הכל אודות פילומנה

מי היא פילומנה מרטורנה, גיבורת המחזה של אדוארדו דה-פיליפו? על-פי הכותבת תמר ארצי (שמצטטת תיאורטיקנית פמיניסטית אמריקנית בתכנייה) נראה שהיא שוות ערך לנורה ב'בית הבובות' של איבסן, ואילו הבמאי רוני פינקוביץ' מנסה לתת לה מעמד של גיבורת מעמד הפועלים המנוצלים.

האמת, שקשה לקבל כתרים אינטלקטואליים כאלה לקומדיה בידורית איטלקית די שמרנית, שכל כולה סובבת סביב הניסיון של הדמות הראשית, זונה לשעבר שחיה כבר עשרים וחמש שנה כידועה בציבור של איש עשיר, לזכות בהכרה כאשתו החוקית, ויותר מכך – שיאמץ את שלושת בניה שגידלה בסתר. הכל מתנהל בסגנון נפוליטני קלאסי של שילוב בין צעקות, היסטריה, קצת דמעות וגם אתנחתא של שירת 'טרנטלה' במערכה השנייה. אז מי היא פילומנה? לא מהפכנית חברתית ולא גיבורה פמיניסטית, אלא אשה חזקה שמנסה לשרוד בעולם תחרותי בעזרת שכלה החריף.

הסיבה האמיתית להעלאת ההצגה הזו היא היותה בסיס למפגש פסגה בין שני השחקנים הבכירים של תיאטרון בית ליסין, ששון גבאי ויונה אליאן-קשת. שניהם כבר שיחקו את התפקידים הללו בגרסה הקודמת לפני שתים עשרה שנה, והם חוזרים אליהם היום עם הרבה יותר בשלות ומגישים ביצוע שוצף, חריף וכאריזמטי. מסביבם בנה הבמאי פינקוביץ' הצגה קולחת עם הרבה אפיונים של פארסה, אבל עם מספיק רגעים אנושיים כדי שנוכל ללכת עם הסיפור. צחי גליק, מורדי גרשון ויניב לוי חמודים בתור הבנים האבודים, ואילו זהרירה חריפאי יודעת לתת את מגע הקסם שלה לדמות המשרתת הזקנה. בסך הכל מדובר בקומדיה איטלקית נחמדה שמעבירה ערב נעים בכיף. רק תתעלמו מכל הקשקושים היומרניים בתכניה.