שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    היתרונות והסיכון של האופציות לעובדים
    פרשת מרקורי החזירה לכותרות את נושא תיגמול העובדים באמצעות אופציות, בעיקר בקרב חברות היי-טק. אז מה זו בעצם אופציה, מה היתרונות שלה למעביד ולעובד, ומהם המוקשים החשבונאים שמרקורי לא נזהרה מהם

    השבוע פרש מתפקידו אמנון לנדן, מנכ"ל ויו"ר מרקורי. לנדן, הנחשב עד השבוע לאחד המנהלים המוצלחים בהיי-טק הישראלי, נאלץ לפרוש מהחברה שאליה הצטרף בסמוך להקמתה, בנסיבות לא מחמיאות במיוחד.

     

    התפטרותו של לנדן באה על רקע מסקנות של ועדת חקירה פנימית בחברה בנושא האופציות שהוענקו בעבר לעובדי החברה ומנהליה. מדובר בפרשה שעלתה לכותרות

    מספר פעמים. החברה דחתה שוב ושוב את הגשת הדו"חות ופרסמה לאחרונה הודעה כי תגיש מחדש את דו"חותיה לשנים 2002 עד 2005.

     

    כל נושא האופציות שניתנות לעובדים, בעיקר בחברות היי טק, צבר תאוצה לפני מספר שנים טובות, והתפוגג קצת עם התפוצצות הבועה וחזרתם למציאות של עובדים רבים שהבינו כי האופציות שקיבלו אינן שוות יותר מהנייר עליהן הם נכתבו. אבל יש עדיין חברות רבות וטובות שבוחרות לתגמל את העובדים שלהם באופציות ששוות לא מעט כסף.

     

    אז מה זה בעצם אופציות? האופציה מאפשרת למעשה לחברות לתגמל את העובדים מבלי שהן ייאלצו להוציא מזומנים מהחברה. זאת, בניגוד להטבות כגון: שכר, רכב, חופשות וכו'. יתרון מובהק נוסף של תוכנית אופציות, היא שהעובד שירצה לממש אותה יישאר בחברה לאורך תקופה, מאחר שהוא יצטרך להמתין "להבשלת" האופציות שניתנו לו.

     

    המניה עולה, והאופציה משתבחת

     

    אופציה הינה מכשיר המאפשר לעובדים לרכוש מניה במחיר מסוים, וברוב המקרים גם עד מועד מסוים. לדוגמא, אם הוקצו לעובד 1000 אופציות עם תוספת מימוש של 10 דולר לאופציה, וכעבור שנתיים הופשרו 50% מהאופציות, אזי העובד יחזיק 500 אופציות.

     

    אם נניח שבמקביל מחיר המניה בבורסה נסק ל-100 דולר, המשמעות היא שהעובד יכול לממש 500 אופציות, ומייד לאחר מכן למכור את המניות בבורסה ולהרוויח סכום של 45 אלף דולר (לפני תשלום מסים). החישוב במקרה זה פשוט: את האופציות הוא המיר למניות תמורת 5,000 דולר. המניות עצמן שוות 50,000 דולר – כך שבעת המכירה העובד גרף רווח של 45 אלף דולר.

     

    אולם כאשר חברה בוחרת להעניק אופציה לעובד היא חייבת לאמוד את ערך השווי ההוגן של האופציה שממנו ייגזרו ההוצאות בדו"חות הכספיים בתקופות שלאחר מכן. שוויה ההוגן של אופציה מחושב בעזרת מודלים מתמטיים המתמחרים אופציות לפי מאפיינים שונים. המאפיינים יכולים להיות, למשל, פרק זמן עד מועד המימוש והפער בין מחיר המניה בשוק ותוספת המימוש. בנקודה זו מתעוררת הבעיה שמלווה את החברות בשנים האחרונות, וגם גרמה לאי-הסדרים במרקורי: לפי איזה שווי לרשום את ההוצאה החשבונאית על הענקת אופציה לעובד?

     

    פרמטרים לשווי הוגן

     

    מספר פרמטרים משפיעים על השווי ההוגן של האופציה. "על פי תקנים חשבונאים החברות מחויבות למדוד את השווי ההוגן של האופציות במועד מסירתן בפועל לעובד", אומר רו"ח שלמה גולדפרב, ממשרד רו"ח זהר את זהר. "בהתאם לשווי זה תרשום החברה הוצאות שכר במשך התקופה עד מועד הענקתם", אומר גולדפרב, ומוסיף כי ישנן 2 סוגי תוכניות - האחת האופציות הניתנות לעובד מיידית; והשנייה האופציות הניתנות כעבור זמן, ובדר"כ בהתמלא תנאים מסוימים.

     

    קיים הפרש שעשוי להיות מהותי בשווי ההוגן האופציה אם רושמים אותה במועדים שונים. "על מנת להפחית את ההוצאות חברה עשויה לשחק עם מועד הענקה של האופציות. קיימת פה חריגה מהתקן החשבונאי המחייב את החברה למדוד את השווי ההוגן של האופציה במועד ההענקה", מסביר גולדפרב.

     

    נקודה נוספת אליה יש להתייחס היא שיטת מדידת השווי ההוגן. כיום עדיין מקובלות בארה"ב שתי שיטות מדידה: שיטת השווי הפנימי והערכה לפי מודל מתמטי.

     

    על-פי שיטת הערך הפנימי, מעריכים את השווי ההוגן של אופציה כמחיר המניה במועד ההענקה, בניכוי תוספת המימוש. כלומר, אם נניח שמחיר מניה עומד על 20 דולר, ותוספת המימוש של האופציה היא 10 דולר, אזי השווי של האופציה לפי שיטת הערך הפנימי של האופציה הוא 10 דולר. יצויין כי אם מחיר המניה נמוך מתוספת המימוש, הערך הפנימי הוא אפס.

     

    השיטה נחשבת לנאיבית ולא כלכלית, זאת מכיוון שהיא מתעלמת מערך הזמן שמאפשר עלייה עתידית בערך המניה (ובכך מעלה את השווי ההוגן של האופציה).

     

    "משנת 1972 קיים בארה"ב תקן חשבונאות המחייב את החברות למדוד את השווי ההוגן של האופציה לפי השווי הפנימי במועד ההענקה. תקן זה מתעלם מערך הזמן, ולכן אינו מדויק כלכלית", ציין גולדפרב.

     

    החל משנת 1995 התפרסם בארה"ב תקן חשבונאות חדש שמחייב לתמחר בהתאם למודלים מתמטיים (כדוגמאת בלק אנד שולס). הנוסחה, לחישוב השווי ההוגן של האופציה, משקללת את מחיר המניה, תוספת המימוש של האופציה, ריבית חסרת סיכון, דיווידנדים צפויים, הזמן שנותר עד פקיעת האופציה ואת סטיית התקן של שער המניה.

     

    "מאחר והחברות פחדו להציג דו"חות פחות אטרקטיבים, כלומר עם רווח נמוך יותר, ניתנה לחברות בתקן החדש אפשרות לחברות אפשרות להציג את האופציות לעובדים בדו"חות לפי אחד משני התקנים. יש לציין כי אם בחרו בהצגה לפי התקן הישן, אזי על החברות להציג מידע על ההשפעה של יישום התקן החדש יותר (מודל מתמטי לתמחור)", אמר גולדפרב.

     

    "התקן החשבונאי הישן גורם לדו"חות להראות טוב יותר. למעלה מ-95% מהחברות הציבוריות בארה"ב בחרו ליישם את התקן הישן", הוסיף גולדפרב.

     

    השגיאה של מרקורי

     

    ועכשיו, ברשותכם, נחזור למרקורי. בהודעת החברה נכתב, "מ-1995 עד היום אירעו 49 מקרים אשר בהם התאריך המוצהר של הענקת אופציות המניות של מרקורי היה שונה מהתאריך שבו האופציות הוענקו בפועל".

     

    "כמעט בכל אחד ממקרים אלה, המחיר של התאריך בפועל היה גבוה יותר מהמחיר במועד ההענקה המוצהר של האופציות. מקרים אלה מהווים את הרוב המכריע של הענקות האופציות שנעשו בין ינואר 1996 לאפריל 2005. התיארוך השגוי נעשה בהענקות של אופציות לעובדים מכל הדרגים. לפחות בשלושה מקרים, תאריכי המימוש של האופציות אשר מומשו על-ידי מנהלים בכירים במרקורי נרשמו באופן שגוי", נכתב בהודעת מרקורי.

     

    מן ההודעה ניתן להבין כי מרקורי (הפועלת לפי תקני החשבונאות האמריקנים) העניקה לעובדיה אופציות כאשר מחירי המניה במועד ההענקה המקורי היה נמוך מאשר במועד חלוקת האופציות בפועל. משמעות הדבר היא, כי החברה רשמה הוצאות קטנות מכפי שהיתה צריכה לרשום בהתאם לתקני החשבונאות האמריקנים.

     

    ומה לגבי הארץ? ככלל, עדיין אין תקן חשבונאי ישראלי המחייב רישום הוצאות בגין תוכניות אופציות לעובדים. על פי הפרקטיקה המקובלת בישראל, אין חובה לרשום הוצאות שכר בגין הענקת אופציות לעובדים. אך החל מ-2006 עם כניסת תקן ישראלי חדש בנושא, יש לכלול את ההוצאה (שתמדד על פי המודל הנבחר) בדיווחים השוטפים.

     

    "התקן הישראלי יכנס לתוקפו ב-1 בינואר 2006, זאת במסגרת חלק מהתקינה בישראל, אשר קיבלה על עצמה באופן גורף את התקינה הבינ"ל. תהליך שהשלמתו מתוכננת בתקופות שיחלו ביום 1 בינואר 2008 ואילך", מוסיף גולדפרב.

     

    לדברי גולדפרב, "בארה"ב יכנס לתוקף החל מאמצע שנת 2006 תיקון לתקן של 1995, אשר ימנע האפשרות למדוד ההטבה לפי הערך הפנימי. התקן החדש בארה"ב דומה מאוד לתקן הבינ"ל ולתקן הישראלי המיועד". 


    פורסם לראשונה 04/11/2005 11:20

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גטי אימג' בנק ישראל
    אופציות. בלי לפגוע בתזרים
    צילום: גטי אימג' בנק ישראל
    מומלצים