מדריך: על מה חולמים ילדים ואיך מפענחים את החלומות

מאת אורית שטיבר

"חלומות הם האזור הפראי ביותר, שטח לא ערוך ולא מצונזר שאין אליו נגישות רצונית. בדיוק משום כך הם משקפים בצורה העמוקה והמשמעותית ביותר את נפשו של המבוגר ושל הילד", אומרת אדית חווה דניאל, הומאופטית קלאסית מוסמכת בקופת-חולים לאומית וב"ביקור רופא".

"גם ילדים", היא טוענת, "לומדים מגיל צעיר מאוד 'לצבוע' את המציאות שלהם בגוון מסוים כדי לחזק ולהעצים את עצמם וכדי להילחם בחולשותיהם. לכן החלום, כמו הציור ואופן המשחק שלהם, משקפים אמת ברורה ונכונה יותר על המתרחש בנפשם".

נפתולי השינה והחלומות המופיעים במהלכה נחשבים בעיני רבים לעולם מסתורי וסבוך, והם מקור לאינספור מחקרים אשר עד עתה לא הצליחו לפענח את התופעה עד תומה. מחקרים שונים מציגים תוצאות שונות ומדענים מביעים

דעות מגוונות. אולם נהוג לראות בחלומות מקור שממנו ניתן לדלות מידע עצום על תהליכים שעוברים מבוגרים וילדים.

רבים סבורים כי ניתן בעזרת החלום, פענוחו ומתן טיפול מתאים לסייע לילדים ולהקל על מצוקותיהם. ביניהם ד"ר פאם סְפר, פסיכולוגית ילדים, שספרה "מדריך לחלומות ילדים" (הוצאת מודן) יצא באחרונה בארץ. בספר היא מציגה שפע חלומות מסוגים שונים, מדריכה את ההורים כיצד להבין את חלומות ילדיהם, מציעה תרגילים להתפתחות יצירתית, נותנת כלים להתגברות על סיוטים והופכת את החלומות לעולם נגיש יותר ומלא קסם.

ארבעה מחזורים

מחקרים רבים בתחום השינה גילו כי בעת השינה עובר המוח שינויים רבים. כאשר בוחנים את פעילותו האלקטרונית של המוח, נראים אותם השינויים כסדרת שלבים.

השלב הראשון מתרחש כאשר שוקעים בשינה. אז אנו מרגישים מנומנמים ומודעים באופן חלקי בלבד לסביבה. אם במצב של ערנות ודריכות נראים במוח גלים לא סדירים (גלי ביתא) בתדר של 30-13 הרץ, ובשעת רגיעה בתדר ישנוני של 8-12 הרץ, אזי שבשלב הזה עומדת פעילות ה-EEG (הפעילות החשמלית של המוח) על 8-4 הרץ בלבד.

בשלבים השני והשלישי אנו הולכים ושוקעים במצב הבלתי מודע. לאחר כ-20 עד 30 דקות של שינה מגיע השלב הרביעי, המכונה שנת "הגלים האיטיים", הנאמד בפעילות של 4-1 הרץ. זהו השלב שבו השינה היא העמוקה ביותר.

מחזורי השינה חוזרים כמה פעמים בלילה, והם מתקדמים וחוזרים לאחור, כלומר אחרי השלב הרביעי אין חזרה למצב הראשון, כי אם לשלישי, לשני לראשון ושוב לשני וכך חוזר חלילה. חשוב לציין כי עם התקדמות השינה הולכים ומתקצרים השלבים הראשונים של השינה השקטה והשלב הרביעי חוזר בתדירות הולכת וגוברת.

התרגשות גדולה בזמן החלום

לדברי סְפר, לאחר פרק זמן של כ-90 דקות, בשלב הרביעי של השינה, משתנה תבנית גלי המוח בפתאומיות והופכת למה שנראה כהתפרצות של פעילות חיונית אף יותר מזו הנרשמת בזמן ערות. בזמן זה מנתרים וקופצים שרירי העיניים בתנועות מהירות במיוחד, ומשום כך מכונה שלב זה "שנת Rapid Eye Movement)  "REM בעברית: ריצודי עיניים מהירים). שלב זה אורך כ-20 דקות ושב וחוזר על עצמו מדי שעה ומחצה בתחילת השינה, ולעתים תכופות יותר, כאמור, לקראת סוף השינה.

בספרו "משמעות החלום ופירושו" (הוצאת מכללת ברק לרפואה משלימה) מסביר זיו מאיר, יו"ר ההתאחדות הישראלית לשיטות ריפוי הוליסטיות ורייקי, כי גילויי השינה הפעילה, על מצבי המתח הפיזיולוגי שבה, במיוחד תנועות העיניים המהירות והמתואמות, הביאה את החוקרים להנחה שבשלב זה, שלב ה-REM, חלה חוויית החלימה, כאשר תנועת העיניים מלווה את הצד החזותי-תמונתי של החלום.

כמו כן, דומה הפעילות הפיזיולוגית המוגברת, כגון העלייה בלחץ הדם, מהירות הדופק, אי-סדירות הנשימה ועומקה, לזו המתרחשת בעת התרגשות חזקה במצב של ערות, וניתן לראותה כמייצגת את ההתרגשות בעת חוויות החלום. יתרה מזאת, בעוד שבמוח מתרחשת סערה, הגוף עצמו משותק לחלוטין למעט בית החזה המאפשר נשימה, וזאת כדי לשמור עלינו מפני פגיעה עצמית.

האם תינוקות ועוברים חולמים?

לדברי מאיר, שינה פעילה זו, שאצל מבוגר היא כרבע מכלל השינה בכלל, תופסת אצל תינוקות זמן רב בהרבה. תינוק שזה עתה נולד ישן בממוצע כ-16 שעות ביממה וכעבור כמה שבועות מתקצר זמן זה לכ-14 שעות. אולם לא זו בלבד ששנת התינוקות נמשכת זמן רב משנתם של מבוגרים, אלא שחלקה היחסי של השינה הפעילה מתוך כלל השינה גדול מאוד אצל תינוקות.

מאיר אף טוען כי באמצעות אלקטרודות שהוצמדו לבטנן של נשים הרות, מצאו החוקרים כי השינה הפעילה מופיעה אפילו אצל עוברים כ-30 שבועות לאחר ההתעברות.

ספר, אגב, מציינת כי אצל תינוקות שטרם נולדו לא מתרחש שיתוק השינה והמדענים מאמינים כי הסיבה לכך היא שהטבע "יודע" כי התינוק מוגן לחלוטין כל עוד הוא נתון ברחם. לדבריה, ייתכן מאוד שכאשר נשים הרות חשות את העובר מתנועע בעוז, הרי שהוא שרוי במצב של חלימה.

להערכת חוקרים שונים, תוכן חלומותיו של תינוק שאוב מתוך חוויותיו: כאב, חום, רטיבות וכן המראות המקיפים אותו. משך החלימה הארוך של התינוק נעוץ בכך שהמעבר לחיים מצריך הסתגלות איטית וממושכת ועל כן שרוי התינוק זמן רב יותר בזיכרונות מהעבר החמים והמגונן.

תפקיד החלום: שמירה על ההריאות הנפשית

ככל שהילד גדל, חלומותיו מורכבים יותר מאירועים החלים במציאות. ד"ר מרים פסקין, מומחית בפסיכיאטריה כללית ולגיל הרך, סגנית מנהלת מרפאת ילדים וגיל הינקות של שירותי בריאות כללית, מסבירה כי חלומות הילדים מורכבים מ"שאריות" אירועים שהתרחשו במשך היום, אלמנטים מהטווח הקצר ביחד עם פעילות רקע הקשורה לקונפליקטים ותהליכים לא מודעים שחווה הילד. "בעוד שבקרב מבוגרים קיים פער בין ההתרחשות להתמודדות, הכולל הדחקות רבות, בקרב הילדים החלום עושה שימוש בחומרים של כאן ועכשיו באופן מתוחכם פחות וישיר הרבה יותר".

לדברי ד"ר פסקין, יכולתם של ילדים לשחזר את חלומותיהם אינה רבה. "החלום נועד בעיקרו לשמור על השינה ובמצבו 'המתוקן' אסור שיעורר סערה גדולה מדי, שכן זו תפריע לשינה. כאשר ילד מתעורר מסיוט, אזי המנגנון שהיה אמור

להסוות את החומרים הקשים נכשל. אם החלימה יעילה דיה, הילד יישן בשקט ולא יקיץ במהלכו".

סְפר טוענת בספרה כי אף שבעבר סברו החוקרים כי מטרת השינה היא מילוי מצבורי האנרגיה והשבת כוח החשיבה, באחרונה מתגבשת בהדרגה הדעה כי תכליתה העיקרי של השינה הוא לאפשר את מצב החלימה. לדברי מדענים, מניעת שנת ה-REM יוצרת קשיים רגשיים. מתוך כך הסיקו כי תפקידו של החלום לשמור על בריאותנו הרגשית והפסיכולוגית, וכי החלום מאפשר לנו לעבד חוויות ורגשות בעלי משמעות עבורנו.

משום כך, גורסת סְפר, ישנן סיבות רבות וטובות להקדיש זמן לבחינת חלומותיו של הילד. "זה יעזור לכם ליצור תקשורת הדדית טובה יותר", היא משכנעת, "לשפר את ההבנה ביניכם ולהעניק לכם שפע של ידע מרתק הנוגע לאמונותיו ולגישותיו של ילדכם".

חלומות המלמדים על האישיות 

סְפר מחלקת את החלומות לשלושה סוגים עיקריים בולטים בשנתם של ילדים. החלומות המבוססים על המציאות משקפים לדעתה היבט חיובי של חיי הילדים, או מצביעים על כך שהגיעו לשלב התפתחות מסוים. הם יכולים לחזור לאירועים שכבר התרחשו או להיות סיפורים המומצאים לחלוטין על ידי הדמיון, גם אם הדמויות, המקומות והמצבים הם מציאותיים לגמרי. חלומות מסוג זה יכולים לגלות לא מעט על אודות החוויות שהותירו את רישומן על ילדינו או אפילו להאיר את טבען של מערכות יחסים מסוימות, או להצביע על התפתחותם של תחומי עניין ואישיות.

החלומות הפנטסטיים יכולים גם הם ללמד לא מעט על אישיותם המתפתחת של הילדים. בכל צורה וחיה דמיונית יכולה לשכון משמעות סמלית ועמוקה יותר, שאותה אפשר לנסות לאתר. לדברי סְפר, אפשר להשתמש בחלומות אלו כדי לקדם את היצירתיות הטמונה בילדים באמצעות אמנות, מלאכות יד וכתיבה.

חלק מהחלומות כמובן שייכים לתחום הביניים המצוי בין חלומות ההתפתחות החיוביים לבין חלומות פנטסטיים, משום שהחוקים בעולם החלומות אינם ברורים וקבועים.

הסוג השלישי של החלומות מתייחס לסיוטים שחווים רובם הגדול של הילדים. אלה יכולים להצביע על בעיה נקודתית וזמנית כמו גם על בעיה כללית וקבועה יותר. ד"ר פסקין טוענת כי בדרך כלל החלום יופיע בצורה מוסווית במידה מסוימת, כדי להגן על ילד עם בעיות מאיימות.

לדוגמה, אם ילד חש כי הוא אהוב פחות מאחיו וכי אחיו מרביץ לו ומאיים עליו, במרבית המקרים הוא לא יחלום כי הוא הורג אותו או פוגע בו. החלום יציג דמות אחרת במקום האח וכך יענה על צורך תוקפני ומהפכני במעין פשרה ולא ברמת אימה גבוהה. לעתים, כאמור, אותו מנגנון נכשל והתרחיש הדמיוני מופיע במלוא אימתו. זאת ועוד, גם כאשר התת-מודע מסתיר מאחורי פרגוד את הנושא העיקרי, לא מן הנמנע שיופיע כסיוט.

"כאשר הילד חווה סיוט, עליו לקבל מהוריו את מלוא התמיכה והעידוד", מדגישה ד"ר פסקין. "אפשר לנסות לדובב אותו בעדינות שיספר את אשר חלם, אולם לא לתחקר אותו ולא לדחוק בו. אם הוא אינו רוצה או אינו מסוגל, יש להניח לו ולהסתפק בהבנה ובתמיכה. על ההורים להציע את עצמם כמקור ביטחון, להסביר לילד כי זהו חלום והוא כבר חלף, ולמעשה כל הילדים חולמים לפעמים חלומות מפחידים, אך ההורה נמצא לידו ושומר עליו כל הזמן, גם בעת שהוא ישן. אם הקשר בין ההורה לילד טוב ומספק, יש להניח שהילד יירגע".

ד"ר פסקין מוסיפה כי במקרה שהילד חווה סיוטים מדי לילה, יש לפנות ולברר את מקור הבעיה. "תופעה כזו אינה מחייבת כי הילד חווה טראומה, תאונה או התעללות - מסקנה שרבים מההורים מגיעים אליה. ייתכן שהקושי נובע מסערה פנימית או מעבר משלב לשלב בהתפתחות הטבעית, אולם בהחלט כדאי לברר את מקור התופעה", היא מציינת.

חולמים על כינים ותולעים

ישנם חלומות לא מעטים שאינם נחשבים סיוטים, אולם נושאים עמם תחושה לא נעימה ומועקה בשעת היקיצה. "חלק ניכר מהתמודדות הילדים עם בעיות בחייהם נעשה דרך החלומות", מסבירה את הסיבות דפנה ביסמוט, מטפלת הוליסטית רב-תחומית, מפרשת חלומות ומדריכה רוחנית.

"ילדים בגיל שלוש עד חמש אינם מסוגלים לתאר ולנתח מצבים קשים ומצוקות שבפניהם הם ניצבים. אין הם יכולים לומר לאמא או לעצמם: 'קשה לי בגן כי אני מרגיש דחוי', או 'לאחרונה אני מרגיש שמתייחסים לאחי יותר מאשר אליי'. משום כך, אחת הדרכים המשמעותיות עבורם לטפל בבעיה היא לחלום.

"מוות בחלום, למשל, מסמל עבור מרבית הילדים מצב קודם שנגמר, ויכול להופיע במקרים של פרידה מגן או חבר אהוב, או אפילו כאשר נולד אח חדש במשפחה ומקומו של הילד אינו עוד כשהיה. כך גם נפילה ממקום גבוה יכולה לרמוז על תחושת אובדן ביטחון וחרדת נטישה העלולה להופיע בעקבות שינויים בשגרת הבית.

"ילדים רבים חולמים על כינים ותולעים, שאותן הם מכירים כחוויה פיזית לא נעימה מחיי היומיום ודרכה הם מביעים בחלום בעיה רגשית המציקה להם".

ביסמוט מוסיפה שאין לשכוח כי בגילים שלוש עד חמש ישנה התפתחות אינטנסיבית בעולם הדמיון של הילד, אשר מקבלת ביטוי של ממש בחלומות. בגילים אלו הילדים אינם עושים עדיין את ההפרדה בין מציאות החלום למציאות האמיתית ואלו נוטות להתערבב זו בזו ולהופיע בשעת השינה כמו גם בשעות היום.

מחברת חלומות מצוירת 

הדרך שבה ניתן להביא את ילדינו למודעות לחלומותיהם חייבת להיות הדרגתית, אומרת סְפר. ראשית, עלינו להתחיל לספר להם חלומות שחלמנו בעצמנו. הילד יקשיב בעניין להתרחשויות המוזרות והדמיוניות ויאהב לשמוע על החלום בפרטי פרטים.

אחרי תקופה מסוימת של שיתוף, אפשר לשאול את הילד באחד הבקרים אם גם הוא חלם חלום בלילה הקודם. סְפר טוענת כי ברגע שהילד יתרגל לדבר על חלומותיו ולהאזין לחלומות הוריו, אפשר אפילו לעודדו לחלום.

בלילה, בשעת טקס השינה, ניתן לשוחח עמו על כל אותן אפשרויות נפלאות המתרחשות בארץ החלומות, אפשר להציע לו לבקר בסיפור שזה עתה סיימתם לקרוא, ניתן אף לשאול אותו על רגע מהנה במיוחד שחווה במהלך היום ולהציע לו לחלום על אודותיו.

בכל מקרה, כאשר נפרדים, כדאי לבקש מהילד לנסות לזכור את חלומותיו בבוקר. ישנם הורים הנוהגים אף לרשום את חלומות ילדיהם במחברת יפה שמונחת ליד המיטה ולאחר מכן מגישים אותה לילדם שיוסיף ציורים לפי דמיונו.

פענוח החלומות מחזק בעיני סְפר את התקשורת היצירתית בין ילדים להוריהם, מעודד ומפתח את אישיותם המיוחדת של הילדים ומסייע לפתור חלק מהקשיים שבפניהם הם ניצבים. "סמכו על האינטואיציה שלכם ועל השיפוט בעת פענוח החלומות", מייעצת סְפר, "אך הישמרו מפני כפיית משמעות מסוימת במקום שהיא לא בהכרח קיימת".

רגעי אושר: תרגיל חלום זה מאפשר לילדים לשוב ולחשוב על אירועים מצחיקים או על רגעים מאושרים שעדיין חיים בזיכרונם, וכך להעניק להם חומר עשיר לחיי החלום שלהם.

לפני השינה בקשו מהילד להיזכר ברגע מאושר. תנו לו מסגרת, למשל "הקיץ שעבר". בקשו מהילד לספר לכם על אותו רגע באופן מפורט ככל האפשר. מי היה שם? מה הייתה השעה? האם הוא זוכר את הרגשתו?

כעת, שאלו את ילדכם אם היה רוצה לשוב ולחוות אותו רגע בחלומותיו. הציעו לו לחשוב על רגע האושר הזה בשעה שהוא נרדם.

חלימה חוזרת: זהו אחד מתרגילי החלימה הפשוטים ביותר, המאפשר לבחור את אחד החלומות הנעימים שחלם הילד ולהשתמש בו כדי לטפח את מצב רוחו הטוב ולהכינו לחלומות מהנים נוספים. לפני השינה שאלו את הילד אם היה רוצה לשוב ולחלום חלום נעים כלשהו שחלם. הזכירו לו כמה חלומות מאושרים שחלם לאחרונה.

לאחר שהילד בחר חלום מסוים, בקשו ממנו לשוב ולספר את החלום. העניקו לילדכם משוב חיובי באמצעות אמירות פשוטות כמו "אני זוכרת שהתלהבת מאוד

מהחלק הזה של החלום". שאלו אותו אם היה רוצה לשוב ולחלום בשנתו והציעו לו להעלות בדמיונו דימוי מאושר מן החלום בעת שהוא שוקע אל תוך השינה. באופן כזה, ייתכן שילדכם יוכל לשוב ולחלום במהלך הלילה את אותו חלום חיובי.

לגרש את השד: תרגיל חלום זה מתאים ביותר לאותן פעמים שבהן חשים כי דרושה פעולה תקיפה כדי למנוע את הישנותו של סיוט מסוים בחלומות הילד. התרגיל יעזור לילד לחוש בטוח בעצמו ולדעת שאתם שם עבורו.

השתמשו בתרגיל כאשר הילד מרגיש בטוח ומוכן לתקשר איתכם. בקשו מהילד לצייר דמות שהופיעה בחלום או לדמיין אותה. אם הילד "קפא" בחלום, נסו לשלב בתרגיל פעילות רבה ככל האפשר. לאחר מכן, בקשו מהילד לצייר את עצמו כענק ואת דימויי החלום כקטנים עד מאוד ביחס אליו. נוסף על כך, אפשר גם להציע לילד לקרוע לגזרים את התמונה המכילה את דימוי החלום, תוך חזרה על הצהרות חיוביות כמו: "עכשיו לא תוכלו להפחיד אותי עוד", "אתם הולכים לזבל".

אם מדובר על פעוט, תוכלו להציע לו לתת לכם את הציור עם הדמויות שהפחידו אותו ולמסור לכם אותו כשהוא אומר: "ההורים שלי כבר יטפלו בך! שלום ולא להתראות!"

אמרו לילד בטון בוטח כי יש לו היכולת להפוך דימויים מפחידים לדימויים שאינם מאיימים. יעצו לו "לגרש את השד" בו ברגע שהוא מופיע בחלום, אם הסיוט שב וחוזר.