זאת לא חוכמה גדולה
אני מתנגדת לנורמות המשפילות שמוצגות בפרסומות של רשת תמנון, שאינן משקפות כלל את מגוון הדעות, היכולות והכישורים של נשים, וקוראת לכולכן ולכולכם לחתום על עצומת מחאה נגדן
הסיטואציות המוצגות בפרסומות מוכרות לרבים מאיתנו (ואם לא, כנראה שלדעת פרסומאי תמנון אנחנו לא מעורים בתרבות העכשווית וכדאי שנתחיל לעשות זאת). באחת מהן, בחורה צעירה יושבת בבר וסביבה גברים רבים עם מצתים. לכאורה, מצב יומיומי והגיוני. אך בעצם משהו כאן לא כשורה. שכן בפרסומת מופיע גם הכיתוב "אין דבר כזה יותר מדי מחמאות". אין דבר כזה? דווקא יש.
אחת התגובות השגורות בפי גברים המטרידים מינית היא "מה את רוצה? בסך-הכל החמאתי לך". הפרסומת הזו משדרת לנשים מסר לפיו הן לא יכולות לקבוע גבולות גם בפאב, שאין לה זכות לומר "די! עברת את הגבול בין מחמאה להטרדה מינית". המסר שהפרסומת משדרת לבחורים הוא שמה שנשים רוצות הוא שיחמיאו להן, יחדרו למרחב שלהן, יטרידו אותן מילולית. אין סיכוי שהן יגידו
לא וגם אם כן, הן לא באמת מתכוונות לזה. הרי הן נראות כה מרוצות בפרסומת.
פרסומת אחרת מציגה צעירה בחולצה פתוחה, גבר המתבונן בה מרחוק, ואת הכיתוב "לכל דבר יש קיצור דרך". האם אין לאישה דרך טובה יותר למצוא פתרונות וקיצורי דרך? להגיע למחוז חפצה? להשיג את מבוקשה? כנראה שלא. הסיטואציה הנורמלית-כביכול שוב מציגה את המצב המובן מאליו לאנשי תמנון. לנשים שמור רק קיצור דרך אחד, להשתמש בגופן ובכישורי פתיחת החולצה שלהן. כך, לדעתם, נשים אמורות לנהוג. כך, לדעתם, גברים צריכים לצפות שנשים ינהגו.
משפט אחר מסכם פרסומת בה מופיעים בחור ובחורה במיטה, ולפיו "קודם תיהני ואחר-כך תשאלי שאלות". האם זה מה שאת עושה בדרך-כלל? האם כדאי שלא נשאל דבר את הגברים איתם אנחנו נכנסות למיטה? האם אין לנו גבולות ורצונות מוגדרים משלנו? האם היינו נכנסות למיטה עם גבר שאומר כזה דבר? אני יודעת שאני לא.
מאבקים ציבוריים רבים המתנהלים כיום נלחמים בבעיות שכולכן/ם יכולים ויכולות לזהות, גם אם לא להזדהות עימן. כך למשל אתם לא חייבים להסכים שלא צריך למכור פרוות, אבל ודאי תבחינו שבחנויות נמכרים מעילים העשויים מפרוות חיות. כך למשל אישה המרוויחה שכר מינימום תסכים שבלתי אפשרי לפרנס באמצעותו משפחה, גם אם לא בהכרח תחליט להילחם להעלאתו. כשמדובר בנושאים הללו, את הבעיה קל לזהות.
אבל כשמדובר בפרסומות שמשפילות נשים ומתייחסות אליהן כאל משחק בידי גברים, פעמים רבות קשה לזהות את הבעייתיות שבכך. קל הרבה יותר לחשוב שכלל לא קיימת בעיה. בעיני, מרבית הפרסומות נעשות בצורה שפוגעת בנשים אך הן גם דואגות להסוות את ביזויין. תמנון עשו זאת בצורה הגרועה ביותר, כשהם מציגים מצבים שגויים שקשה להבחין בהם.
אני מתנגדת לנורמה המוצגת בפרסומות הללו, נורמה שאינה משקפת כלל את מגוון הדעות, היכולות, המחשבות, הכישורים והתכונות של נשים. חברת תמנון ומשרד הפרסום שלה לא יכולים להכתיב לנו כיצד נשים חושבות, וכיצד על גברים לא לכבד אותן. יחד עם חברותיי ב"בית נשים פמיניסטי" אני מזמינה את כולכן וכולכם לחתום על עצומת מחאה נגד הקמפיין, ולהצטרף למשמרת הסברה שתיערך ביום שישי הקרוב (4.11) בשעה 11:00 ליד חנות תמנון בדיזינגוף סנטר בתל אביב. מ-12:00 תתקיים ב"בית נשים פמינסטי" (בר כוכבא 42 תל אביב) סדנה ליצירת פרסומות מחדש, שתאפשר לכל המשתתפות והמשתתפים לדבר וללמוד כיצד אפשר ליצור יופי מכיעור.
- אילאיל קופלר היא פעילה פמיניסטית ב"בית נשים פמיניסטי"
- לעצומה נגד קמפיין תמנון לחצו כאן