שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    אחד מכל שלושה ישראלים חושש להידרדר לעוני
    רוב מכריע של האוכלוסיה מעניק לממשלה ציון "נכשל" בטיפול בבעיית העוני - כך עולה מדו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון "לתת". שליש מהנתמכים הגיעו למצב של רעב. על-פי הדו"ח, הבעייה נחשבת לראשונה בסדר החשיבות הציבורי. גידול של 50% במספר הנתמכים, בני מעמד הביניים

    ציון "נכשל" לממשלה: 81% מהאוכלוסיה סבורים שטיפול הממשלה בעוני נמצא בסדר עדיפות נמוך, ומדיניותה אינה מסייעת לפתרון הבעיה - כך עולה מדו"ח העוני האלטרנטיבי שהציג היום (ג') ארגון הסיוע "לתת". אחד מכל שלושה ישראלים חוששים להגיע למצב של עוני ושליש מנתמכי העמותות הגיע למצב של רעב. בעיית העוני מסומנת כבעייה הראשונה בסדר החשיבות הציבורי (29%). החינוך במקום השני (21%) והביטחון רק במקום השלישי (15%). 

     

    הדו"ח התבצע על-ידי מכון "חקר" ונעשה באמצעות סקר טלפוני ב-500 משקי בית מהציבור הרחב. בנוסף, נשאלו גם 95 עמותות מזון המספקות מזון ל-40,000 משפחות ב-70 ישובים במדינה. חלק נוסף בסקר נערך בקרב כ-401 משפחות נתמכות. כל הממצאים אוגדו יחדיו לדו"ח השלם של "לתת".


    דוח העוני האלטרנטיבי

    דו"ח העוני האלטרנטיבי
    תופעות העוני השיעור באוכלוסיה
    חוששים להיות עניים 29%
    גידול במספר העניים בני מעמד הביניים 50%
    גידול בדרישת המזון בשלוש השנים החולפות 120%
    שיעור הנתמכים שחוו רעב 33%
    נתמכים שנותקו מחשמל, מים או גז 45%
    מקבלי סיוע שלא קונים תרופות 75%
    הגורם המוביל לעוני - בעיית בריאות 36%
      

     

    התמונה המצטיירת בדו"ח קשה מאוד: בשלוש השנים האחרונות מדווחות העמותות על גידול מצטבר של כ-120% בדרישת הנזקקים למזון. בשנה החולפת דיווחו 90% מהעמותות על גידול בביקוש למזון. בשנתיים האחרונות חל גידול של כ-50% בקרב נתמכי העמותות שהשתייכו למעמד הביניים. בשנת 2005, אחד מכל שישה נזקקים נתמכים הוא "פליט" של מעמד הביניים לשעבר, שנשחק עד דק.

      

    קיימת תלות גבוהה של הנזקקים בתמיכה במזון המתקבלת בעמותות - עבור 40% מהנתמכים מהווה סל המזון מהעמותות יותר ממחצית המזון הדרוש למחייתם הבסיסית. 45% חוו ניתוק חשמל, מים או גז. ל-42% חסמו את חשבון הבנק ו-34% נאלצו להתנסות בתביעות משפטיות. 

       

    אחד מכל שלושה מקרב נתמכי העמותות הצטרפו למעגל קבלת הסיוע בשנה האחרונה, יותר ממחצית הנתמכים מדווחים שהם מקבלים סיוע מהעמותות כבר למעלה משנה. 45% ממקבלי הסיוע ציינו שניתקו קשרים חברתיים או משפחתיים עקב המצב הכלכלי הקשה. 65% מהציבור הרחב מכירים אישית אדם החי במצוקה כלכלית. 54% מהציבור מכירים אישית אדם שחי בעבר ברמת חיים סבירה והידרדר למצב של עוני.

      

    הסיבה הראשונה להידרדרות לעוני: בעיות בריאות

     

    שניים מכל שלושה ממקבלי הסיוע או מבני משפחתו נזקקים לטיפול תרופתי קבוע. מתוכם 75% נמנעו מלרכוש תרופה שנרשמה על ידי הרופא. הגורם הראשי שהוביל למצב של עוני עליו מצביעים הנזקקים הוא בעיות בריאות ותאונות (36%). 23% טוענים כי פיטורים או פשיטת רגל גרמו לכך ו-23% מצביעים על כך שגירושים או התאלמנות הם הגורמים שדירדרו אותם לעוני. ל-61% מהמשפחות הנתמכות אין את הציוד הדרוש לבית הספר. 96% הילדים אינם מקבלים שיעורים פרטיים.  

     

    הדו"ח משרטט את פרופיל הנזקקים המגיעים לקבלת סיוע מעמותות המזון - רובם בני 30-49, נשים, אמהות ל-3.7 ילדים בממוצע ממוצא מזרחי, בעלי השכלה תיכונית ומטה. המשפחות גרות בדירה שאינה בבעלותן. בני המשפחה נזקקים לטיפול תרופתי קבוע. המשפחה מוציאה בממוצע 1395 שקלים בחודש על מזון. בבית יש מפרנס אחד בממוצע וסך ההכנסות למשק בית עומד על 2565 שקלים בממוצע. רוב הנזקקים ומשפחותיהם אינם מבלים בחוץ, אין להם מחשב, אין להם מכונית פרטית וגם לא מדיח כלים.

     

    דו"ח העוני האלטרנטיבי לשנת 2005 מבקש להמחיש את הפן האישי והפיזי של העוני והעניים, מעבר למספרים ולנתונים סטטיסטיים יבשים המפורסמים על-ידי המוסדות הממשלתיים. הדו"ח משקף את המצב העדכני בשטח, מתוך פעילות ארגון הסיוע ההומניטרי "לתת" ו-110 עמותות סיוע שותפות. במסגרת הדו"ח הוצגו שלושה סקרים: פרופיל הנזקקים לסיוע, מגמות העוני בעמותות המזון ותפיסת הציבור הרחב את העוני.

      

    בדו"ח האלטרנטיבי לשנת 2005 ניתן דגש מיוחד לתופעת "המצטרפים החדשים" - אותו פלח אוכלוסיה שנמנה עד לא מכבר על מעמד הביניים וקיים את עצמו בכבוד ובאופן עצמאי, אך מצא עצמו לאחרונה נזקק לסיוע מהחברה ולתמיכה על-ידי אחת מעמותות המזון.

     

    מנכ"ל לתת: הציבור צריך להפעיל לחץ

     

    במסיבת העיתונאים סיפרה מורן דוטשה (28) את סיפורה האישי. כיצד היא נכנסה למעגל העוני: "אני בת קיבוץ לשעבר הגרה היום בכפר סבא עם בעל מקסים ושתי בנות. גדלתי בחממה של קיבוץ עד לאחר הצבא. תמיד עבדתי, תמיד חסכתי כסף, רציתי לטייל וללמוד ובשביל זה עובדים. לאחר טיול בחו"ל וחתונה חזרתי לעבוד, בעלי אדם חרוץ ועובד".

     

    לאחר לידתה הראשונה של דוטשה חזרה לעבוד במשרה מלאה, אך היא ובן זוגה אינם הצליחו למנוע את המינוס. דוטשה: "לא ידענו למי לפנות, זוג צעיר וחסר אונים ולכן החלטנו שאני והילדה נחזור לקיבוץ. כמעט שנתיים שבהם בעלי עבד ימים כלילות ואני עבדתי בכל עבודה אפשרית רק כדי להסתדר. כשחשבנו שהצלחנו, עברו לגור בכפר סבא. אותי אף אחד לא לקח לעבודה כי הייתי בהיריון מתקדם ולאחר תקופה של הצטמצמות שנמשכה כחמישה חודשים הבנו שאין לנו כסף לקנות אוכל והמקרר ריק".

      

    מנכ"ל עמותת "לתת", עו"ד ערן ויינטרוב, התייחס לממצאים: "אנחנו מקווים שהציבור והפוליטיקאים יבינו שהעוני הוא לא הגרלה של מספרים, אלא מציאות נוראית ומלחמת הישרדות הכרוכה בהתנסות במצבים של רעב, חולי, תלות במזון.

     

    "אנו קוראים לציבור הישראלי, שהבין מזמן שבעיית הביטחון האמיתית איתה מתמודדת ישראל היא בעיית הביטחון החברתי-כלכלי, להפעיל לחץ מתמשך על הפוליטיקאים ולנצל את חלון ההזדמנויות על מנת להפוך את ההבטחות והדמגוגיה לתוכנית אופרטיבית למאבק בעוני".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ג'רמי פלדמן
    אילוסטרציה
    צילום: ג'רמי פלדמן
    צילום: סי די בנק
    נכות גורמת לעוני
    צילום: סי די בנק
    ארגון "לתת" קיבץ את הממצאים
    מומלצים