אולי נגיש בג"ץ נגד רשת ג'?

יאיר דלאל, אחד מחלוצי המוזיקה המזרחית האמנותית בישראל, בן להורים יוצאי עיראק, גדל ברמת גן-גבעתיים. בגיל שש אביו העניק לו את כלי הנגינה הראשון בחייו, הכינור, עמו ניהל מערכת יחסים ארוכה של לימודים תובעניים בני 11 שנה. ההשכלה המוזיקלית של דלאל החלה בקונסרבטוריון המקומי בגבעתיים, עברה דרך שעות רבות של האזנה לסגנונות רבים של מוזיקה והתנסות בהם, כשהוא אפילו התחיל לנגן רוקנ'רול ובלוז על הכינור בזמן גיל ההתבגרות.

בתום שירותו הצבאי עבר דלאל להתגורר באיזור הערבה ובילה תקופה ארוכה בסיני ובנגב עם גמל שרכש. לאחר תקופה של נדודים וחיפוש עצמי החל לעבוד בתור מדריך טיולים ופקח של רשות שמורת הטבע בעין גדי. רק לקראת גיל 30 נפתח לדלאל הרעב ליצור מוזיקה באופן מקצועי. הוא למד הוראה במכללת "לוינסקי" ועם גושפנקא רשמית, חזר לקיבוץ סמר ולימד מוזיקה ביוטבתה. כשהתחיל ללמד קרה לדבריו "נס", התעוררה בו תשוקה להיות על הבמה - והוא התמסר לעוד.

עוד לפני שאלבומו הראשון יצא קיבל דלאל והאנסמבל שהקים, "אנסמבל עלעול", הזדמנות להופעות בכורה ולחשיפה לקהל בינלאומי. ב-1994, הוזמן דלאל לנגן בטקס פרסי הנובל לשלום שהוענקו ליצחק רבין ז"ל, שמעון פרס ויאסר ערפאת.

"מארגני הטקס חיפשו אנשים שישתתפו בפרוייקט 'זמן אל סלאם' והגיעו אלי, כך שהטקס היה חלק מהופעת הבכורה שלי בחו"ל והיווה למעשה את התחלת הקריירה שלי. מוזיקה ושלום תמיד התחברו אצלי עוד בשנות השישים ושמחתי למצוא את מקומי בתור מוזיקאי אקטיבי שיכול לתרום בדרכו הצנועה לשלום. השלום חטף מאז וימשיך לחטוף עוד סטירות רבות. אני לא יוצר מוזיקה רק בשביל להשיג שלום פוליטי, אלא כדי להשיג שלום בינינו לבין עצמנו, בינינו לבין החברים שלנו ובינינו לבין השכנים שלנו ברמות האנושיות הפרטיות. זה לא מוכרח להביא את השלום בין שתי מדינות, אלא לשלום קטן בין כמה אנשים".

"רצון לשמח"

לאחרונה הוציא דלאל אלבום הופעה כפול ומשובח בשם "אינשאללה שלום" שהוקלט בירושלים. "הענקתי לו את השם שלו, מאחר ומנגנת בו חבורת נגנים המייצגת קשת רחבה מאוד של מוזיקאים הנוגעים במוזיקה המזרחית, ערבים, יהודים דתיים וחילוניים. יש בהופעה הרבה שמחה בשירים וזו הקלטה נטו, לא יומרנית, אלא רצון לשמח את כל האנשים שלא היו בהופעה ולרגש אותם. האלבום הוא אוסף של שירי עם מזרח תיכוניים, שירים פשוטים ומייצגים את כל התרבויות המוזיקליות שיש כאן באיזור. אם לא הייתי מקצר את מחיאות הכפיים של הקהל, הייתי צריך להוציא ארבעה דיסקים. היתה שם חגיגה שלמה, אני מקווה שזה עובר, רק צריך לעצום את העיניים קצת כדי להכנס לאווירה".

• להאזנה לשיר "יא ריבון עלם" (מתוך האלבום "אינשאללה שלום")
  

בהופעה חגיגית שתערך מחר (שבת, 21:00) במסגרת "פסטיבל העוד התל אביבי", במועדון צוותא, דלאל מבטיח לנגן יצירות מוכרות וקלות יותר לעיכול לאוזן הקהל הישראלית מאשר אלו שמאפיינות אותו בדרך כלל, יחד עם נגנים אורחים והמשורר רוני סומק. "כשהקהל בא לשמוע אותי, הוא כבר יודע מראש שזה לא פופ, אלא קטעים יותר ארוכים המצריכים ריכוז, אז אני לא חושש מזה. העוד הוא כלי בן 1,500 שנה וכשאתה מנגן עליו מרגישים את כובד הזמן, את התהודה של צלילים עתיקים שהשתבחו. בגלל שהוא קרוב מאוד לחזה, ללב, יש פתגם בערבית האומר כי הכינור נועד למאזין, העוד נועד לנגן. בגלל זה יש לי את שניהם. בשניהם אני מאוהב והם משלימים זה את זה אצלי בנפש".

למרות ההכרה שקיבל, סגנון המוזיקה המזרחית האמנתית של דלאל לא הצליח לחצות את גבולות הרדיו ולדלאל יש בטן מלאה על העורכים המוזיקליים. "אם אני לא עושה פופ, אז אין לי מקום? יש בארץ מליון וחצי ערבים בתחומי מדינת ישראל, עוד שני מיליון יוצאי עדות מזרח שמוזיקה כזו נעימה להם ועוד כמה אלפי 'אשכנזים' שממלאים את האולמות בפסטיבל העוד ובהופעות, לא מגיע להם להאזין למוזיקה הזו? עורך מוזיקלי שאומר לי כי בעברית המוזיקה הזו נשמעת טוב יותר, אני חושב שהוא גזען ואנשים כאלו צריך לפטר, חד וחלק. זה בדיוק כמו שאיש הבטחון בנמל התעופה בלוד, שואל אותי מה מקור השם שלי. למה שם כמו גולדשטיין לא שואלים ואת דלאל כן? כשנכסים לבית כנסת של עיראקי, חושבים שהכל בערבית, כשנכסים לבית כנסת של אשכנזים נדמה שהכל ביידיש או בגרמנית,. זו המדינה שאנחנו חיים בה. מה רע בכור ההיתוך? זה בדיוק אותו הדבר שלא משמיעים שירים ברוסית. זה מוזר לי".

עם זאת, החיים לא תמיד מחייכים לדלאל. "בתקופה האחרונה עברה עלי תקופה לא פשוטה בתחום המוזיקה, גם בגלל הגיל, גם בגלל המצב הכלכלי בארצנו הקטנטונת, השחיתות הנוראית, והעובדה שאנחנו לא מושמעים הרבה ברדיו. אני מחפש כעת את דרכי לנסות להגיע לשלווה, להכנס לחובות ואולי לקנות בית קטן בגליל. מוזיקה זה לא היי-טק, לא הוכשרתי לתכנת או להביא את הגימיק שיכניס לי מליונים, אני יוצר מוזיקה מהלב".

גם בעולם אתה סובל לפעמים שלא באשמתך. כשאריאל שרון עלה לשלטון ביטלו את הופעותיך במספר פסטיבלים מרכזיים בעולם. בזמנו הצהרת שזו גזירת מוות על המוזיקה שלך, מה השתנה מאז?