הציץ ונפגע

"ג'ייקל והייד – המחזמר" הוא עיבוד בימתי שיצרו סטיב קרן ופרנק ויילדהורן, על-פי מחזה ותמלילים של לסלי בריקוז לספרו הנודע של רוברט לואיס סטיבנסון. המחזמר הגיע להצלחה בברודוויי בסוף שנות ה-90 ומשם כבש את העולם, אך הוא נכתב כעשור לפני-כן ומורגשת בו ההשפעה הישירה של ההצלחה הגדולה של אותה תקופה, "עלובי החיים".

גם זהו עיבוד מלודרמטי לרומן מפורסם מהמאה ה-19, המנצל את הפוטנציאל הרגשי הקיצוני הטמון במקור כדי לבנות מסע דרמטי-מוסיקלי רומנטי, אפל וסוחף. התרגום המצוין של אלי ביז'אווי מצליח למצוא דימויים מפתיעים, כמו הגדרת מצבו של ד"ר ג'ייקל המסכן כמי ש"הציץ ונפגע". איזה תיאור מדויק. התפאורן, סשה ליסיאנסקי, יצר במה נקייה עם מספר מפלסים המאפשרים לבמאי, מיטקו בוזקוב, להניע את העלילה בצורה דינמית, בעזרת המקהלה המצוינת של תלמידי בית צבי.

השחקנים בתפקידי המשנה מגישים ביצועים מדויקים, חלקם בתפקידים כפולים. סיוון טל, עדיין תלמידה, מתגלה כבעלת קול יפהפה ונוכחות מקסימה בתור לוסי הזונה, ואילו קלייר בן-דוד מגישה את תפקיד הארוסה, אמה, עם הרבה חן ואיפוק. אך מעל לכולם מתבלט שחקן אחד, איתי לוי, שהתגלה אמנם לפני שנתיים כגידי ב"מיקה שלי", אבל עכשיו מוכיח שהוא כוכב ענק. הוא מצליח לבצע את הטרנספורמציות בין שתי הפנים של הדמות הראשית בצורה נהדרת. השיר לקראת הסוף, בו הוא מנהל עימות בין שני חלקי הדמות שלו, הוא רגע תיאטרלי מדהים. עוד ניצחון לתיאטרון הספרייה הקטן, המוכיח שוב שהוא יודע להעמיד מחזות זמר מקצועיים ומוצלחים, שלא יביישו שום תיאטרון רפרטוארי או מסחרי גדול.