אדם ויונקים, מדווח אתר "הנשיונל ג'יאוגרפיק".

     

    העכביש צמא הדם, המכונה אברצ'ה קוליסיבורה (Evarcha culicivora), נתגלה רק באגם ויקטוריה בקניה ובאוגנדה, אם כי יתכן והוא קיים גם בארצות אחרות. מינים של עכבישים קפצניים כגון התמירנים (המצויים בישראל) בדרך כלל צדים חרקים על גזעי עצים ובניינים. הם מעדיפים לארוב לטרפם מאשר ללכוד אותו ברשת הקורים. 

     

    מעדיף לאכול נקבות

     

    בניסויים שנערכו במעבדות בקרבת אגם ויקטוריה הראו כי העכביש מעדיף לאכול יתושים ממין נקבה, שניזונות מדם של בני אדם מאשר כל טרף אחר, כולל יתושים ממין זכר, שאינם ניזונים מדמן של חיות. בדיקות שנערכו על העדפות התזונתיות של העכביש, הוכיחו כי ב-83 אחוז מהמקרים בהם הוצעו לו שני חרקים בגדלים זהים, הוא בחר ביתושות שהכילו דם.

     

    כשהבחירה בין שני החרקים בוססה על ריח בלבד ולא ניתן היה לראות אותם, בקירוב ל-90 אחוז מהעכבישים הקפצניים בחרו ביתושים שכבר הכילו דם של אדם או יונק בתוכם.

     

    למרות שלא ידוע על טורפים אחרים המבססים את הצייד שלהם בהתאם לארוחתו האחרונה של טרפם, יתכן שעכבישים אחרים גם בוחרים את טרפם באופן דומה, טוענת אחת ממחברי המחקר שימנה נלסון, שניהלה את המחקר באוניברסיטה בניו זילנד. "ידוע כי לעכבישים רבים יש חוש ראייה חלש יחסית ואלו המשתמשים בקורים כדי ללכוד את טרפם לא זקוקים לראייה חדה", אומרת נלסון, "כך שהעכבישים הקפצניים הם יוצאים מן הכלל".

     

    "הקפצנים הם עכבישים שקופצים על הטרף שלהם והם אורבים לו בעזרת ראייה מאוד טובה, הם אפילו יכולים להזיז את העיניים הקדמיות שלהם כך שהם מקבלים

    תמונה תלת מימדית", אומרת פרופ' יעל לובין, מהמכון למחקר המדבר באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע. "העכבישים הקפצנים משתמשים בעיקר בחוש הראייה. חוש הריח שלהם נמצא על זוג הגפיים ליד הפה, הנקראים בחנינים והם יכולים לחוש בריחות באוויר וגם במגע עם היתוש. הם מסוגלים לקפוץ עליהם מרחק גדול יותר מאורך גופם. תושים אינם נתפסים בקלות מאחר ויש להם ראייה טובה, כך שמדובר במין זריז מאוד".

     

    אסטרטגיה בטיחותית

     

    לאסטרטגיה הזו ישנם מספר יתרונות. "הזנה בדם היא פעילות מסוכנת", אומרת נלסון. "חיות שננשכות מגיבות במכה חריפה ובמרבית הפעמים, החרק נהרג". על ידי אכילת יתושים, העכביש נמנע מהסיכון להמחץ על ידי חיה המסרבת לתרום את הדם שלה.

     

    פרופ' לובין מוסיפה כי "עכבישים נושכים את הטרף ומפרישים לתוכו אינזימי עיכול, כך שכל תהליך העיכול יתבצע בגופו של החרק. לאחר מכן, העכבישים מוצצים את החומר המעוכל ומשאירים את השלד הריק של החרק. פרק זמן העיכול תלוי בגודל הטרף וביכולתו של העכביש לייצר מיצי עיכול. הדם מהווה חומר תזונתי מצויין, עשיר בחלבונים ואם הם יכולים לקבל אותו בצורה משנית, באמצעות היתושים, אז כנראה שהדם מזין אותם בצורה טובה מאוד, כי לא רק שהרקמות של היתוש נאכלות, אלא הדם של האדם או היונק נמצא במצב של עיכול מתקדם. בדרך כלל עכבישים אוכלים את הטרף שלהם, הם מסתפקים ברקמות, בשרירים ובכל תכולת הבטן של החרק".

     

    מחקר נוסף שנערך לאחרונה מעלה את הסברה כי עכבישים הם ציידים מאוד בררניים, ונראה כי הם מחפשים אחר דיאטה מאוזנת כדי לשמור על בריאותם. המחקר שנערך בינואר, גילה כי עכבישים סלקטיביים מאוד בנוגע לחומרים המזינים אותם הם לוקחים מטרפם והדבר משתנה בהתאם לצורך שלהם בפרוטאינים או בשומנים. למרות שיתושים הניזונים מדם קלים יותר ללכידה מאחר והם כבדים יותר, הם מכילים כמות גבוהה יותר של חומרים מזינים, דבר שהופך אותם למעדן המועדף יותר לעכבישים. יתכן שהעכביש האפריקני פיתח יכולת ייחודית כדי לעכל כמויות גדולות של דם מבעלי חוליות שכנראה קלות יותר לעיכול.

     

    האם יש לבני האדם סיבה לדאגה? פרופ' לובין מגלה כי "לעכבישים מהמין המדובר אין חלקים בפה שיכולים לפצוע באופן ישיר את העור של בני האדם. למרות שלעכבישים ממשפחת הקפצניים יש גפי פה ובעזרת הם מסוגלים לחדור לעור של יונק או אדם, מדובר בגפי פה קטנים המותאמים בעיקר לחרקים. בארץ יש מידע מועט על עכבישים שניזונים מיתושים ואם יתחילו לחפש אותם, סביר להניח שהם ימצאו במקומות לחים, בקרבת ביצות וחופי ים.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים