אלילים בדרך

בסוף המילניום הקודם הייתה להקת מרקורי רב השם החם של עולם המוזיקה. אלבומם DESERTER’S SONGS היה אחד המעניינים והמרגשים ביותר של התקופה והנפיק שירים מופלאים כמו Godess on a highway ו-Holes שכבשו פסגות ולבבות.

מרקורי רב נוסדה בבפאלו שבארה"ב בסוף שנות ה-80. מיסדייה היו דייויד בייקר (סולן), שיין מקאוויק (גיטרה) שמעדיף את הכינוי "גראסהופרס", ודייב פרידמן (הפקה, באס) וג'ונתן דונהיו (שירה וגיטרה), שפרשו מלהקת הפליימינג ליפס לטובת הרפתקה מוזיקלית חדשה.

מרקורי רב

בתחילת דרכה התמחתה הלהקה ביצירת פסקולים מוזרים לסרטי סטודנטים ניסיוניים. דווקא בבריטניה התלהבו ממנה והיא הוחתמה בחברת התקליטים rough trade שהוציאה את אלבומה הראשון של הלהקה ב-yerself is steam 1991 ומיהרה לפשוט את הרגל. חברת "סוני" אספה את השברים, מימנה ללהקה השבורה פסיכולוג קבוצתי והוציאה לה אלבום שני ב-BOCES ,1993, שהוביל לסיבוב הופעות שערורייתי, שבשיאו הם נבעטו מפסטיבל הרוק לולפלוזה באמצע הופעה, בטענה שהם עשו יותר מדי רעש, ובסופו פרש בייקר מהלהקה עקב חילוקי דעות מוזיקליים. "זה היה בלתי אפשרי לעבוד ולצאת לסיבוב הופעות בתקופה ההיא", מספר גראסהופרס ל-ynet, "היו כל הזמן מריבות בין ג'ונתן, דייויד וביני, ממש לא יכולנו להסתדר ביחד, בעזרת הפסיכולוג הצלחנו לשבת ולעבוד ביחד, אבל מאז שדייויד עזב אנחנו לא נעזרים בו יותר".

פרישתו של בייקר שינתה את כיוונה של הלהקה. דונהיו תפס את עמדת הסולן והצעיד את הלהקה למקומות מסחריים יותר. ג'ונתן, גראסהופרס ופרידמן (שלא משתתף בסיבובי ההופעות של הלהקה) פלוס כמה מלווים, הובילו לקו מוזיקלי קצת פחות נועז וחקרני ויותר קליט. See You on the Other Side שיצא ב-1995 הוא האלבום המגשר בין עידן בייקר לעידן ג'ונתן, וכולל בתוכו עדיין מספר שירים ארוכים ואקספרימנטלים, אבל אחריו כבר יצא המאסטרפיס של הלהקה ב-98'.

שבחים מקיר לקיר

Deserter's Songs הטיס את מרקורי רב למרכז הקונצנזוס התרבותי של האלטרנטיב. המבקרים שיבחו מקיר לקיר, המעריצים התמוגגו והם אפילו זכו לבקר לרגע במצעדים. האלבום מצליח לייצר אווירה סוריאליסטית פסיכדלית, כשהקול המתוק של דונהיו חודר לתוכך ועושה בך שמות. "אנחנו מושפעים מאמנים כמו סלבדור דאלי ומוזיקה מהילדות שלנו כמו המנגינה של מכוניות גלידה", מסביר גראסהופרס את הנטייה של הלהקה לצלילים משונים - שהביאו את המבקרים לתייגה תחת הז'אנר "דרים-פופ", שמוזכר בד"כ ביחד עם הלהקה החצי תאומה שלהם הפליימינג ליפס, גראנדדי והסאמשינג פמפקינס.

בעקבות האלבום יצאה הלהקה לסיבוב הופעות חוצה גבולות והגיעה אפילו לישראל, להופעה בסינרמה. כ-1,000 איש הגיעו. גבע קרא עוז, מבקר המוזיקה שלנו, משחזר: "זו היתה אחת ההופעות הטובות ביותר שנראו בארץ. הם הגיעו לכאן בשיאם, אחרי אלבום מדהים, ואחרי שכבר הריצו את ההופעה בעולם. התוצאה היתה חוויה יוצאת דופן. ההופעה שלהם משלבת בין נגינת רוק קשוחה בעוצמה אדירה, לבין סוג של ביזאר פסיכדלי, שכולל שימוש בכלים לא שגרתיים. התוצאה היא חוויה סוחפת חושים". 

"אני זוכר שאחרי ההופעה נשארנו בישראל עוד שבוע וטיילנו במצדה, ירושלים והלכנו לאכול, איזה מאכל חריף שאני לא זוכר את שמו, במסעדה ליד תחנת הרדיו של תל אביב שהתארחנו בה", משחזר גראסהופרס.

עברו חמש שנים מאז הביקור הקודם שלכם כאן, ספר קצת אז מה חדש אצלכם?

,ב-2001 הוצאנו את האלבום All is dream ובתחילת השנה הזאת הוצאנו את האלבום The Sicret Migration (שניהם, יש לציין, זכו בביקורות מעורבות, ר.צ). באמצע הקלטנו פסקול לסרט Bye Bye Blackbird של הבמאי הצרפתי רובינסון סאבארי שיצא בקרוב, והיינו בסיבוב הופעות עם ניקולאי דונגר כמופע חימום שלנו, הוא זמר-משורר שבדי שאנחנו נורא אוהבים והפקנו לו את האלבום החדש שלו שהוא מאוד שונה מהמוזיקה של מרקורי רב, כך שלמדנו המון".

זה השפיע על המוזיקה שלכם?

"אני חושב שכן, The Secret Migration היה אמור להיות בהתחלה רק EP אבל בעקבות הניסיון שצברנו, זה נשמע כ"כ טוב שדייב פרידמן הגיע לאולפן שלנו, במקום שאנחנו נגיע לאולפן שלו, והקלטנו אלבום שלם. אבל לאלבום הבא שלנו אנחנו מתכננים לעשות משהו שונה לגמרי".

אז יש לכם כבר תוכניות לאלבום הבא? 

"זה עדיין סודי, אבל כבר התחלנו לכתוב את השירים ואחרי שנחזור מת"א, אנחנו מתחילים להקליט את האלבום הבא שלנו בינואר".

איך תסביר את זה שאתם יותר פופולאריים באנגליה מבארה"ב?

"זה בגלל שהקהל האירופאי הוא יותר פתוח למוזיקה מאשר האמריקאי, זה תמיד היה ככה עוד מהימים של מיילס דיוויס שהוערך יותר באירופה מאשר בארה"ב".

אתם רחוקים מהגראנג' שהיה שליט כשהתחלתם או מהנו-מטאל ששולט היום. 

"זה ביטוי של האינדיבידואליות שלנו, סוג של הצהרה, המעשה של יצירת אומנות הוא הצהרה פוליטית מכיוון שהוא הבעה של האינדיבידואליות שלך".

הבנתי שיש לכם מעריץ גדול בשם דויד בואי.

"הוא הגיע לחזרות שלנו וביקש מאיתנו לנגן לפניו ואז הוא ביקש להופיע בפסטיבל שהוא ארגן, גם התארחנו אצלו בפורום האתר שלו. הוא חוקר מוזיקלי בדיוק כמונו ואנחנו מאוד מושפעים ממנו. הוא קנה עכשיו בית לא רחוק מאיתנו ולאחר ההופעה בת"א אנחנו נופיע בעיר שלנו ואני מקווה שבגלל הקרבה בינינו אולי יצא משהו משותף".

Deserter's Songs היה האלבום הכי מצליח שלכם, אתם מרגישים שאתם חייבים לספק הצלחה דומה, או שאתם מעדיפים להמשיך ולהתנסות?

"אנחנו מעדיפים להשאר נאמנים ללב שלנו שעושה את המוזיקה, אם נעשה את זה אז גם הקהל יישאר נאמן. Deserter's Songs הוא אלבום שנורא מיוחד גם בשבילנו, כמו כל האלבומים שלנו, אבל משהו באלבום הזה התחבר להמון אנשים וזה לא משהו שאפשר להסביר את זה, זה פשוט קורה. אני חושב שאם נמשיך לעשות את המוזיקה שלנו זה יקרה שוב".

לסיום, מה התוכניות להופעה בישראל?

"העיצוב במה יהיה פיצוץ, אנחנו ננגן שירים מכל האלבומים שלנו, כמה בי סיידס ויש גם סרט שג'ונתן עשה שיוקרן במהלך ההופעה וכל החוויה תהיה שונה מהמופע הקודם שלנו בישראל".

• אתר הלהקה
• ההופעה תיערך ב-5.12 בהאנגר 11 בת"א