בג"ץ: למה לא להפקיע הפריימריז ממרכז הליכוד?
בעקבות עתירת התנועה לאיכות השלטון, השופטים דרשו מהליכוד לנמק בתוך שבוע מדוע מחייבת חוקת המפלגה התנגדות להעברת הפריימריז מהמרכז לכלל חברי המפלגה. נציג המפלגה ביקש מהשופטים לדחות את הדיון בגלל הבחירות, אך השופט חשין השיב: "דווקא עכשיו זה חשוב, החרב המתהפכת קיימת וכל זמן שהסעיף לא הוסר זה מעין 'ראו הוזהרתם'"
ריח הבחירות הקרבות מגיע גם אל בג"ץ: השופטים הורו הבוקר (ד') לליכוד לנמק בתוך שבעה ימים מדוע לא יבוטל הסעיף בחוקת המפלגה לפיו חבר כנסת מכהן שיצביע בעד חוק הפריימריז – לא יוכל לשוב ולהיבחר לכנסת.
הצעת החוק קובעת כי הפריימריז, שבמסגרתם נבחרים נציגי המפלגה לכנסת, יועברו מהגוף הבוחר, היינו חברי המרכז, אל כלל חברי המפלגה.
התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ נגד הסעיף בחוקה שמטיל סנקציות קשות על חבר כנסת שיתמוך בהצעת החוק. עו"ד ברק כלב, אשר הגיש את העתירה, טוען בה כי מדובר בהטלת מורא על חברי הכנסת מטעם הליכוד. "הסעיף הזה בעצם אומר כי מי ששולל את כוחנו, כוח חברי המרכז, ואת טובות ההנאה הכרוכות בחברות במרכז לא יוכל לרוץ, להתמודד ולהיבחר מטעם הליכוד".
היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז תומך בעמדת התנועה לאיכות השלטון. בתשובת המדינה נכתב כי הסעיף הזה הופך "לקרדום לחפור בו, ואמצעי לקידום אינטרסים זרים – אינטרסים פרטיים של חברי גוף בוחר ושל קרוביהם ומקורביהם – באופן המציב את נבחרי הציבור בדילמות קשות בתחום של טוהר המידות, עד כדי חשד לביצוע עבירות פליליות".
היועץ המשפטי של מפלגת הליכוד, עו"ד איתן הברמן, אינו מייצג את הליכוד בתיק זה לאחר שנטש את התיק ובמקומו מונה עו"ד רנאטו יאראק, שביקש היום מבג"ץ 45 ימים נוספים שבהם יידחה הדיון בעתירה.
"צריך לדון בזה במנותק מאירועים פוליטיים. צריך שהעתירה תידון בניחותא", ניסה יאראק לשכנע את שופטי בג"ץ. אבל המשנה לנשיא בית המשפט העליון, מישאל חשין השיב לו: "דווקא משום שעכשיו אנשים רוצים להיבחר, זה חשוב. החרב המתהפכת קיימת וכל זמן שהסעיף לא הוסר זה מעין 'ראו הוזהרתם'. אני יכול להבין שהדבר הזה מביך עבור מפלגת הליכוד אבל תבטל אותו, תשעה אותו בתוך שעה ובזה תגמרו את העניין".
יאראק הפציר בשופטים בכל זאת לדחות את המשך הדיון ואף אמר כי הוא מוכן להצהיר שהתיקון לחוקה יושעה עד לקבלת החלטה בבית המשפט. השופטת דורית בייניש השיבה כי גם אם יושעה הסעיף, הדבר אינו מהווה פתרון מכיוון שאין לזה תוקף משפטי. "זו החלטה של ועידה. גם אם תיתן תצהיר – של מי הוא יהיה ואת מי הוא יחייב?", תהתה בייניש. השופט חשין הוסיף גם הוא כי לדבר לא יהיה תוקף משפטי.
גם בתנועה לאיכות השלטון מעדיפים שבג"ץ ידון כעת בעניין ומסתייגים מהסתפקות כרגע בהשעיית הסעיף בחוקה מכיוון שלדבריהם, חברי הכנסת יהיו שרויים במצב של חוסר ודאות ופחד.
