שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    נחל כזיב: בלי נשימה אבל עם נשמה

    בין בריכות מים צוננים, עולים ויורדים ושוב מטפסים. מבצר צלבני מלווה מימין, טחנת קמח עתיקה מציצה משמאל וחורש ים תיכוני סוכך מכל הכיוונים. טוסקנה זה כאן, והסתיו זה הזמן לטייל באזור גם אם אתם לא טיילים למהדרין. אל תשכחו לקחת בקבוק יין וחולץ פקקים

    תמיד נדמה לנו הישראלים, שהעצים אצל השכנים מעבר לים ירוקים יותר ושהשמים באירופה בוהקים בכחול זוהר ומיוחד. מן תכונה פרובינציאלית ומרגיזה שלא עומדת במבחן המציאות. כי כשבודקים את התיאוריה המופרכת הזו ברגליים ובעיניים, מתברר שנופי טוסקנה נמצאים במרחק שעה וחצי נסיעה מהמרכז. ממש כך.

     

    נחל כזיב בגליל המערבי, נחשב לאחד הנחלים היפים בארץ, ובצדק רב.

    צילום: יפה רזיאל

     בעיקר עכשיו, בשלהי הסתו. גם אם אינכם נמנים עם מיטיבי לכת, שנו שיגרה, שאפו לריאות נשימה עמוקה, ועשו מאמץ לעבור את המסלול המתפתל לאורך הנחל, בלי לדלג על פינות החמד הרטובות שמציצות אל המטיילים תחת כל אלון רענן.

     

    אנחנו טבלנו רגלינו באש ובמים, עם חבורת מטיילים שמסיירת בעיקר בין מסעדות, וכושר גופני זה לא בדיוק הצד החזק שלה. ובכל זאת, צלחנו את המשימה בגבורה, כולל את הירידה החדה במורד הנחל, ואת עלייה התלולה אף יותר בין אבנים משוננות בדרך לקו הסיום. לקינוח - הרבצנו השתטחות קבוצתית על חלוקי נחל. אתגרים למבוגרים, כבר אמרתי?

     

    התחלנו את המסע בפארק גורן, שם החנינו את המכוניות. בטרם פסענו צעד וחצי לכיוון הנחל למטה, הנשימה נעתקת למראה יופיו של מבצר מונפור העומד בגאווה כבר מאות שנים, טובל בחורש טבעי סבוך ופראי. לרגע לא שיערנו כמה קשה להתקרב אליו ברגל, בין סלעים ובין הרים.

     

    בדרך אל הים 

     

    לקראת המסע עשינו קצת שיעורי בית על הסביבה. מהמפות למדנו כי ראשיתו של נחל כזיב במורדות נחל הילל, משם הוא יורד מזרחה בעמק תלול. כקילומטר וחצי מצפון לבית ג'אן מתרחב הנחל האכזב לבקעת סרטבה ומכאן הוא נמשך צפונה ואחר כך לכיוון מערב. מדרום לחורפיש נמצא עין חותם שמימיו נובעים מתוך בריכה בנויה ומשקים חורשה של עצי צפצפה בדרכם אל נחל כזיב. מכאן גם זורם בנחל פלג שאורכו קילומטרים אחדים והוא ניזון ממעיינות הנובעים באפיק הנחל.

     

    ליד צומת אלקוש חוצה הנחל את כביש 899 מנהריה לסאסא, בדרכו מערבה בעמק מכוסה חורש ים תיכוני סבוך ובו שני אתרים קדומים – חורבת ברזית וחורבת קרתא. כקילומטר וחצי מצפון מזרח למעליא נובע עין זיו שספיקתו מגיעה בחורף ל- 500 מ"ק בשעה והוא הגדול שבמעיינות הנחל. מעין זיו ממשיך מערבה בקטע יפה במיוחד שאורכו חמישה קילומטר.

     

    כחמישה קילומטר ממערב לעין זיו נמצא מבצר מונפור הצלבני. לרגלי גבעת המבצר

     נראים באפיק הנחל שרידי סכר מהתקופה הצלבנית ולידו שרידי בית חווה מאותה תקופה. מערבה משם נמצאת תחנת קמח גדולה שפעלה עד ראשית שנות ה- 60 מכוחם של מי הנחל. ממבצר מונפור ממשיך הנחל מערבה לעין חרדלית מדרום למושב עבדון. מכאן הולך הנחל ומתמתן בתעלה רדודה עד שהוא יוצא אל הים בקרבת אכזיב העתיקה.

     

    עושים עלייה

     

    אז מה בעצם עשינו בטיול הזה? בילינו בהליכה די איטית עד שעות אחר הצהרים, מדלגים בין בריכה אחת לשנייה, נהנים מהחורש הים תיכוני הסוכך מכל הכיוונים, נאבק בקרני השמש. בדרך עברנו בעין מצור, נחל ברתות עד עין טמיר, משם עלינו לחניון זיתים (שביל מספר 2221 במפה מספר 2 של החברה להגנת הטבע). גולת הכותרת של הטיול היתה טבילה צוננת במים. מחלק מהבריכות העמוקות הביטו בנו בהשתוממות דגים, כאילו שואלים מה הם מפריעים לנו בשלוות השחייה.

     

    חלק מהטיול הרגלי נעשה על חלוקי נחל, מה שהפך את החוויה למרתקת יותר. פה מחליקים, שם מועדים, כייף גדול. בסיום המסלול התפצלנו לשתי קבוצות: החלק שהתעייף המשיך לצעוד בנחל (דרך 2217) עד נקודת מפגש עין זיו (שם ליד השער והמשאבות המתין לרכבי האיסוף). עם הקבוצה השנייה נמנו ה"גיבורים הגדולים" ואני ביניהם, בלי לדעת מה מחכה לי על ראש הגבעה.

     

    באמצע הדרך חטפתי סחרחורת קלה, אבל המשכתי בגבורה, ביחד עם עוד כמה מתעלפים פוטנציאליים. חסרי נשימה, אדומים מיזע ורטובים מדמעות, הגענו למכוניות שהמתינו בסוף עלייה תלולה. ומה המסקנות? נחזור לשם, לפני בוא הגשמים. למה? לא כי אנחנו מזוכיסטים, פשוט כי שכחנו להביא יין. אין דבר רומנטי ומהנה יותר מאשר לשבת על גדות הבריכות הנפלאות האלה של נחל כזיב, אחרי הליכה בת חמישה קילומטרים, להקשיב לציוץ הציפורים, להביט בבלוטי האלונים העתיקים, מימין מבצר צלבני ומשמאל טחנת קמח עתיקה. לטבול רגליים במים הקרים, ולהרגיש טוסקנה בכחול לבן.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    פעם טחנו כאן קמח
    צילום: יפה רזיאל
    לא לדלג על פינות החמד הרטובות
    צילום: יפה רזיאל
    מומלצים