החיילים הקטנים

הזכות הבסיסית ביותר של בני האדם בכלל ובהם ילדים היא הזכות לקיום. זכות זו היא הראשונה להיפגע, כאשר כתוצאה מהמציאות הישראלית נרמסות מידי יום זכויותיהם של ילדים יהודים ופלסטינים.

על פי נתונים עדכניים של ארגון "בצלם", מאז שנת 2000 ועד ל-15 בנובמבר השנה נהרגו 668 ילדים פלסטינים כתוצאה מפעולות כוחות הביטחון הישראליים בשטחים וילד אחד נהרג בשטח ישראל. 38 ילדים ישראלים נהרגו מפעולות של פלסטינים בשטחים, ו-80 ילדים נוספים נהרגו בפיגועים בשטח ישראל. המספרים ממשיכים לצמוח מדי יום, ולצד הזכות לקיום שגורמים קיצונים משני הצדדים שוללים, נפגעות זכויות נוספות מהן סובלים הילדים - הזכות לחינוך, זכות להיות ילד, זכות לקבלת טיפול רפואי ועוד.

"הזכויות של ילדים פלסטינים בתקופת האינתיפאדה נפגעות בצורה קשה וטראומטית", אומרת עו"ד לימור יהודה מהאגודה הישראלית לזכויות האזרח. לדבריה, עיקר נושא הטיפול של האגודה מתרכז סביב נושא חופש תנועה

אזרחי (שנשלל בעיקר עקב מחסומים) ומניעת אלימות מתנחלים כלפי אזרחים פלסטינים בהם תלמידים הלומדים בסמוך להתנחלויות: "הזכות לחינוך של ילדים פלסטינים נפגעת באופן מהותי, שכן ילדים צריכים לעבור מחסומים כל בוקר כדי להגיע לבית הספר או לגן. גם הזכות לקבל טיפול רפואי נפגעת בשל המחסומים וגדרות ההפרדה שמקשות על ההגעה לבתי חולים. באופן מהותי הזכות לחינוך זה בסיסי בכל שאר הזכויות הם נפגעים כמו מבוגרים רק שהצלקות הנפשיות עשויות להיות קשות יותר. נניח אלימות מצד מתנחלים שיש לה השלכות על הילדים".

פרופ' זאב צ'רלס גרינבאום, ראש מרכז האריס להתפתחות מוקדמת של הילד באוניברסיטה העברית ויו"ר האגודה הבינלאומית לזכויות הילד (אב"י), מסכים עם הטענה: "בגלל האינתיפאדה מופרות זכויות ילדים - ובעיקר זכות החיים. גם כתוצאה מפעולות איבה של פלסטינים וגם כתוצאה מפעילות של צה"ל נהרגו כבר מאות ילדים. כל צד, גם הישראלי וגם הפלסטיני, צריך לעשות יותר גם כדי להגן על ילדים של הצד השני, כדי שאף אחד לא יהרוג אף אחד. וכמובן שכל צד צריך להגן יותר על הילדים שלו – למשל פלסטינים צריכים להרחיק ילדים מאיזורי פגיעה ועימות, מכלי רכב צבאיים ומשוטרים ולמנוע מהם לשחק עם צעצועים שנראים כמו כלי נשק. גם בצד הישראלי צריך להימנע מלתת לילדים להיות באיזורים מסוכנים כמו התנחלויות מסוימות שממוקמות באיזורים מסוכנים".

גם זכויות לקבלת חינוך ורווחה נשללות מהילדים – ישראלים ופלסטינים כאחד. זאת, למרות שישראל חתומה על 'האמנה הבינלאומית לזכויות הילד' משנת 89' שקובעת בין היתר שאסור לפגוע בילדים, בין אם פיזית ונפשית או בזכויות חינוך ורווחה. התוצאה, לדברי עו"ד סאוסן זהר ממרכז עדאלה לזכויות המיעוט הערבי בישראל, היא שהילדים מקבלים פחות בשל התקציבים הרבים המוקדשים לבטחון המדינה: "בשל מעורבות מדינת ישראל בסכסוך מזוין ישנה השפעה ישירה על חלוקת תקציבי הממשלה ששמה לה עדיפות ראשונה תקציב צבא וביטחון על חשבון רווחה, חינוך וחברה", היא אומרת. "מלבד הפגיעות הברורות שנגרמות עקב מעשי חבלה וירי יש גם פגיעות נוספות, במיוחד בילדים, שהם קבוצה מוחלשת בחברה. הפגיעות בזכויות הילדים מתייחסות בעיקר להשפעות חברתיות וכלכליות. את זה רואים בפועל על חשבון תקציבים אחרים - קיצוץ בקצבאות ילדים, בהבטחת הכנסה, וקיצוצים קשים בתקציב משרד החינוך שמשפיעים ישירות על טיב החינוך שהילדים מקבלים". 

"הזכות להיות ילד" – זכות בסיסית, נשללת אף היא מהילדים משני צידי המיתרס. הפגיעה העיקרית בזכות זו מתבצעת בשל ניצול ילדים לשימוש למטרות שונות אלימות וכוחניות כחלק ממאבק מזוין. ארגונים שונים, בהם ארגון אמנסטי, פרסמו הודעות גינוי נגד שימוש בילדים לפעולות טרור והתאבדות. זאת, לאחר מספר תקריות של מעשי טרור והתאבדות שבוצעו על ידי ילדים פלסטינים ובהם התקרית לפני כשנה במהלכה ניסה ילד בן 14 חמוש בחגורת נפץ לעבור את מחסום חווארה ולהתפוצץ. "השימוש בילדים כנושאי נשק או כמסייעים בהתקפות חמושות הוא מפלצתי", נאמר בהודעת אמנסטי, "אנחנו קוראים להנהגה הפלסטינית להוקיע בפומבי את הפעולות הללו. קבוצות פלסטיניות חמושות הכוללות את ארגון החמאס, הג'יהאד האיסלמי וגדודי חללי אל-אקצה חייבות לשים סוף לעירוב ילדים בפעילות חמושה".

פרופ' גרינבאום מוסיף בהקשר זה: "פלסטינים שלחו נערים מתחת לגיל 18 כמחבלים מתאבדים. בצד שלנו, הישראלי, שולחים ילדים לפעולות שמסכנות ילדים - אמנם לא לפעולות איבה אבל להפגנות שמסכנות את הילדים מבחינת בטיחות וסיכוי להסתבך עם המשטרה. ילד שמקבל עידוד והוראות ממבוגרים כמו ילדי המתנחלים בהתנתקות, מסתכן בזה שיפתח לו תיק במשטרה ובהמשך במימוש לו כאזרח בוגר. כל צד פוגע בילדי הצד השני וגם בילדי הצד שלו וכל פגיעה גוררת שורה של הפרת זכויות".

הילדים היהודים מחונכים למיליטריזם ושנאה?

ארגונים שונים לזכויות אדם מוסיפים כי מהילדים היהודים נשללת גם 'הזכות להיות ילד', מאחר והם מחונכים בבית הספר בעל כורחם לשמש כחיילים. "מהילדים הישראלים היהודים נשללות זכויות רבות – הזכות לבחור, הזכות לחיים בלי פחד והזכות להיות ילדים", קובעת רלה מזלי, מתנועת 'פרופיל חדש' לאזרוח החברה בישראל. "מגיל קטן יוצרים לילדים תפיסת עולם מעוותת בבתי הספר, שמונעת מהם אפשרות בחירה אמיתית לגבי עתידם. החינוך כיום הוא חינוך לגיוס בגיל 18, כי מלמדים אותנו שאנחנו תחת איום מתמיד ללא אלטרנטיבה או מציאות אחרת. לגדול בתודעה של פחד ואיומים גובה מחיר כבד מהילדים שגדלים כאן. כשאנחנו מדברים על 'ביטחון', הכוונה האוטומטית היא לנשק, לצבא ושימוש בכוח מאורגן. אבל ביטחון זה לחיות בהרגשה בטוחה, ביטחון אנושי. תחושת ביטחון בעצם נלקחת מילדים בארץ בגיל צעיר על ידי בניית עולם של שחור ולבן - יש אויב וצריך להתגונן מפניו. שוללים מילדים את הזכות לבחור מה לעשות ואת הזכות לחיים בלי פחד".

תנועת פרופיל חדש פועלת בין היתר לצמצום מיליטריזציה בכלל ובחינוך בפרט. מזלי מדגימה על תכני הלימוד של חגי ישראל את הביקורת שלה: "אפילו החגים שלנו מספרים על טובים מול רעים, כמו במערבון. חנוכה, למשל, זה חג שנועד במקור לציון לחופש אמונה ודת והפך לחג לאומי. הצבא נכנס לבית הספר, יום העצמאות נחגג במונחי צבא. בספרי חשבון שואלים: כמה חיילים התגייסו? ובזה קורה בעוד מקומות שאין להם קשר לצבאיות".

מלבד הסיכון בפגיעה פיזית, ילדים משני הצדדים חשופים לפגיעה נפשית כתוצאה מחשיפה לאירוע אלים וטראומטי. שורה של מחקרים באה לבדוק את

 הפגיעה הנפשית בילדים. כל פגיעה כזו גוררת אחריה פגיעה בזכויותיהם. "השפעת החשיפה לתנאים של אלימות מתמשכת על ילדים ונוער בחברה הישראלית יוצרת טראומות אצל ילדים בטווח הארוך ויש לה השפעה ישירה עליהם", קובעת ד"ר מישל סלואן, חוקרת פסיכולוגיה התפתחותית של ילדים באוניברסיטת תל אביב.

לפני פרוץ האינתיפאדה, ב-1998, חקרה סלואן ילדים יהודים וערבים שנחשפו לאלימות פוליטית ומצאה קשר ישיר בין סימני מצוקה וחרדה לחשיפתם של הילדים לאירועי טרור ולחימה. "יש קשר ישיר מי שנחשף לאלימות פוליטית לבין הימצאות במצבי מצוקה – חרדה, דיכאון, הפרעות שינה ואכילה, תוקפנות", היא אומרת. אחד מממצאי המחקר הראה כי קיימת גם השפעה התפתחותית: ילדים בגילאי 14-18 חשופים יותר לאלימות פוליטית, אבל על ילדים צעירים מגיל 14 ומטה זה משפיע ישירות על התפתחותם.

"השלטונות לא עושים מספיק כדי למנוע את הרג הילדים ושלילת זכויות הילד בשני הצדדים", מסכם גרינבאום. "זו אוזלת יד של צה"ל, המשטרה וגורמים אזרחיים כמו המתנחלים שפוגעים בילדים. הילדים הישראלים והפלסטינים מאבדים את זכותו של כל ילד לתנועה חופשית. ילדים פוחדים לצאת לבלות בערב מחשש לפיגוע, וילדים במחסומים לא יכולים ללכת לבית הספר. ילד שנפגע על ידי פיגוע או פעולת איבה, זכותו לבריאות ולחינוך נפגעת. אלה זכויות אוניברסליות ביותר והשאלה המתבקשת היא – עד מתי המצב הזה יימשך?"

• השבוע מצוין יום זכויות הילד הבינלאומי ברחבי העולם ובישראל. ynet מביא סדרת כתבות מיוחדת העוסקת בזכויות הילדים בחברה ובמערכת החקיקה, המלווה בסרטוני וידאו מיוחדים לרגל האירוע.