שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    התינוקת נולדה ארבע שנים אחרי מות אביה
    "כשטיפלתי בבן זוגי החולה,זה היה חודשים של חוסר שינה, ישבתי לידו לילות שלמים, החלפתי לו קטטר וטיפלתי בו. אז לטפל בתינוק שמתפתח - זה לא נראה לי כל כך קשה". כך מספרת ל-ynet א' בת ה-40, שהרתה מזרע שהקפיא בעלה חולה הסרטן לפני מותו. לדבריה, "חשוב שאנשים יידעו שיש אופציה כזאת"

    התינוקת הקטנה והמתוקה יצאה לאוויר העולם ביום חמישי, כמעט ארבע שנים לאחר שאביה מת מסרטן. כיצד זה אפשרי? היא נולדה מתרומת זרע שהקפיא אביה לפני מותו.

     

    א' (40), אמה של התינוקת סיפרה שתאריך הלידה אמור היה לחול בדיוק ביום מותו של האב, אך משום שההריון הוגדר כהריון בסיכון הוחלט לילד אותה בניתוח קיסרי, כמה שבועות לפני התאריך המקורי. "אין לי ספק שבן זוגי היה שמח אם היה יכול לראות אותה. זה גם מה שהוא ביקש בעצם בצוואה", אומרת א' ומתבוננת בפעוטה ששוקלת 2.6 קילו.

     

    "קבלת ההחלטה לעבור הפריית מבחנה היתה תהליך ארוך", היא מספרת, "בהתחלה רציתי להכיר מישהו ולהקים קן משפחתי. לא חשבתי שאהיה חד הורית".

     

    בשנה שלאחר המוות, אוסר החוק על שימוש בזרע של הגבר המנוח על ידי הרעיה או בת הזוג. א' החלה לגלגל את הרעיון רק בשנה שלאחר מכן, ועוד לפני
    שגיבשה החלטה סופית, החלה בהליך הבירוקרטי. כיוון שבן הזוג המנוח תרם זרע וגם השאיר אחריו צוואה המפרטת כי הוא מתיר לא' לעשות בו שימוש, ההליך היה זריז מאוד: "צילצלתי לבנק הזרע ותוך שבוע קיבלתי אישור להשתמש בזרע. עוד לפני שהייתי מוכנה נפשית". רק אחרי כשנה נוספת של התלבטויות, התקבלה ההחלטה הסופית.

     

    פרופ' יובל ירון, מנהל היחידה לאבחון טרום לידתי והרופא שליווה את א' לאורך כל הדרך, הסביר כי "כשהולכים לתהליך כזה צריך להיות שלמים איתו. צריך להגיע לזה מתוך בשלות נפשית".

     

    פרופ' ירון היה גם זה שהמליץ על אופן הטיפול: "בדרך כלל, כשמקפיאים זרע אפשר לעשות הפריה רגילה. אבל מבחינה טכנית, בגלל שהאב כבר היה חולה, כמות הזרע היתה מאד קטנה וזה חייב תהליך של הפריית מבחנה".

     

    לדברי א', "אני כבר הייתי מוכנה נפשית לתהליך ארוך מאוד אבל היה לי ממש מזל וכבר מחזור ההפריה השני הצליח. חשוב לי לתת תקווה לנשים אחרות ולזוגות נוספים. חשוב שזוג שבו לבעל יש סרטן יידעו שיש אופציה כזו - להקפיא זרע".

     

    א' עדיין לא חושבת מה יהיה כשבתה תגדל קצת ותרצה לשמוע על אבא שלה: "אני מדחיקה בינתיים. ברור לי שאני ארשום בתעודת הזהות שלה את שמו, כדי שתדע מי אבא שלה. אני לא בקטע של סגידות והנצחות ולתלות בבית תמונות, אבל אני מדברת עליו המון".

     

    האם יהיה לתינוקת אח נוסף, ממנה נוספת של תרומת זרע? א' צוחקת. "בגדול זה כזה אושר, שנראה לי שכן, אבל אני צריכה קודם להגיע הביתה ולראות איך זה". בכל מקרה, היא לא חוששת מהקשיים שבגידול תינוקת לבד: "כשטיפלתי בבן זוגי זה היה חודשים של חוסר שינה, אין חיים. ישבתי לידו לילות שלמים, החלפתי לו קטטר וטיפלתי בו. אז לטפל בתינוק שמתפתח - זה לא נראה לי כל כך קשה".

     

    פרופ' חיים יעבץ, מנהל בנק הזרע במרכז הרפואי תל-אביב, סייע לבני הזוג בהקפאת הזרע ובתהליך הטיפול שעברה האישה בזרע. "היה מדובר בגבר
    יפה נפש, אציל בהתנהגותו ונעים הליכות", הוא סיפר, "מאוד שמחנו כשההיריון הושג ואנחנו מאחלים לאישה הרבה נחת ואושר".

     

    לדברי פרופ' יעבץ, בנק הזרע מעודד את מחלקות בית החולים להציע לחולים להקפיא זרע. מדובר במחלקות או יחידות שמטפלות בחולי סרטן ובחולים אחרים שהטיפול הרפואי או המחלה עלולים לפגוע בזרע שלהם. "כאשר יש סכנה של פגיעה בזרע, כדאי להקפיא תרומת זרע מהר ככל שניתן ולא לחכות שהמחלה תתפתח".

     

    לפי הנחיות משרד הבריאות, כל גבר יכול להפקיד מנת זרע - גם אם אינו נשוי. אולם השימוש בתרומה המוקפאת זמין יותר כאשר הגבר היה נשוי או חי עם בת זוג, ובנוסף הותיר צוואה או בקשה לעשות שימוש בזרע. לדברי פרופ' יעבץ, כאשר מקפיא הזרע הוא רווק ואין הנחיה מוגדרת מטעמו, הלשכה המשפטית של משרד הבריאות היא הגורם שמכריע בסוגיה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים