קולם של הילדים לא נשמע
קבוצה של עורכי דין וארגוני זכויות ילדים, שגורסת כי זכותם של הילדים להביע את קולם ולקבל זכות לייצוג משפטי נפרד בהליכים אזרחיים, מנסה להוביל מהלך שיעגן בחקיקה את זכותם של הילדים כישויות משפטיות שוות זכויות לבוגרים. יש כבר החלטה של ועדה בראשות שופטת שפעלה בנושא - אבל לא כולם מסכימים לכך במערכת המשפטית. האם לכל ילד מגיע להשמיע את קולו? כתבה שנייה בסדרה
מי נתן לך לדבר, ילד? מדי יום נמצאים ילדים ובני נוער בתווך ובמרכזם של סכסוכים הרי גורל: גירושין בין הורים וקבלת משמורת, הגירה, אימוץ, אשפוז כפוי ומקרים נוספים הנדונים בבתי הדין לענייני משפחה ובבתי משפט לנוער. באופן כמעט אבסורדי, קולם של הילדים האלה במרבית המקרים לא מיוצג בבית המשפט. בשמם של הילדים מדברים קולות אחרים, עורכי דינם של ההורים, פקידי הסעד מטעם המדינה וחוקרי נוער – כולם בעלי אינטרסים שונים שלא בהכרח מתחשבים בטובת הילד וברצונו. קבוצה של עורכי דין וארגוני זכויות ילדים, שגורסת כי זכות הילדים להביע את קולם ולקבל זכות לייצוג משפטי נפרד בהליכים אזרחיים מנסה להוביל מהלך שיעגן בחקיקה את זכותם של הילדים.
בתי משפט בישראל אמנם מממנים לעיתים מייצגים לילדים ולבני נוער בהליכים הנוגעים אליהם, אך מדובר במקרים בודדים. הסיבה היא, שעד היום נקבעו במסגרת החוק הסדרים משפטיים חלקיים בלבד בהתייחס לזכותם של ילדים
"לילדים יש זכות לקבל ייצוג עצמאי בבית משפט, למשל כדי לא לשמש קלף מיקוח בידי אחד הורים", אומרת עו"ד שרון פרימור, ששימשה כרכזת של ועדת המשנה בנושא ייצוג נפרד לילדים, במסגרת ועדת רוט-לוי. כיום היא משמשת כיועצת משפטית ועורכת דין מייצגת ילדים ובני נוער בבית משפט. לדבריה, "אין הצדקה לשלול ייצוג מילדים כי צריך בכל גיל לראות את הילד כאדם נפרד שעניינו נדון בבית משפט ועתידו יוכרע שם. התפיסה היא שהילד אומנם תלוי בהורים שלו וברוב המקרים יוכלו וראוי שייצגו אותו אבל עדיין יש מקומות שהאינטרסים של הילד מובחנים מזה של ההורים. קיים חשש שאינטרסים לא ייוצגו כראוי בבית משפט יש למנות לו מייצג נפרד".
בין ההליכים הרי גורל לילדים ושבגינם מבקשים הארגונים להכיר בזכויות הילדים: בתי דין לענייני משפחה (סכסוכי גירושים בין ההורים, משמורת, הגירה ואימוץ) והליכים אזרחיים בבתי משפט לנוער (המדינה תובעת להוציא ילד מהבית מהוריו, למשפחה אומנת, אשפוז כפוי, להוציא למוסד, פנימיה וכו). בשניהם גורל הילד מוכרע.
לפני כשנתיים הגישה "הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט" בראשות השופטת סביונה רוט-לוי, את מסקנותיה. בבסיסה טוענת הועדה כי ייצוג משפטי מבטיח את מכלול הזכויות של ילדים בהליך המשפטי עצמו, וחשוב במיוחד בהליכים משפטיים העוסקים באפשרות של שלילת חירות מילדים, כגון הליכים להשמתם של ילדים במעון נעול או במוסד פסיכיאטרי. הייצוג מקל בין היתר גם בהתמודדות עם לחצים המופעלים על הילדים. הענקת הייצוג המשפטי מאפשרת לילד לקבל מידע בנוגע להליך המשפטי בצורה ברורה, שיש בה כדי להקטין את חששותיו ולהעניק לו תמיכה במהלך התקופה הקשה הכרוכה בקיומו של ההליך המשפטי.
בין המסקנות, קבעה ועדת המשנה הדנה בייצוג משפטי נפרד לילדים, כי יש להקים "יחידה לייצוג ילדים" – מערכת נפרדת לייצוג משפטי לילדים ובני נוער המכילה מודל משולב, שבו עורכי דין קבועים מומחים לילדים בליווי של עובד סוציאלי או פסיכולוג. במקביל, המליצה הוועדה על שורה של עילות, שבהן השופט מחויב למנות ייצוג שכזה לילדים בבית המשפט. עוד על פי המסקנות, נקבע כי מתחת לגיל 12 ייצג העו"ד עמדה ביחס לטובת הילד. החל מגיל 12 ייצג העו"ד את רצון הילד. במקרים חריגים בהם ילד מפותח רגשית ושכלית לגילו, עורך-דין יכול לייצג את רצונו כבר מגילאי 10 ומעלה. מיותר לציין כי מסקנות אלה המבוססות בין היתר על האמנה הבינלאומיות לזכויות הילד ומערכות משפטיות בעולם, נותרו על הנייר בלבד.
בפועל, מתייחס החוק לייצוג ילדים רק במצב אחד: נער מעל גיל 15 שמבקשים לאשפז אותו בבית חולים פסיכיאטרי אשפוז כפוי, 'חוק הנוער' קובע שלנער יינתן ייצוג על ידי עורך-דין. ישנם שופטים שבאופן עצמאי ופרטני ממנים ייצוג לילדים, אולם לא באופן מסודר ומובנה, שכן עדיין אין חקיקה בנושא.
דנית שחם, רכזת חינוך בארגון אמנסטי, טוענת: "ילד זה לא רק דור העתיד, הוא חי כאן ועכשיו וצריך. יש לו זכויות יסוד להישמע, להביע דיעה ושיתחשבו בדיעותיו. זכויות אלה מאוגדות כמעט בכל אמנה בסיסית היום ובטח באמנת זכויות הילד של האו"ם. זכויות האדם של ילדים, ניתנות בגלל הכרה של מדינות בעולם שמדובר באוכלוסייה חלשה ופגיעה יותר שקל לנצל אותה כי תלויה במבוגרים. זכויות אדם נותנות דגש לשמוע גם את הילד. לצערי, במדינת ישראל החוקים שמביעים את זכויות הילדים הם עדיין לא מספיקים וצריך לפתח אותו".
שרון פרימור מוסיפה: "ייצוג מאפשר קיומו של הליך הוגן - יש כאן זירה משפטית ברגע שלא נותן ייצוג ילדים מונע זכות חוקתית של נגישות לערכאות ונגישות לצדק. ברגע שמובאים בפני בית המשפט כל השיקולים וכל האינטרסים ועמדת האבא לגבי טובת הילד, עמדת האם שאומרת הפוך וראוי שגם קול הילד יישמע. גם במקרים שזה קול פוגעני, לא שקול ושלא יכריע, יש לקחת בחשבון את כל הצדדים".
רשימת המתנגדים לייצוג נפרד לילדים ארוכה ולכן הנושא מתעכב בין היתר במשרד המשפטים. מצד אחד, השופטים לא מעונינים להיות כפופים לעילות קבועות בחוק שמכתיבות להם מתי למנות מייצג לקטין. מצד שני, משרד הרווחה ופקידי סעד מתנגדים כי הם מאמינים שמערכת הרווחה הטיפולית מייצגת את טובת הילד. במקביל ישנם עורכי דין שטוענים כי מינוי מייצג נוסף יגרום להימשכות הליכים. ובינתיים? לילדים אין קול.
דובר משרד המשפטים מסר בתגובה: "בימים אלה נבחנת במשרד המשפטים הצעה לקיים פיילוט להקמת תת יחידה לליווי וייצוג ילדים במסגרת יחידת הסיוע באחד מבתי המשפט למשפחה. על מנת לקדם תוכנית זו מוצע להקים צוות היגוי שיקבע את נוהלי עבודתם של יחידות הליווי".
- ביום ראשון הקרוב יצויין יום זכויות הילד הבינלאומי ברחבי העולם ובישראל. ynet מביא סדרת כתבות מיוחדת העוסקת בזכויות הילדים בחברה ובמערכת החקיקה, המלווה בסרטוני וידאו מיוחדים לרגל האירוע.
לפנייה לכתב/ת 
