פיז'ו 307 - הפנים החדשות

קצת קשה להאמין אבל ה-307 של פיז'ו בת ארבע וחצי. גיל כמעט-מופלג בתעשיית הרכב הממהרת של ימינו. במקור, הציגה המכונית הזו שדרוג של ממש ל-306 אותה החליפה. עם איכות והידור ברמה שונה ממה שהורגלנו, רשימת ציוד ותחושה שלא ביישו מכוניות יקרות בהרבה, היו לה את כל הסיבות הטובות להצליח. אפילו על מחלות ילדות מאכזבות היא הצליחה להתגבר, עם השנים.

פיז'ו 307 (צילום: רועי צוקרמן)

אבל ה-307 המחודשת מעידה גם על השינוי הדרמטי בשערי המטבע. כאשר נחתה כאן, ניתן היה לרכוש אותה כבר ב-99 אלף שקלים. זוכרים? תשכחו מזה היום. הגרסה הבסיסית כרגע עולה 121,000 שקל, גרסת 2.0 ליטר עולה כמעט 150 אלף. כך שמעבר לעניין האיכות במכונית המחודשת קלות, הגיע הזמן לשאול אם המחיר מוצדק.

אגרסיבית מדי?

בזמנו הייתה ה-307 ממובילות השינוי הגדול של פיז'ו. כעת 2.2 מיליון מכוניות מאז השקתה, היא כבר חייבת ליישר קו עם המראה "המאיים" יותר של ה-407. וכצפוי, עיקר המאמץ במתיחת הפנים הושקע בקצוות - במקרה הזה בחזית. וכך קרה שמול האלגנטיות וההרמוניה הויזואלית של המכונית היוצאת, קיבלנו פנים אגרסיביות עם כונס אוויר נמוך וענק ויחידות תאורה גדולות ומלוכסנות. לכך יש עוד להוסיף פגוש חצוי ובליטות עגולות הנראות כמו פתחי מקלעים, אך משמשות את פנסי הערפל. הרבה יותר כוחני מזה למכונית קומפקטית "רגילה" קשה לתאר.

התוצאה היא מכונית בולטת יותר על הכביש. אבל לא כולם אהבו את השינוי, כולל כותב שורות אלה, אבל לא רק. מורט גונק, החתום על ה-307 המקורית והיום ראש מחלקת העיצוב בפולקסווגן, אמר לנו בזמנו כי "אנחנו צריכים ליצור מכוניות אלגנטיות וקלילות. לטעמי, יותר מדי יצרנים רוצים להיות ספקטקולריים ואגרסיביים...".

סביבת הנהג (צילום: רועי צוקרמן)

בניגוד למראה החיצוני, השינויים בפנים סמליים יותר, ומתמקדים בגוונים שונים, צג מחשב חדש ושיפורים קלים נוספים. מעבר לכך, התחושה היא כי למרות שמדובר בגרסה בסיסית, היא נעימה ואיכותית למדי. התאמת הגוונים, כולל הריפוד בעל המראה הספורטיבי, מפנקת את העין. עד כדי כך, שלעיתים זה נראה כאיכותי אפילו מה-407. חבל רק שבמכונית הבסיסית הזו, נעשה שימוש בשתי כריות אוויר בלבד לעומת שש אפשריות. לא ממש הולם מכונית שמסע השיווק המקורי שלה מבוסס על הצד הבטיחותי.

מה שהיה, הוא שיהיה

אז נכון של-307 התווספו מנועי 2.0 ליטר חדשים. אחד עם 140 כ"ס, דומה לזה בו פגשנו ב-C4 ו-C5, שני הוא למעשה גרסת 180 כוחות הסוס של ה-206 RC. לצערנו, ה-1.6 ליטר המסורתית לא עברה שינוי מהותי. 110 כ"ס, תיבת AL4 מוכרת ולאו דווקא לטובה של רנו ופיז'ו עם אפשרות לתפעול ידני, ונתוני ביצועים סבירים - 12.5 שניות ל-100 קמ"ש, 186 קמ"ש מרביים.

לא ברור לנו למה, אבל בכל זאת הופתענו לטובה בתחילת נסיעה. אולי מכיוון שמזמן לא נהגנו במנוע זה, אולי כי ציפינו לפחות. אבל היחידה הזו נעימה בסל"ד נמוך, עם יציאה ראשונית נמרצת. אלא שאז הזכירה לנו תיבת ההילוכים מה אנחנו חושבים עליה כבר שנים. עוד עדכונים, עוד שיפורים, ועדיין לא הצליחו לייצר שם מנגנון ותוכנה שיאפשרו פעולה נמרצת מספיק, מתחכמת פחות. לא רק שהיא מורגשת מדי בין הילוך להילוך, לעיתים היא אף מפתיעה בהורדות לא חלקות (בעיקר לראשון) ובסרבנות לא מובנת להורדת הילוך. חבל. צריכת הדלק לעומת זאת הייתה סבירה - כ-8.5 ק"מ לליטר במסלול המבחן המאומץ.

בסעיף ההתנהגות ההפתעות היו טובות מעט יותר. פעם, כאשר הושקה, לא אהבנו את השינוי לרעה שעבר ההגה וכיול המתלים המופלא בעבר. היום, בעידן ה"רק שיהיה רך וקל מספיק" שעובר על התעשייה, הופכת ה-307 לפתע למהנה יחסית. אז נכון שהיא מרגישה רכה יותר, עם זוויות גליגול מוחשיות מבעבר. ונכון שיש לה הגה עם תגבור אלקטרו-הידראולי, אבל למרות השימוש בצמיגים - 195-65-15 - עם חתך מאד שמרני, היא מציגה היגוי נעים עם היזון חוזר סביר, ותגובות טובות של השלדה.

מאחור - ללא שינוי מהותי (צילום: רועי צוקרמן)

התחושה שה-307 רוככה מעט מורגשת בעיקר בעיר, שם נוחות הנסיעה פשוט טובה, גם אם רצף שיבושים מוציא אותה מדעתה. מצד שני, היינו מוותרים על כל כך הרבה רעשי פעולת מתלים מאחור, ובאותה הזדמנות מבקשים בידוד טוב יותר לרעשי רוח.

זקנה מדי, או צעירה מספיק?

נעים לחזור ל-307 ולגלות שהיא מצליחה לשלב איכשהו בין איכויות פיז'ו קלאסיות לקדמה. והיא לבטח אינה מרגישה מיושנת מדי מול מתחרות רעננות יותר. הפיז'ו הזו היא מהמתמודדות היותר-סאלוניות ומפנקות של הקטגוריה הקומפקטית. גם כאשר מדובר בגרסה הבסיסית. כל זאת, בתג-מחיר סביר בהחלט של 121,000 שקל, נמוך מהמרבי לקבוצה שתיים.

מצד שני, קשה לנו להמליץ עליה, בעיקר מכיוון שהיא "הופשטה" מאבזור בטיחותי הולם, לטובת אותו תג-מחיר קורץ. מפריעה לנו גם העובדה שכדי לזכות בכל הפאר וההדר של ה-307, אנחנו נדרשים לשלם היום מחיר מופרז בעליל. במילים אחרות - התמורה טובה, אבל בפירוש אינה מלאה.