ג'ורג' בסט הלך לעולמו בגיל 59
הכדורגלן הבריטי המהולל, שהתפרסם בזכות עלילותיו המפוקפקות מחוץ למגרש לא פחות מיכולתו הספורטיבית, נכנע למחלת הכבד הקשה שלו ומת בבית חולים בלונדון
זה היה רק של עניין של זמן ובבוקר יום שישי זה קרה. ג'ורג' בסט, אחד הכדורגלנים האהודים והמבריקים ביותר בתולדות המשחק, הלך לעולמו בגיל 59. הרופאים לא הצליחו למנוע את הדימום הפנימי בכבד והשחקן מת מפצעיו בבית חולים בלונדון.
על אף שהיה 'הילד הרע' הראשון של הכדורגל באירופה והיה הכדורגלן הראשון שכונה כך, אנגליה התאהבה בג'ורג בסט. "ג'ורג'י", קראו לו בחיבה. היו שחקנים שזכו בתארים רבים ממנו, היו יעילים ממנו, אבל לא היו כוכבים כמוהו.

בסט היה הראשון שהקסים את העולם כולו, נגע בתהילה - ונפל למקום העמוק ביותר. על המגרש הוא היה מדהים. מהיר, אלגנטי, קוסם - בסט היה הכוכב הראשון שליהטט בכדור. באנגליה מעולם לא ראו דבר כזה לפניו. היו ויהיו שחקנים נפלאים באי הבריטי, אבל בסט היה גיבור התרבות הראשון שהגיע מהכדורגל. השם "בסט" והעובדה שהיה זר באנגליה, בן למשפחה צנועה מצפון אירלנד, רק העצימו את ההילה סביבו.
בסט הוביל את מנצ'סטר יונייטד לזכיה בגביע אירופה לאלופות ב-1968, והשדים האדומים היו לקבוצה האנגלית הראשונה שזכתה בגביע האירופי. באותה שנה נבחר בסט לשחקן השנה באירופה. לפני שנתיים מכר בסט את המגן שקיבל אז מאופ"א כדי לנסות ולקנות בית באי היווני קורפו.

בסט היה בן 17 כשערך את הופעת הבכורה שלו במדים האדומים של מנצ'סטר יונייטד, ב-1963. "נדמה לי שמצאתי גאון", דיווח מאמן היונייטד הגדול, סר מאט באזבי, להנהלת הקבוצה, לאחר שראה נער בן 15 מלהטט בכדור טניס ברחובות בלפסט. יהיו כמובן שיתווכחו האם היה גדול שחקני דורו, אך בקרב כולם שוררת ההסכמה כי בסט היה כוכב הכדורגל הראשון. שנה לאחר מכן כבר ערך בכורה במדי נבחרתו הלאומית, צפון אירלנד. אבל תשע שנים לאחר מכן, והוא רק בן 26, פרש בסט מהכדורגל לטובת חיים מופקרים שכללו נשים רבות, מכוניות מהירות, בילויים ואלכוהול. המון אלכוהול. "הוצאתי את כספי על שתיה, מכוניות ומסיבות. את השאר סתם בזבזתי", סיכם פעם באירוניה מרירה את אורח חייו. ב-1984 בילה 12 שבועות בבית הכלא אחרי תיגרת שיכורים.
באמצע שנות השישים החלה הטלוויזיה להתפתח ככלי תקשורת מרכזי, וב-1964 החל ה-BBC לשדר בשידור חי את המשחק המרכזי. בסט הפך לגיבור ההמונים, ובמהירות כמוה לא הכירו בכדורגל האנגלי. ב-1965 כבר היה הכוכב הגדול של היונייטד ובגיל 19 הוביל אותם לאליפות אנגליה. ב-1968 החזיר בסט את היונייטד מפיגור 3:1 באולד טרפורד לניצחון בחצי הגמר. בנפיקה עם יוזביו חיכתה בגמר שנערך בוומבלי, ועל מה שבסט עולל לה שם העניקה לו העתונות הפורטוגזית את הכינוי "החיפושית החמישית". בסט, כמעט לבדו, מוטט את בנפיקה בהארכה, והשדים האדומים זכו באליפות אירופה.
אולי עזיבתו של המנג'ר הנערץ, מאט באזבי, סימנה את תחילת הדרדרותו של בסט. העולם היה מונח לרגלי הנער מבלפסט, אך הוא הלך ושקע באדי האלכוהול. ב-1970 סולק מהנבחרת לאחר שזרק בוץ על שופט. במנצ'סטר זכרו לו חסד נעורים ואיפשרו לו לחזור מספר פעמים, אבל ב-1974, כשלא התעורר לאימון, סילק אותו טומי דוקרטי מהקבוצה - הפעם לתמיד. הוא עוד ניסה להתאושש בליגה הצפון-אמריקנית שהוקמה באמצע שנות השבעים, חזר לאנגליה, לסקוטלנד, אבל מעולם לא הצליח לשחזר ולו שמץ מיכולתו המופלאה בעבר. ב-2000 חויב להפסיק לשתות אחרי שניתוח חירום להשתלת כבד הציל את חייו.
אם היום חיי הכדורגלנים נראים כחיי זוהר, ג'ורג'י בסט הוא הראשון - המקור והסיבה לכך. בסט היה הכדורגלן הראשון שכיכב במדורי הספורט ובמדורי הרכילות באותה התדירות. ג'ורג'י בסט היה כוכב הרוקנ'רול הראשון של הכדורגל.