לילה לא שקט: כל הפרעות השינה ואיך תטפלו בהן
אתם מתעצבנים על כל מה שזז? מאבדים ריכוז בתוך שניות? אין לכם סבלנות לשום דבר? לפני שאתם מאשימים את בן הזוג, הילדים או הבוס, תבדקו איך וכמה אתם ישנים. כשליש מהאוכלוסייה סובלים מהפרעות שינה. מאיזו הפרעה אתם סובלים ואיך מטפלים בה? הנה המדריך המלא ללילות הלבנים
| לא נרדמים |  | מתעוררים מוקדם | | נחנקים בשינה | | נוחרים ומתעייפים |
| ||||||
| מתעוררים מסיוטים | | הולכים מתוך שינה | | זזים ובועטים | | נרדמים בהפתעה |
| ||||||
| נרדמים מאוחר / מוקדם | | ישנים בכל זמן | | | | |
בעוד תינוקות זקוקים ל-22 שעות שינה, פעוטות ל-12 שעות שינה בלילה ועוד שעתיים במהלך היום, מצטמצם הצורך עם הבגרות ל-8 שעות בלבד. בגיל 65-60 הוא מצטמצם בשעה נוספת ומגיע ל-7-5 שעות שינה בסך הכול.
אך צורך לחוד ומציאות לחוד. מחקרים הראו שני נתונים מפתיעים: כשליש מהאוכלוסייה סובלים מהפרעות שינה שגורמות להפרעה של ממש בתפקוד היומי.
אך שימו לב, רק 10% מהם פונים לרופא כדי לברר את הסיבה לכך ולקבל טיפול. ובמילים אחרות, כל היתר חיים עם ההפרעות על כל הנובע מהן: תפקוד יומיומי לקוי, איכות חיים ירודה יותר ובעיות בזוגיות ובעבודה (ראו מסגרת).
הפרעות השינה עלולות להיות קשורות למתח תקופתי או לבעיות זמניות, אך אם הן נמשכות יותר משלושה שבועות יש להתייחס אליהן ברצינות כי אולי הן מעידות על בעיות פיזיות או נפשיות. אל תמהרו ליטול כדורי שינה לפני שביררתם את הסיבה למקורן. יש הטוענים כי כדורי שינה יוצרים תלות פסיכולוגית, ומאחר שהם ממכרים, הרי שימוש בהם מעבר לשבועות ספורים יוצר גם תלות פיזית.
הכתובת המומלצת לטיפול בהפרעות שינה היא "רופאי שינה" המטפלים במסגרת מכונים לרפואת שינה ועייפות ברחבי הארץ. אך מאחר שרפואת השינה טרם הוגדרה כתחום מוכר במסגרת ההסתדרות הרפואית, לא כל קופות החולים מכסות באופן מלא את הביקור ואת הטיפול במכוני השינה.
החלוקה המקובלת של הפרעות שינה היא על פי משפחות. המשפחות הגדולות כוללות את משפחת נדודי השינה (האינסומניה - 15%-10% מהאוכלוסייה), משפחת ההפרעות במהלך השינה (פאראסומיה), משפחת ההפרעות בתזמון
נדודי שינה, שהם מפריעי השינה הנפוצים ביותר, מאובחנים על ידי רופא משפחה, פסיכולוג או פסיכיאטר, ובמקרים קלים תוכלו להיפטר מהם באמצעות שינוי הרגלי השינה שלכם. הפרעות של נשימה או תנועה במהלך השינה תוכלו לאבחן במעבדת שינה. כאן יחברו אתכם למשך לילה שלם או שני לילות לחיישנים, שיבדקו בזמן שאתם ישנים את תנועת גלי המוח שלכם, תנועות החזה, הנשימה, הדופק, תנועות הרגליים וריווי החמצן בדם. בהתאם לממצאים תקבלו את הטיפול המתאים.
כדי לסייע לכם לזהות את הפרעת השינה שלכם ריכזנו את כל הסימפטומים והטיפולים של כל ההפרעות הקיימות. כאמור, בחלק מהמקרים (בעיקר במשפחת ההפרעות במהלך שינה) יתבררו הסימפטומים המדויקים רק לאחר ליל שינה במעבדת שינה.
זמן הירדמות נורמלי הוא עד חצי שעה. אם אתם לא מצליחים להירדם בפרק זמן זה כי אתם ממשיכים לנתח את אירועי היום, האתמול והמחר, או שאתם מתעוררים מכל שטות, אתם כנראה סובלים מתסמונת הפרעה בהירדמות.
שעון מעורר: ב-95% מהמקרים הסיבה לתופעה נפשית ומקורה בדריכות-יתר, שחרדה היא ביטוי קיצוני שלה. אם אתם בעלי צורך רב בשליטה ודברים לא מסתדרים לכם כפי שציפיתם, תהיו דרוכים ועירניים במיוחד. בחלק מהמקרים הסיבה גופנית ומקורה בפעילות יתר של בלוטת התריס או כתגובה לתרופות מסוימות או בשינויים הורמונליים בגיל המעבר.
לילה טוב: אם נשללו הסיבות הגופניות, הרי שהטיפול העיקרי הוא באמצעות טכניקות הרגעה. נסו לקיים שגרת שינה קבועה (ראו מסגרת) או ללמוד טכניקות הרפיה. אם מדובר בחרדה קשה יותר, פנו לרופא או לפסיכיאטר שישקול מתן תרופה נגד חרדה.
שעון מעורר: תסמונת "יקיצת בוקר מוקדמת" מהווה את אחד הסימפטומים לדיכאון, לכן שימו לב אם נלווים לכל העניין גם מצב רוח ירוד, חוסר חשק והיעדר מרץ, אנרגיה ועניין. עם זאת, אם אתם קמים לפנות בוקר מלאי מרץ ושמחה, אז אתם כנראה "ציפורי בוקר" ואין סיבה לדאגה.
לילה טוב: יש לקבל טיפול תרופתי נגד דיכאון מאת פסיכיאטר. אם זו אפיזודה ראשונה בדרגת חומרה קלה-בינונית, יינתן טיפול תרופתי לחצי שנה עד שנה, שיופסק בצורה הדרגתית.
שעון מעורר: יש לכם בעיית רפלוקס (עלייה של מיצי עיכול שמגרה את הלוע, אזור הלוע מתכווץ, ואז מתעוררים בתחושת מחנק). לעתים הבעיה קשורה בתחושת צרבת או אולקוס. התופעה מחמירה בגלל השכיבה שלא מאפשרת בליעה מספקת של רוק.
אך יש לכך גם סיבה נפשית שמקורה בהפרעת חרדה. היא מתרחשת בעקבות התקפי פאניקה המתרחשים תוך כדי שינה, תחושת חנק ולעתים דופק מואץ, ללא קשר לחלומות. במקרים רבים אם אתם סובלים מכך בלילה, תחוו זאת גם ביום.
לילה טוב: כאשר הסיבה גופנית, רופא גסטרו ידריך אתכם בשינוי הרגלי האכילה לפני השינה וייתן טיפול תרופתי מתאים. אם מקור התופעה נפשי, יש להתייעץ עם פסיכולוג או פסיכיאטר.
שעון מעורר: אתם כנראה סובלים מעודף משקל או שבית הבליעה שלכם הוא בעל מבנה צר. שרירי בית הבליעה קורסים בעת שינה ואז נוצרת היצרות שלו עד לחסימה מלאה. בעת ההיצרות זרימת האוויר מערבולתית
ולא חלקה, מה שגורם לנחירה. כשיש קריסה מוחלטת של השרירים תפסיקו לנשום לעשרות שניות, ואז בהכרח מתרחשת התעוררות למשך חצי שנייה עד שנייה, שאינכם מודעים לה. התופעה יכולה לחזור על עצמה במשך עשרות ומאות פעמים בלילה אחד, מה שגורם לעייפות במשך היום. אצל ילדים הסיבה להפרעות נשימה בשינה קשורה לבית הבליעה ולשקדים נפוחים.
התופעה שכיחה פי שניים בקרב גברים ואופיינית רק למי שנוחר, אך רק רבע מהם סובלים ממנה. צפירת הרגעה: למרות השם המפחיד לא מתים מזה. עם זאת, מי שסובל מזה מעורב בתאונות דרכים ובתאונות עבודה פי שמונה מאנשים אחרים בשל עייפות רבה במשך היום. תופעות נלוות הן תנודות במצב הרוח ופגיעה בכושר המיני של הגברים. התופעה מהווה גורם משני ליתר לחץ דם ולמחלות לב שונות, ואפשר לאבחן אותה בבירור רק במעבדת שינה.
לילה טוב: בתור התחלה היכנסו למשטר דיאטה. הפחתה במשקל גורמת גם ללשון לרזות, מה שמסייע לכניסת אוויר חלקה יותר. חוץ מזה תתבקשו לישון כל הלילה עם מסכת אף הקרויה cpap. המסכה תזרים אוויר בלחץ מעט גבוה מהלחץ האטמוספרי אל בית הבליעה, כך שהוא יקובע במצב פתוח ולא יוכל לקרוס.
שעון מעורר: אצל ילדים סיוטי הלילה עשויים להופיע כחלק משלב התפתחותי. אם כבר מזמן עברתם את גיל הילדות, בדקו אם קיים אירוע טראומטי בחייכם: הלם קרב, אובדן של אדם קרוב? אם כן, אולי אתם סובלים מתסמונת נפשית פוסט טראומטית. אם לא, אולי מדובר בבעיה אורגנית הקשורה לשיבוש בהולכה החשמלית של המוח. המוח בנוי מחומר אפור, אלה הם תאי העצב (נוירונים) שבתוכם מתבצעת פעילות מסוימת שבסופה מחליט התא אם להעביר את המידע לתא הבא או לא. המידע מגיע כחומר כימי הנקרא נוירוטרנסמיטור (מעביר עצבי). חומר זה עובר מתא עצב אחד לאחר ומחולל ריאקציה כימית מסוימת הגורמת לפעילות חשמלית. כאשר מסיבה כלשהי יש שיבוש ועובר פחות חומר מהרצוי, תהיה ירידה בתפקוד המוחי.
לילה טוב: פסיכולוג או פסיכיאטר יאבחן את הסיבה ויטפל בה באמצעות טיפול נפשי או טיפול תרופתי.
שעון מעורר: אתם כנראה סובלים מהפרעות הנלוות לשינה (פאראסומיה). השינה שלכם עמוקה מאוד ואינכם מתעוררים בשל סף גירוי גבוה של המנגנון האחראי להעיר אתכם. בקטגוריה זאת נמצאים ביעותי לילה (שלעומת סיוטי הלילה אינם מעירים משינה, לכן כשתתעוררו לא תזכרו שהם בכלל התרחשו), הליכת לילה (סהרוריות), דיבור וצעקות מתוך שינה, הרטבת לילה, חריקת שיניים ואלימות בשינה.
לילה טוב: לבעיה זאת אין, למעשה, טיפול. הטיפול היחיד המומלץ הוא הישמרות מפני כל מיני סכנות שכולן קשורות בתסמונות הספציפיות: נעילת חלונות ודלתות בבית של סובלים מהליכת לילה, ביקור אצל רופא שיניים אצל הסובלים מחריקת שיניים וכו'.
שעון מעורר: ברוב המקרים הסיבה לתסמונת בלתי ידועה. לעתים היא נובעת ממחסור בברזל (לכן התופעה שכיחה בקרב נשים בהריון) או בוויטמין 21B, סידן או מגנזיום.
לילה טוב: בבדיקת דם פשוטה תגלו אם אתם סובלים ממחסור בוויטמינים או במינרלים. אם יתברר שקיים איזשהו חסר, טלו את התוסף המתאים. אם יתברר שזה לא מקור הבעיה - פנו לנוירולוג או לרופא שינה שיטפל בכם באמצעות תרופות מתאימות.
שעון מעורר: זו תופעת "ישנוניות יתר", שמקורה במחסור בשעות שינה, בהפרעות נשימה בשינה, או בהזדקקות גנטית ליותר שעות שינה
מאחרים. סיבה נוספת עשויה להיות מחלה נוירולוגית תורשתית נדירה הקרויה נרקולפסיה. המחלה פוגעת במנגנון ויסות השינה במוח. אם אתם סובלים ממנה תחושו עייפות וצורך לישון אף שהגוף שלכם אינו זקוק לשינה נוספת מבחינה פיזית. אתם עשויים לאבד במהלך היום את מתח השרירים בגוף וליפול או לחוש שיתוק לזמן קצר אף שאתם נמצאים במצב של ערות.
לילה טוב: לעתים די שתדאגו להוסיף שעת שינה אחת לכל לילה כדי לפתור את הבעיה. במקרים אחרים הטיפול הוא באמצעות הדרכה להרגלי שינה מתאימים ו/או טיפול תרופתי.
מאחר שמרבית האבחונים שנערכים בבתי הספר ובצבא, מתבצעים בשעות אלה כשאינכם במיטבכם, מן הסתם תשיגו תוצאות נמוכות ותאובחנו לעתים כסובלים מהפרעות קשב וריכוז, בזמן שאילו הייתם נבחנים בשעות הערב הייתם משיגים תוצאות מצוינות.
בתוך ההפרעה הזאת נמצאת תסמונת "הפאזה המאוחרת", אותם אנשים הנרדמים לפנות בוקר וקמים לקראת הצהריים ובהתאם לכך זזים שעון הרעב והריכוז שלהם.
תופעה הפוכה ונדירה יותר היא תסמונת "הפאזה המוקדמת", שהסובלים ממנה מקדימים להירדם בלילות ולהקיץ בבקרים.
אבחון ההפרעה בתזמון השינה נעשה על ידי רישום של מקצב הפעילות היומי באמצעות אקטיגרף, מכשיר המוצמד לפרק כף היד בדומה לשעון במשך שבוע או שבועיים בסביבה הטבעית של הנבדק.
שעון מעורר: הסיבה להפרעה זאת נובעת מפגיעה בהפרשת הורמון החושך (המכונה גם הורמון השינה), מלטונין. הפגיעה גורמת לכך שההורמון מופרש מבלוטת האיצטרובל במוח ללא קשר לשעות האור והחושך.
לילה טוב: אם אתם סובלים מהפרעה בשעון הביולוגי או מתסמונת "הפאזה המאוחרת", טלו כדור מלטונין כמה שעות לפני שעת השינה הרצויה במשך חצי שנה לפחות. כך מוחכם יתאמן להפריש מלטונין טבעי מוקדם יותר.
נוסף על כך הסובלים מתסמונת "הפאזה המאוחרת" יתודרכו על ידי רופא להתעורר שעה אחת לפני שעת היקיצה הטבעית שלהם כדי לשבת מול מנורה מיוחדת שתקרין עליהם אור במשך שעה.
אם אתם סובלים מתסמונת "הפאזה המוקדמת", תתבקשו לשבת מול המנורה בלילה לפני השינה כדי לדחות את שעת השינה. בחודשים אפריל-ספטמבר אפשר להמיר את אור המנורה באור השמש (ללא משקפי שמש, כמובן). אגב, חשיפה לאותה שעת אור בעיניים משפרת באופן ניכר את איכות השינה של קשישים שממעטים להיחשף לשמש.
שעון מעורר: הסיבות לכך רבות. זאת יכולה להיות תופעת לוואי של תרופות פסיכיאטריות מסוימות או כימיקלים, החל מגראס וכלה בהירואין, או עקב חבלת ראש קלה שפוגעת במערכת הקשורה לבלוטת האיצטרובל, הפרעות נוירולוגיות או סיבות חיצוניות (עבודת במשמרות, ג'ט לג).
לילה טוב: אם הסיבה נעוצה בתרופות - התייעצו עם רופא שיחליפן. במקרים של סיבות נוירולוגיות הטיפול היעיל ביותר הוא נטילת כדורי מלטונין (שירשום נוירולוג או מומחה לשינה). לעובדי משמרות מומלץ לארגן משמרות של שבוע ערב או שבוע בוקר.
לפנייה לכתב/ת 
