שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    אתר "מימה": הסיפורים מאחורי השירים

    אתר ישראלי חדש מספק את התשובות לשאלות הגדולות של עולם המוזיקה הישראלי, ובתוך כך חושף סודות אפלים משהו על זמרים ושירים. כל מה שלא ידעתם שתרצו לדעת על שירים עבריים

    "מי מנגן בס בשיר "החתול שמיל"? למה התכוונה מאיה בוסקילה בשירה "הלב" במשפט "זה לילה סתווי, ואין כוכבים"? תודו שהשאלות השאלה תמיד סיקרנו אתכם. אתר ישראלי חדש, מימה שמו, מבטיח לספק את התשובות.

     

    אם יש לכם שאלות בוערות אודות התמליל העברי לדורותיו, או שאתם מחזיקים באוצרות בלומים של ידע לגבי מקורם של שמות, שורות שיר וסודות מאחורי הקלעים של המוזיקה הישראלית - מקימי האתר קוראים לכם לשתף את הגולשים במידע היקר שברשותכם.

     

    האתר מתגלה כמקום נפלא להעברת זמן ברשת גם ללא מטרה מוגדרת. אפשר ללקט פריטי טריוויה, שעשויים לזכות אותו בכמה נקודות זכות ואולי אף מבטי הערצה בשיחות הא ודה מזדמנות. הודות לטרמינולוגיה הקלילה השלטת במרבית עמודי האתר, נראה שזו בדיוק המטרה של בעלי האתר.

     

    שאלות הרות גורל

     

    באתר תוכלו למצוא כמה שאלות הרות גורל, כמו האם אריק איינשטיין, שחיבר ושר את "מה איתי?" יחד עם ג'וזי כץ, "היה מודע לקונוטציה המינית של השורה "טוב לי או רע לי", או שזה סתם שיר תמים?", ומה המשמעות האמיתית החבויה בשירו של מאיר אריאל "טרמינל לומינלט"?

     

    על השאלה הראשונה טרם פורסמה באתר תשובה כלשהי, אבל על פי מערכת האתר, דווקא על השאלה השניה יש תשובה רב משמעית: "כמו רבים משיריו של מאיר אריאל, ממש לא ברור מה קורה כאן.

    קיבלנו מיליון תשובות לפיהן מדובר בתיאור יחסי מין בין גבר לאשה ("נכנס לאט עם הרבה טקס בישבן", "הולכת ונלחצת לי החוצה הכרעה" וכד'), אבל תכל'ס אפשר להסביר איך 90% מהשירים בעברית נכתבו על סקס, ככה שאנחנו לא ממש סגורים על זה".

     

    "הסברים נוספים שקיבלנו היו שהשיר מספר על אדם שמניח מטען בשדה התעופה, או שהשיר הוא סיפור על טייס הלום קרב. אם מישהו יודע משהו יותר בטוח, נשמח לשמוע".

     

    ראפרים עושים כביסה

     

    אבל לא רק שאלות ותשובות מבלבלות יש במימה, אלא גם עובדות מאלפות, כמו חשיפת הרציונל שמאחורי שמו של הראפר סגול 59, שקשורה דווקא לכביסה: "מקור שמו של סגול 59 הוא בשיטת סימון הכביסה בקיבוצים: טלאי בד קטנטנים בצבע מסוים, שנקבע על פי רוב לפי שכבת גיל, ועליהם מספר שמציין למי שייך הבגד. בילדותו היה סגול קיבוצניק, ואת הכביסה שלו סימנו באמצעות בד סגול, שעליו המספר 59", חשף גולש שכינויו "כתום 565".

     

    וגם גילויים מרעישים כמו זה: "ניתן לשיר את כל מילות השיר 'הפרח בגני' של זוהר ארגוב על פי הלחן והמקצב של 'הבלדה על יואל משה סלומון', ולהיפך, בהתאמה מושלמת. נסו זאת בבית". לנו לא נותר אלא לחזק את ההמלצה ולהצטער שאין באתר מדור של הקלטות הגולשים.

     

    אבל ההסבר קורע הלב מכולם הוא זה של השיר "רוני" של להקת "גזוז", שאותו תמיד לקחנו אישית. לשאלה "על מי נכתב השיר ולמה?", עונה חן לב כי בניגוד למה שאמרו לנו בילדותנו, "למעשה מדובר בשיר רגיל שכתב דני סנדרסון (מעולם לא דובר על משמעות מיוחדת), פרט לדבר אחד - שמו. במקור מופיע 'נעמי' ולא רוני, אך מכיוון שלאשתו ז"ל של דני קראו נעמי, והיה חשש שיפרשו זאת לא נכון - שונה השם".

     

    למה יש בעולם מעצבים?

     

    באתר אפשר לשאול שאלות, לשלוח תשובות (העוסקות בשאלות שכבר פורסמו או במידע אקראי שיש ברשותכם), להתעדכן בשירים שנוספו לאתר בשבועיים האחרונים או ללכת על שיטת ה"תפתיעי אותי",

    שמציעה לכם סיור משעשע לפרקים בין השאלות שנענו. כמובן שאפשר גם לנווט באמצעות חיפוש ידני או אלפא-ביתי של שם האמן או השיר המבוקש.

     

    חבל רק שבהתאם לטרנד השולט בהרבה מאתרי התוכן הישראלים, גם "מימה" מתעקש לספק תוכן מצוין בעטיפה דלה. נכון שהלוגו מושקע משהו, אבל המבנה הכללי והבלתי מעוצב, מנגנון הניווט הפשטני (מדי) והצבעים הלא מחייבים גורמים לנו לשוב ולבקש ממנהלי אתרים, שראשם מלא רעיונות ושורות PHP: תנו עבודה למעצבי אינטרנט, יש סיבה לקיומם עלי אדמות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים