פותחים עונה ב-NBA: בית הצפון-מערב
ג'ורג' קארל הפך את דנבר לקבוצה מפחידה, אבל קוין גארנט והטימברוולבס וריי אלן והסוניקס אינם מתכוונים לוותר מראש עם מאמניהם החדשים. יוטה ופורטלנד יסתפקו בשיפור והתבגרות
| דנבר נאגטס |  | מינסוטה טימברוולבס | | סיאטל סופרסוניקס | | יוטה ג'אז |
| ||||||
| פורטלנד טרייל בלייזרס | | | | | | |
ג'ורג' קארל הגיע לדנבר אחרי פתיחה איומה והצליח להביא שינוי גדול, אחרי שרבים כבר הספידו את הקריירה שלו. השנה הנאגטס רוצים ללכת עוד צעד קדימה, ולאור חולשתו היחסית של המערב זאת נראית אפשרות סבירה.
המפתח הגדול הוא כרמלו אנתוני, שלאחר בואו של המאמן החדש שדרג את אחוזי הקליעה מ-39 ליותר מ-47, שיפר את קבלת ההחלטות ומבטיח שפתיחה כמו של אשתקד לא תחזור. אנתוני חייב להוכיח שהוא 'גו-טו גאי' לגיטימי, ולהראות שהוא טוב לפחות כמו דוויין ווייד וכריס בוש, חבריו למחזור יחד עם לברון ג'יימס.
מרקוס קמבי מעל אדי גריפין מהטי-וולבס. דנבר עדיפה (רויטרס)
פרט אליו, לדנבר קו אחורי עמוס ומבטיח שירוץ וילחץ, השאלה היא עד כמה יקלע מבחוץ. ארל בויקינס הזעיר ואנדרה מילר המנוסה הם שני פוינט גארדים יעילים, אליהם הצטרף בקיץ ארל ווטסון מממפיס, מה שגרר שמועות על טרייד אפשרי. עמדת הקלע היא החלשה ביותר, עם וושון לנארד הוותיק, שחוזר מפציעה, ודרמאר ג'ונסון, שהראה שיפור אבל עדיין לא לרמות אליהן הנאגטס שואפים.
אפשרות למהלך שיביא שוטינג-גארד היא שליחתו של ננה הילאריו, הסנטר הברזילאי שחוזהו מסתיים השנה. בינתיים הוא בדנבר, וינסה להשיג לעצמו כמה שיותר דולרים בקיץ. ננה יחבור לקו הקדמי האתלטי בליגה, עם מרקוס קמבי וקניון מרטין. שניהם בעלי גוף מרשים אך שברירי, ופציעה אחת נוספת עלולה לדרדר כדור שלג מהרי הרוקי.
חמישייה: אנדרה מילר, וושון לנארד, כרמלו אנתוני, קניון מרטין, מרקוס קמבי. ספסל: ארל בויקינס, ארל ווטסון, ננה, פרנסיסקו אלסון, ג'וליוס הודג', לינאס קלייזה, דרמאר ג'ונסון, גרג באקנר, אדוארדו נאהרה, אריק צ'נוויץ', בריון ראסל.
מה יהיה? בהנחה שמרטין וקמבי (יחסית) בריאים, הנאגטס ילכו הכי רחוק שאפשר במערב, ושוב יפסידו לספרס – הפעם בגמר.
אופנת הרטרו הגיעה סוף סוף למינסוטה, אבל, אירוני משהו, כמה שנים באיחור. ה'טי-וולבס' חוזרים למצב בו היו לפני חמש-שש שנים, כשמלבד קווין גארנט אין ממש מישהו שיצדיק כרטיס לפלייאוף. עם המאמן החדש, דוויין קייסי (עוזר מאמן מוערך מסיאטל), לפחות ההגנה והכימיה הקבוצתית אמורים להשתפר. אחרי שנה קטסטרופלית, עם הרבה רעל מלאטרל ספריוול וסם קאסל, בנוסף לפיטוריו של פליפ סונדרס, גם זה לא מעט.
אז ספריוול עזב (לא ברור לאן), קאסל נשלח להיקבר בקליפרס תמורת מרקו יאריץ', ורוח חדשה נושבת אצל הזאבים. אבל כמות הכישרון מסביב לגארנט נמוכה מאי פעם, וגם הרוח תתקשה לסחוף אותם אל מעבר לחודש אפריל. גארנט אמנם כבר סחב בעבר קבוצות לבדו, והמוטיבציה שלו נשארת גבוהה, אבל אם תקשיבו טוב טוב תוכלו לשמוע את הברכיים שלו לעשות קולות מוזרים. אם הסופרסטאר המדהים הזה יקח אליפות, זה כבר לא יהיה במינסוטה.
טרנטון האסל, אולווקאנדי ואנתוני גולדווייר. ספסל מיואש במינסוטה (איי.פי)
טרוי האדסון הוא רכז נחמד, אבל עם קבלת החלטות לוקה בחסר. עדיף לוולבס שיאריץ' ישחק כפוינט, אבל גם הוא מוגבל יחסית. וואלי שצ'רביאק עדיין מאוהב בעצמו וחוזר להיות האופציה השנייה בהתקפה, התקווה האמיתית היא רשאד מקנטס, עוד בוגר צפון קרוליינה מוכשר התקפית, שיתחיל על הספסל אבל אמור להתקדם.
מייקל אולווקאנדי בעמדת הסנטר הוכיח כבר מזמן שהוא מהפלופים הגדולים שהיו (נבחר ראשון בדראפט), אבל חוזהו מסתיים בסוף השנה וה"קנדי-מן" רוצה שוב כסף, אז אמור להתחיל לשחק. אדי גריפין הוא מניה יחסית בטוחה מהספסל. בכל מקרה, כולם יסתכלו על גארנט, שגם בעונות הטובות עדיין לא הוכיח שהוא שחקן קלאץ' גדול. השנה כנראה שלא תהיה לו אפילו אפשרות.
חמישייה: מרקו יאריץ', טרנטון האסל, וולי שצ'רביאק, קווין גארנט, מייקל אולווקאנדי. ספסל: אדי גריפין, טרוי האדסון, רשאד מקנטס, אנתוני קארטר, מארק מאדסן, ניקולוז' צקיטישווילי, דוויין ג'ונס, ריצ'י פראהם.
מה יהיה? קיי ג'י מתייאש מהחברים ודורש טרייד. חורף קר מאוד בעיר המושלגת.
בתחילת העונה שעברה אנשים בקושי צפו להם פלייאוף, אבל פתיחה מדהימה סידרה להם את ראשות הבית, וגם ברגעי האמת הצליחו לגרור את הספארס לשישה משחקים. שלוש אבידות מהקיץ, בראשן המאמן נייט מקמילן, שוב מותירות אותם מאחור, אלא שלא כדאי למהר ולהספיד את הסוניקס.
ההנהלה לא הסתדרה עם מקמילן, 'מיסטר סוניק', ולמרות ההצלחה העדיפה להיפרד. גישת "אנחנו נגד העולם" של המאמן ושחקנים רבים שנלחמים על חוזה היתה אחת הסיבות להפתעה. השנה, עם בוב וייס המנוסה (גם שחקן עבר, בסוניקס המקוריים של 1967), המוטיבציה תבוא, כך מקווים, ממלחמה על מקום בהרכב. הסגנון אמור להיות יותר מהיר גם מאשתקד, עם כמות זריקות די אסטרונומית.
ריי אלן חתם על חוזה חדש ויהיה העוגן, בתקווה שימשיך לשמור על יציבות ואחוזים טובים. רשארד לואיס ינסה להיאחז במעמד האול-סטאר. לוק ריידנאור, בעונתו השלישית, חייב לחפות על אובדנו של אנטוניו דניאלס, הגארד הנהדר שעזב לוושינגטון, בלי הרבה עזרה מהספסל. ולדימיר רדמנוביץ' הסרבי, עם הרבה כשרון אבל גם חוסר יציבות, בחר בצעד חריג לחתום על חוזה לשנה אחת בלבד, וייתכן כי יועבר באמצע העונה.
ריי אלן. נשאר בסיאטל להציל את הסוניקס (איי.פי)
עמדות הפנים עמוסות בשחקנים שרעבים להוכיח את עצמם, וינסו לעמוד בקצב. אחרי נטישתו של ג'רום ג'יימס, הרוקי הצרפתי מאורטז, יוהאן פטרו, הוא מפלצת אתלטיות שצריכה ליטוש, אבל עשוי להפתיע. ניק קוליסון ורג'י אוואנס אמורים לתת מלחמה, כשגם לדני פורטסון, חיית הריבאונד (והעבירות) ולוויטאלי פוטאפנקו (בינתיים פצוע) יהיה מה לומר. עוד במיקס: רוברט סוויפט, תיכוניסט מבטיח שנבחר 12 בדראפט 2004.
חמישייה: לוק ריידנאור, ריי אלן, רשארד לואיס, רג'י אוואנס, ניק קוליסון. ספסל: דני פורטסון, רונלד מארי, דמיאן ווילקינס, ויטאלי פוטאפנקו, יוהאן פטרו, ריק ברונסון, רוברט סוויפט, מיקי מור, מאטין קליבס.
מה יהיה? מקמילן הוא אבידה גדולה מידי. גם אלן כבר לא רעב לחוזה, וההגנה עלולה לקרוס. פליט נוסף, קייסי ממינסוטה, יסיים לפניהם, והפלייאוף רחוק.
ג'רי סלואן עדיין כאן (עונה 18 ברציפות), והביא הקיץ עוד מזכרת מימי מאלון-סטוקטון, הסנטר המזדקן גרג אוסטראטג. אחרי שהבטחות העונה שעברה התנפצו למורמונים בפנים בעקבות פציעות וחוסר כימיה, מיני מהפכה שהוביל סלואן מציגה סגל צעיר וכשרוני. אם התכניות לא ישתבשו, סלואן יוכל לפרוש בשקט עוד שנתיים-שלוש עם קבוצת פלייאוף לגיטימית.
אנדריי קירילנקו עלה מדרגה אשתקד, לפני שנפצע, ותואר שחקן ההגנה של השנה יכול להיות הפעם שלו. הרוסי הוא למעשה לידר אירופי השני רק לדירק נוביצקי. שחקני הפנים קרלוס בוזר ומהמט אוקור צריכים להוכיח שהכסף הגדול שקיבלו בקיץ שעבר לא נזרק לחינם, ולהתחיל גם לשחק הגנה – בעיה לא אופיינית בה נתקל סלואן בשנה הנוראית שחלפה.
אנדריי קירילנקו. הכוכב היחיד שנשאר בסולט לייק סיטי (איי.פי)
הפרויקט הגדול הוא דרין וויליאמס, רכז מבטיח מאילינוי שמזכיר לרבים את ג'ייסון קיד. הג'אז היו חמים עליו ובחרו בו לפני כריס פול, בהיעדר מחליפים רציניים וויליאמס יפתח כנראה את עונת הרוקי שלו בחמישייה. אם ינהיג כמו שמצפים ממנו, מעמד של אולסטאר לשנים רבות מובטח. המפתחות אצלו, ויש בזה גם סיכון די גדול.
גורדון גיריצ'ק הקרואטי, קלע בחסד, עשוי להרכיב שלישייה אירופית בחמישייה. הספסל מצומק יחסית ובמקרה של פציעות יגרום בעיות. דבין בראון הלא-מספיק-מוערך הגיע מהספארס לקבל יותר דקות וזריקות, מאט הארפרינג יספק נקודות מהירות ואוסטראטג איום חסימה, לא הרבה יותר.
חמישייה: דרין וויליאמס, גורדון גיריצ'ק, אנדריי קירילנקו, קרלוס בוזר, מהמט אוקור. ספסל: מאט הארפרינג, דבין בראון, מילט פלאסיו, גרג אוסטראטג, קריס האמפריס, קית' מקלאוד, ג'ארון קולינס, סי.ג'יי מיילס.
מה יהיה? קירילנקו חוסם כמו מפלצת, הקלעים מפציצים בהתקפה. יספיק רק למאבק עיקש על מקום בפלייאוף, שייגמר באכזבה.
חמש שנים לקחו לנייט מקמילן לבנות קבוצה מנצחת בסיאטל, והרכש הבולט של פורטלנד בקיץ יזדקק לתקופה דומה ולהרבה סבלנות על מנת להחזיר את הבלייזרס למעמד קבוצת פלייאוף קבועה, לו זכתה במשך שנות ה-80 וה-90. בינתיים יש לו חבורת צעירים לא בשלים, וסגל שאת שנות הקולג' שלו אפשר לספור על שתי ידיים. לפחות ה"ג'ייל בלייזרס" וכותרות הפלילים נמוגו, עושה רושם.
שני המבטיחים ביותר הם סבסטיאן טלפייר וטרוויס אאוטלו. עם אורח רוח מספיק, מקמילן (שהיה רכז בעצמו) יכול להפוך את טלפייר, אחרי עונת רוקי מהתיכון, לאחד הפוינט גארדים הטובים בליגה. אאוטלו הוא סמול פורוורד קלאסי עם ים כישרון, שיסבול מעומס בעמדה זו. דאריוס מיילס דורך לו על הבלטה, אבל להבטחה שלו כבר לא רבים מאמינים, וייתכן כי יועבר בטרייד. עוד כשרון גדול הוא מארטל וובסטר, סווינגמן יחסית מוכן. ניחשתם, גם הוא מגיע ישר מהיי-סקול.
סבסטיאן טלפייר. מעופף, בינתיים בסרטים (איי.פי)
זאק רנדולף אמור להוביל בנקודות ובריבאונדים, אך בעיות הברכיים שלו מטילות ספק. החוזה של תיאו ראטליף שערורייתי, אבל הוא עדיין מסוגל לחסום כמה זריקות מהספסל, כשג'ואל פריזבילה הבלתי מוערך עולה לפניו כסנטר. הרוסים ויקטור חריאפה וסרגיי מוניה פתחו סניף של צסק"א מוסקבה בצפון מערב ארצות הברית, בקבוצה עם הזדמנות פריצה נהדרת. צ'ארלס סמית' מגיע יחד בחבילה מאירופה.
לשניים מהוותיקים, רנדולף ורובן פטרסון (שאמור לסיים השנה את דרכו בקבוצה), נמאס כבר במשחקי ההכנה והם יצאו בהתקפות לכיוון המנהלים, בדרישה לוויתור על כישרון תמורת קצת ניסיון. אבל בדיוק מהחלטות פזיזות כאלה הבלייזרס חייבים להמנע, כדי שהבנייה תניב משהו רציני.
חמישייה: סבסטיאן טלפייר, חואן דיקסון, דאריוס מיילס, זאק רנדולף, ג'ואל פריזבילה. ספסל: תיאו ראטליף, רובן פטרסון, סטיב בלייק, טראוויס אאוטלו, סרגיי מוניה, ויקטור חריאפה, מארטל וובסטר, ג'ארט ג'ק, צ'ארלס סמית', הא סונג-ג'ין.
מה יהיה? מקמילן יצטרך לברור בין הכשרונות ולנפות את הבעיתיים. בדרך, הם לפעמים גם ינצחו, אבל המקום האחרון בבית בטוח.
לפנייה לכתב/ת 
