צב צבים צבי הנינג'ה חוזרים - וחבל שכך

למי שחי במערה ב-20 השנים האחרונות ולא ידע את צבי הנינג'ה, נספר כי מדובר בייצורים אמפיבים קטנים, אשר כבשו את לבנו בשנות ה-90. הצבים כיכבו בקריקטורות, קומיקס, תוכנית טלוויזיה, משחקי הארקייד ומשחקי מחשב וקונסולות.

לכותר החדש, Mutant Melee, קדמו שני כותרים, Teenage Mutant Ninja Turtles ו-Teenage Mutant Ninja Turtles: Battle Nexus, שאמנם כבשו את לבבות הילדים הקטנים אך הם ממש לא היו מוצלחים, זאת, מאחר והשליטה בדמויות הייתה גרועה ביחס לרוב משחקי הלחימה האחרים.

למעשה, הכותר מקביל במידה מסוימת למשחק Tekken Tag, הממוקם בין הגירסה השלישית והרביעית של סדרת הלחימה המופתית Tekken

של Namco עבור ה-PS2. בדומה ל-Tekken Tag, גם Mutant Melee נושא אופי של "כותר מסיבה", המפגיש את כל הדמויות מעולמם של צבי הנינג'ה לחגיגת לחימה אחת גדולה, במסגרתה כולם נלחמים בכולם. בין הדמויות מקשר סיפור קלוש, ללא הקסם וההומור של סדרת הטלוויזיה.

המשחק מחולק לשני מצבי משחק, מצב הרפתקה ומצב לחימה.

במצב הרפתקה ניתן לבחור בארבע דמויות מתוך 10, כאשר שאר הדמויות הופכות זמינות תוך כדי ההתקדמות במשחק. גיבורינו הקטנים יעברו סדרה של לא פחות מ-100 שלבים מהירים. ברמה הראשונה, השחקן מתאמן בחדר דוג'ו ומכה בשק אגרוף, בשלב השני הוא מרביץ לבריון בסמטה, בשלב השלישי הוא מבקר בדירה של אפריל אוניל ומכה את מיכאלאנג'לו על מנת להרשים אותה. השחקן ממשיך להתרברב ולהתרברב ללא תת עלילה או עלילה בכלל. כאשר הדמויות האחרות הופכות זמינות המשחק מתחיל להשתנות מעט, אך באופן זניח למדי.

מצב לחימה

במצב לחימה יש 22 דמויות כאשר 12 דמויות מתוכן נעולות בתחילת המשחק. נוסף על כך, יש 24 רמות ש-15 מתוכן נעולות בתחילת המשחק. הרמות האלה נפתחות רק במהלך המשחק. במצב לחימה יש ארבעה סוגי מיני משחקים בפורמט נוק-אוט. במיני משחק נוק-אוט המטרה היא להפיל את היריבים בנוק-אוט כמה שיותר פעמים ולזכות בנקודות, מי שבתום הלחימה צבר את מספר הנקודות הגבוה ביותר הוא הזוכה.

מצב לחימה מצליח לייצר קצת הנאה, ולו מהסיבה שניתן לשחק נגד חברים. אבל גם מצב הלחימה סובל מאותם הבעיות המופיעות במצב

הרפתקה כמו גם בשני הכותרים הקודמים של צבי הנינג'ה. אילו לכל הפחות היו משפרים את מערכת הלחימה ועיצוב הרמות בכותר Mutant Melee המשחק היה יכול להיות הרבה יותר טוב.

מאחר ושלבים רבים מתרחשים בסביבות שונות, הם מציבים אתגרים שונים. המערכה משתנה בכל מספר שלבים כאשר השינויים בדרך כלל זניחים ובאים לידי ביטוי בארגזים שבירים או חביות הזזות מפה לשם או משם לפה. בדומה למשחק Tekken 4 גם כאן יש זירות מפוצלות למספר רמות, כך שניתן לטפס לתת זירה אחרת או להשחיל פצצה על ראשם של היריבים הנלחמים בתת זירה נמוכה יותר.

חידוש מרענן הוא באיזורי ההרג המיידי כמו גשרים שבירים בין תתי זירות או רצפה מזכוכית שבירה שבהם אין מעקה בטיחות כלל. שטחי ההרג המיידי אמנם מוסיפים מעט אתגר אך לא פחות מכך טמון גם תסכול מאחר וכל הזמן נופלים משם לתהום. בכותר זה יש גם רמות בהן לא צריך להלחם כלל אלא פשוט לשרוד התקפה אווירית ולהגיע הביתה בשלום.

לצערי ההנאה מהכותר הזה היא קצרה. השחקן הממוצע יסיים את עשר הרמות הראשונות תוך דקות ספורות,

 וזה ימצא עבורו את המשחק כולו. אמנם יש אויבים נוספים ורמות נוספות לגלות אך השוני ביניהם אינו משמעותי ביחס לאילו שכבר מיצינו.

ככל שמתקדמים במהלך המשחק הלחימה הופכת להיות מעט יותר קשה והאויבים מתחילים לאמץ שיטות לחימה שונות, אך עדיין הגיימר הצעיר לא יזיע בשל כך. גרוע מכך: במהלך הקריירה של דמויות שונות הם מבצעות את אותן המיני מטלות בדרכן, למשל, דונאטלו עובר דרך מספר מיני משחקים בהם הוא מתאמן הדוג'ו ואז אחריו במצב קריירה גם מיכאלאנג'לו, ראפאל ולאונרדו עושים בדיוק את אותו הדבר. בסופו של דבר כל מסלולי האימונים מתכנסים לקרב נגד מאסטר ספלינטר, אשר מכין לנו הפתעה דומה.