קדישמניה בתל אביב

כבשים במוזיאון

הערב (ה') תיפתח במוזיאון תל אביב תערוכה מקיפה של מנשה קדישמן (יליד תל אביב, 1932), חתן פרס ישראל לפיסול. העבודות יוצגו בארבעה מחללי המוזיאון, כמו גם ברחבת המוזיאון ובגן הפסלים, והן מתגבשות לכדי סקירה רחבה ומעמיקה של יצירתו ב-50 השנים האחרונות, במגוון של מדיומים ובהם ציור, פיסול, רישום ומיצבים. במקביל תתקיים תערוכה רטרוספקטיבית של הדפסי קדישמן בגלריה האוניברסיטאית באוניברסיטת תל אביב.

בין היתר ייחשפו לראשונה בתערוכה כמה מעבודותיו המוקדמות, וכן יוצגו עבודות אחרות שלא זכו לבמה בארץ הקודש עד כה. במרכז התערוכה, או יותר נכון בפתחה, תוצג העבודה "עצים בתשליל", הכוללת שמונה לוחות ברזל גדולי ממדים, 7 מ' גובה על 3.30 מ' רוחב, ובמרכזם תשלילי עצים.  

הכבשה, אחד האייקונים המזוהים עם קדישמן, תזכה כמובן גם היא לחשיפה מוגברת. אתמול הגיע עדר כבשים מעמק יזרעאל שישהה בגן הפסלים במוזיאון למשך שבוע ימים. הכבשים הגיעו לתל אביב לצורך שחזור המיצג של קדישמן מהביאנלה של ונציה ב-1978. "היה לי מוזר לעשות פיסול אנגלי או לצייר קוקה־קולה כמו ג'ספר ג'ונס או ראושנברג", מצוטט

קדישמן באחד הטקסטים המלווים את התערוכה, אשר שופכים אור על מוטיב הכבשה בעבודתו. "הם אמריקאים, וקוקה־קולה זו תרבות אמריקאית. רציתי לעבוד מתוך ההיסטוריה האישית שלי. בקיבוץ הייתי רועה צאן, וזה היה רק טבעי שאציג את עדר הכבשים".

"...כבשים הן גם ציור קינטי. במקום מסגרת שתוחמת את הבד – כאן המסגרת היא קירות הביתן או הגדר שבתוכה הן מהלכות, והכתמים הכחולים יוצרים קומפוזיציות שונות של כתמי צבע... הרועה מסמן את העדר כדי לזהות אותו – וכאן הצייר מכתים על צמר הכבשים את הכתם האישי שלו. הכתם הכחול על הכבשה הפך לציור שלי. שנים לאחר מכן חזר אליי הדימוי של הכבש כקורבן וכסמל אנושי למות הנערים במלחמות ישראל".

• מוזיאון תל אביב לאמנות, שעות פתיחה: ב',ד' 10:00-16:00; ג',ה' 10:00-22:00; ו' 10:00-14:00; שבת 10:00-16:00. הכניסה בתשלום.

בשבת הקרובה ייפתח בפעם ה-12 פסטיבל "החג של החגים" בוואדי ניסנאס שבחיפה, אשר ישלח אדוותיו גם אל שאר השבתות בחודש דצמבר. גגות, מדרגות ומרפסות הוואדי יתמלאו באמנים וביצירותיהם, ולצדם יוצעו גם אטרקציות החורגות מתחום האמנות הפלסטית. כן יתקיימו יריד אומנות, דוכני יצירה והפעלה לילדים, ומגוון של מופעי רחוב שונים – פנטומימאים, ליצנים, תהלוכות רחוב, תזמורות צעידה והופעות חיות.

מעל פסטיבל החג של החגים תרחף גם השנה הילה של דו-קיום: הפסטיבל מבקש לקדם את הסובלנות באמצעות התרבות והאמנות, ומהווה במה משותפת לאמנים יהודים וערבים, ליצירות בשתי השפות ובעיקר לחיכוך מוגבר בין מאמיני כל הדתות.

כמדי שנה נחלק הפסטיבל בוואדי לכמה מסלולים, אשר כל אחד מהם מציע התמקדות בתחום מסוים. את עיקר העניין ירכז מסלול האמנות, שהוא למעשה תערוכה רבת משתתפים המתפרשת על פני חללי תצוגה סגורים ופתוחים בוואדי. עשרות

אמנים יהודים וערבים יציגו במגוון רחב של מדיומים – פיסול, ציור, צילום, תמונות קיר ענקיות ומיצבים – תחת הכותרת "קפה שחור", שלדברי האוצרת חנה קופלר נהגתה ממש תוך כדי הליכה בוואדי המבושם.

בין האמנים היו שהתייחסו אל הקפה, ואחרים בחרו להתייחס דווקא אל השחור. קופלר: "אנחנו לא מתייפייפים. הכותרת הזו הוציאה את השדים מן הבקבוק, ואפשרה לשלב מילות גנאי שמייחסים לשחורים, לייצר עבודות פוליטיות וחברתיות כדוגמת ספטמבר השחור או הפנתר השחור, וגם עבודות שבבסיסן השמלה השחורה הקטנה של קוקו שאנל".

בין האמנים המציגים השנה: משה גרשוני, אניסה אשקר, אחלאם שיבלי, דוד טרטקובר, דגנית ברסט, כארים אבו-שקרה ואחרים.

עוד כדאי להזכיר את מסלול "דרך השיר" על שם אהוד מנור, שהיה חבר בוועדת השיר, ובו יוצגו שירי משוררים יהודים וערבים ברחובות הוואדי, ואת 16 הקונצרטים של מוסיקה ליטורגית שינוגנו בכנסיות חיפה. תבלו. 

• צילום וידאו קדישמן: רטון עמי בן טוב, "בנט הפקות", באדיבות VASM-חברת אריזה ושילוח חפצי אומנות