הדילמה של נהגי המוניות: איך מזהים שב"ח?
"כשאני רואה בחור עם חזות מזרחית, אני רק מאט את האוטו כדי לשמוע את המבטא ולפעמים ממשיך לנסוע". יחס גזעני, או רצון לשמור על החוק ועל הביטחון האישי? אפרים גולסטני, נהג מונית המואשם בהסעת שב"חים, טוען כי הוא וחבריו משלמים את מחיר הדילמה
בחמש השנים האחרונות היה העורף לחזית האמיתית, בזירה בה פיגועי התאבדות הם הנשק העיקרי. מלבד האזרחים, מי שעומד בקו הבלימה של חזית זו הם במרבית המקרים מאבטחים, כפי שאירע בפיגוע בנתניה אתמול, נהגי אוטובוס שצריכים להחליט בתוך שניות האם להעלות נוסע חשוד או לא, ונהגי מוניות, שנסיעה שגרתית שלהם עלולה להתברר כסיוע לגורם עוין.
סיפורו של אפרים גולסטני, נהג מונית בן 43 מרמת-גן, ממחיש היטב את הדילמה עמה נאלצים הוא וחבריו למקצוע להתמודד - ההליכה על הגבול הדק שבין יחס גזעני לנוסעים לבין הרצון לשמור על החוק ועל הביטחון האישי. גולסטני, שהואשם בהסעת שלושה שוהים בלתי-חוקיים, עשוי להישלח לחודש מאסר ולאבד את רישיונו לשלושה חודשים, אף שלדבריו, הוא בסך הכל קורבן של אותה דילמה.
"לפני קצת יותר משנה נסעתי בדרום תל אביב, כשאזרח ישראלי עצר אותי ואמר שיש לו עובדים שהוא רוצה שאקח חזרה לביתם", סיפר גולסטני ל-ynet. "כשראיתי שהם ערבים ביקשתי תעודה מזהה, והם הראו לי מעין תעודה בה כתובים שמם ושם משפחתם. שאלתי את הבוס שלהם לגביהם והוא אמר לי 'הכל בסדר איתם, תראה את הסיד על הידיים שלהם, הם עובדים שלי'.
"שלושת הפלסטינים - אב ושני בניו - עלו למונית וביקשו שאסיע אותם לג'לגוליה. הסתבכתי קצת בדרך והגעתי לאזור כפר קאסם, שם עצרו אותנו שוטרים במחסום. הם ביקשו מהפלסטינים את אישורי השהייה שלהם ומתברר שהתעודות שהם הראו לי אינן מספקות. משם לקחו את כולנו לחקירה בבסיס צבאי".
משימת "זיהוי" הנוסע מסובכת אף יותר עבור הנהג, כאשר מדובר ביהודי בעל זהות מזרחית, אדם בעל מבטא ערבי, או כל אזרח תמים אחר שנראה חשוד. גולסטני מאשים את המשטרה בכך שאינה נותנת הנחיות מדויקות בנושא ומספק דוגמה לתקרית שהתפתחה בינו לבין נוסעיו, בגלל חשד שהתעורר אצלו לגביהם.
"אף פעם לא הסבירו לנו איך נראית תעודה מזהה תקינה ונכונה ומתי אסור לקחת נוסעים במונית. לפני שבועיים הייתי באזור יפו, כששני בחורים, שנראו ממוצא אשכנזי, עצרו אותי וביקשו לעלות למונית. כשעצרתי הם קראו לעוד שני חברים שלהם ודיברו איתם בערבית. אמרתי להם 'חבר'ה, יש לכם תעודת זהות?'. הם לא הבינו מה אני רוצה מהם והסברתי שאני מעוניין לדעת האם הם אזרחים ישראלים. הם יצאו מהמונית, ירקו עליה, קיללו ואחד מהם הרים סלע ושבר את השמשה הקדמית של האוטו. זה היה בשתיים בבוקר, אני מול ארבעה צעירים שהיו יכולים להרוג אותי. הם נפגעו מאוד מהשאלה ובצדק. הרי זו גזענות לשמה, אבל מה אני יכול לעשות, לא רציתי להסתבך שוב".
גולסטני מספר כי הדילמה היומיומית הזו מצריכה אותו לאמץ דרכי זיהוי מתוחכמות, כדי שלא להעלות בפני הנוסעים שאלות
מביכות שעלולות לפגוע בהם, או בו. "כאשר אני רואה בחור עם חזות מזרחית אני רק מאט את האוטו כדי לשמוע את המבטא שלו ולפעמים ממשיך לנסוע", הוא אומר, ומבהיר מיד כי הדבר האחרון שהוא רוצה זה להיות מואשם בגזענות. "חוץ מהפגיעה באותו אדם אפשר להגיש נגדי תלונה על פגיעה בזכויות האזרח. אנחנו, נהגי המוניות, נמצאים הרבה בין הפטיש לסדן. אני אוהב את המדינה שלי, שירתתי בצבא, ברחתי מאיראן כדי להגיע לישראל. אבא שלי היה מבריח יהודים מאיראן ואף ישב שם בכלא. אין יותר ציוני ממני".
מהמשטרה נמסר כי במקרה בו נוסע עולה למונית ומעורר חשד, על הנהג לבקש ממנו תעודת זהות. אם תעודת הזהות כתומה - קרי של תושב השטחים - על הנהג לבקש מהנוסע גם אישור כניסה לארץ או אישור העסקה. במידה ויוצגו בפניו כל האישורים, הרי שלא מדובר בשב"ח. במידה שאחד המסמכים חסר או לא תקין, על הנהג לסרב לנוסע.
גם שמוליק חסון, סדרן במוניות "בלפור" ונהג מונית מודע לבעייתיות של הנוסעים השב"חים.
חסון אמר ל-ynet: "איך אנחנו יכולים לדעת מי עולה למונית? במיוחד ש'הלא חוקיים' עולים למונית מסודרים וקשה להבחין בהם. לדוגמא מזמינים מהשוק בקרליבך מונית, המעביד מזמין את המונית לנסיעה לכפר סבא ואנחנו שולחים מונית כרגיל ואז עולים למונית אנשים שיושבים ולא מדברים כל הנסיעה ואנחנו לוקחים אותם בלי לדעת מיהם בכלל. אי אפשר לשאול כל אחד מיהו ולבקש תעודת זהות. אנחנו גם לא יודעים כלום לגבי ההנחיות של המשטרה, איזה תעודות צריך לבקש.
"עכשיו בגלל מה שקרה אנחנו פשוט מפחדים לקחת כל אחד, אי אפשר לבדוק כל מי שעוצר מונית אז פשוט לא לוקחים. למה באוטובוס לא שואלים כל אחד מיהו כשהוא עולה?".
