שתף קטע נבחר

עמותת אנונימוס: שיטת 12 הצעדים בישראל

נגמלים רבים נשבעים בשיטת 12 הצעדים, הבסיס להקמתן של עשרות קבוצות גמילה - מאלכוהוליסטים עד בעלי חוב אנונימיים. בדיקה של השיטה ויישומיה בישראל מעלה תופעה מרתקת של אנשים שלקחו שליטה על גורלם, אימצו תפיסה דתית ללא דת וקמים כל בוקר עם תפילת "ברוך שעשני אלכוהוליסט"

נירה ויואל (שמות בדויים) נקלעו לחובות, ירדו מנכסיהם ולא הצליחו להתנהל כלכלית במשך שנים. החובות הלכו ותפחו, הם ניסו כמעט הכל והתחילו להבין שלא משנה כמה ישתכרו, תמיד ימצאו עצמם במינוס. לייעוץ מקצועי לא היה להם כסף וממילא, כאנשים נאורים ואינטליגנטיים, הם כבר ידעו שיחס לא נכון בין הכנסות להוצאות גורם לחובות. כמו שאלכוהוליסט יודע שהשתייה מזיקה לו הם ידעו שאופן התנהלותם הכלכלית פוגע בהם.

 

לדברי נירה, הידיעה לא הספיקה. "הבנו שלבד מהקושי שלנו להתנהל כלכלית ישנה גם בעיה במבנה האישיותי", היא משחזרת. בשלב הזה השניים לא שאלו את עצמם היכן משיגים הלוואה, אלא איך יוצאים מהמעגל הכובל. כשחברה סיפרה להם על קבוצת DA (בעלי חוב אנונימיים) מקומית הם החליטו לנסות.

 

DA היא אחת מתוך למעלה מ-100 קבוצות של מכורים אנונימיים הקיימות בעולם, בהן משתתפים מיליוני אנשים המחלימים מהתמכרויות שונות. יש ביניהם אלכוהוליסטים, נרקומנים ואכלנים כפייתיים, תלויי יתר במערכות יחסים, מהמרים כפייתיים ומכורים לסקס. המשותף לכל הקבוצות: הן פועלות בחברותות ייחודיות לסוג ההתמכרות ואין בהן יועצים מקצועיים; מטרתן היחידה היא להישאר משוחררים מההתמכרות ולעזור למתמכרים אחרים כמותם, וכולן מבוססות על השיטה שפותחה במקור על-ידי ה-AA (אלכוהוליסטים אנונימיים). השיטה, הקרויה 12 הצעדים, נשמרת באדיקות, שכן למשתתפים ברור שכל סטייה מהדרך החדשה תשליך אותם לתהומות של איבוד שליטה על חייהם ואף איבוד החיים עצמם.

 

ומה עם נירה ויואל? תשע שנים עברו מאז הצטרפו ל-DA, שהוקם בסוף שנות השישים בארה"ב על-ידי ג'רלד מונדיס, שהיה בעצמו בעל חובות והשתמש בשיטת 12 הצעדים כדי להשתחרר מעולם ולשגשג כלכלית. מאז, מצבם הכלכלי השתפר פלאים. "תוך תקופה של פחות משנה יצאנו מהחובות ועברנו ממגורים בשכירות לרכישת דירה. גם היום אנחנו ממשיכים להגיע לקבוצה", נירה מסכמת.

 

בין גמילה להחלמה

 

ה-AA נוסדה בארה"ב באמצע שנות השלושים של המאה הקודמת על-ידי ד"ר בוב ס. וביל וו., שני אלכוהוליסטים כרוניים שעברו לחוד וביחד שורה של תהליכים פיזיים, נפשיים ורוחניים במטרה להחלים. השניים אימצו אלמנטים רוחניים שינקו בקבוצת אוקספורד, קבוצה נוצרית דתית שניסתה לשחזר את הנצרות של המאה הראשונה, והבינו שרק באמצעות כלים רוחניים הם יצליחו במקום בו אחרים נכשלו.

 

בנוסף, הם הגיעו להבנה שהמרכיב העיקרי בהחלמה הוא העזרה לאלכוהוליסט אחר, או כהגדרתם "העברת המסר לאלכוהוליסט אחר". זו הסיבה לכך ש-AA מגדירה עצמה כ"התחברות של גברים ונשים, החולקים זה עם זה את ניסיונם, כוחם ותקוותם, כדי שיוכלו לפתור את בעייתם

המשותפת ולעזור לאחרים להחלים מאלכוהוליזם".

 

בבסיס תפיסת החברותה עומדת הקביעה שאלכוהוליזם הוא מחלה. מדובר באלרגיה גופנית הגדלה יותר ויותר עם הזמן, המתבטאת בכך שברגע שאלכוהול נכנס לגוף מתפתחת כמיהה גופנית והגוף דורש עוד אלכוהול. לפיכך, השלב הראשון בהחלמה אמור להיות הפסקה מוחלטת של השתייה. שכן אם לא תשתה, הגוף לא יפתח את האלרגיה. אולם לפי ה-AA לא די בכך, כיון שסימפטום נוסף של המחלה הוא פיתוח אובססיה מחשבתית שמאלצת את האלכוהוליסט לשתות מחדש. לכן גם אם אלכוהוליסטים יימנעו מאלכוהול תקופה ממושכת, הם עדיין לא החלימו.

 

הכמיהה הגופנית והאובססיה המחשבתית הן שתי הבעיות המרכזיות של האלכוהוליסטים, ובעצם של כל מכור. הפתרון לבעיה הפיזית ברור ונראה לעין - הימנעות מוחלטת מאלכוהול. הפתרון לאובססיה המחשבתית מורכב יותר מורכב ונדון בפגישות הקבוצה הקבועות. התוכנית הקבוצתית מורכבת מביצוע 12 הצעדים, הראשון בהם הוא הודאה בבעיה או כפי שמצהירים חברי הקבוצות: "הודינו שאנחנו חסרי אונים מול האלכוהול, שאבדה לנו שליטה על חיינו". יתר הצעדים כוללים הכרה בעזרה המגיעה מכוח עליון ("אלוהים כפי שאנו מבינים אותו"), עשיית חשבון נפש מוסרי, כפרה על חטאים, התעלות רוחנית והעברת המסר לאלכוהוליסט אחר.

 

הראשונים לזהות את הפוטנציאל הטמון בשיטה ולאמץ אותה היו חברי ה-NA (מכורים אנונימיים), חברותה בינלאומית שנוסדה בשנות החמישים ומאגדת מכורים-מחלימים לסמים העוזרים זה לזה להישאר נקיים. בהמשך, הושקו עשרות חברותות של מכורים שונים, בין היתר לאכילה, סקס, הימורים, עישון ועוד. כולם פועלים על-פי שיטת 12 הצעדים, בכולן החברים אינן נדרשים להזדהות ועל-כן שמותיהם של כולן כוללים את המילה "אנונימי".

 

אני, אתה והכוח העליון

 

"אני פנאט", מעיד על עצמו שוקי (שם בדוי), שחבר ב-AA כבר שמונה וחצי שנים. באמצע שנות הארבעים לחייו הוא כבר ראה ואיבד כמעט הכל. ה-AA, הוא אומר, הביא אותו לערוך סדר פנימי חדש בחייו. ויותר מזה. "אני מודה לאלוהים שעשה אותי אלכוהוליסט, כי אחרת לא הייתי מגיע לקבוצה", הוא מכריז. קיצונית ככל שתישמע, ההצהרה הזו נשמעת גם מפי מחלימים אחרים. "השימוש ב-12 הצעדים הפך אותי למישהו שלא הייתי קודם, לאדם טוב יותר, להורה טוב יותר", שוקי מפרש.

 

עד אמצע שנות השלושים של המאה שעברה אלכוהוליסטים נחשבו לחוטאים חלשי אישיות, בעלי מוסריות לקויה. מאז הקמת ה-AA התגבשה התפיסה לפיה אלכוהוליסט אחד הוא חברו הטוב ביותר של אלכוהוליסט שני. אבל חשוב מזה, שניהם פונים לכוח עליון כדי לשאוב ממנו תעצומות נפש להמשך

הגמילה והחיים הנקיים. גם אם חברי קבוצות האנונימיים אינם דתיים במובן המקובל, לא ניתן להתעלם מהממד הרוחני של השיטה.

 

"רוחניות היה הדבר האחרון שדיבר אליי", מתוודה שוקי, "אבל היום ברור לי לחלוטין שזה המפתח לכל הבעיות שלי. קודם כל רוחניות, השימוש בכלים רוחניים, ההתמסרות המודעת לרוח. בהדרגה, אתה מגיע להכרה שלא ניתן לקבל שום עזרה מבן אנוש - מאף בן אנוש - אלא רק מלמעלה. ואצלנו, כל-אחד בוחר לעצמו את הלמעלה שלו".

 

"החוכמה היא להגיע לשם"

 

אהרל'ה הוא איש עסוק. הוא מחלק את זמנו בין הפעילות המקומית של ה-GA (מהמרים אנונימיים), ה-NA וה-AA. מסכת ההתמכרויות שלו החלה כבר כשהיה בן 10, אז נהג להמר, ומשם התגלגל לאלכוהוליזם ומאוחר יותר לסמים. הוא משחזר איך עבר טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים, שהה במוסדות גמילה וניסה לחזור בתשובה - אך דבר לא עזר.

 

בגיל 45 אהרל'ה הגיע לאחת מקבוצת ה-AA המתנהלות בישראל, והיום הוא נקי כבר למעלה משש שנים. "בלעדיהם הייתי היום או בבית משוגעים, או בבית סוהר, או בעולם הבא", הוא מצהיר. מה-AA הוא המשיך ל-NA, ולפני כשלוש שנים היה שותף לייסוד GA תוצרת הארץ. לדבריו אין הבדל מהותי בטיפול בהתמכרויות השונות, כיוון שהן נובעות מאותו מקור. "ההתמכרות היא סוג של טיפול בפגמי אופי", הוא אומר. "השימוש ב-12 הצעדים יכול לעזור בהחלמה מכל התמכרות, אבל החוכמה היא להגיע לשם".

 

חשוב לו לדבר על המהמרים האנונימיים, כיוון ש"מדובר על היקף אדיר של מכורים בישראל, אך במספר קטן של משתתפים בתוכנית". לכאורה, נדמה כי מכורים להימורים נפוצים יותר בארה"ב על ערי הקזינו המפותחות שלה. "בפועל", מתעקש אהרל'ה, "המצב בארץ קשה לא פחות. מתוך קהל המהמרים המחלימים שאני מכיר בארץ, רבים מאוד לא ראו בחיים שלהם קזינו. הם כולם מהמרי מפעל הפיס". למכורים כאלה, הוא מעיד, קשה הרבה יותר להחלים כיוון שההימנעות הפיזית כמעט בלתי אפשרית. "אלכוהוליסט לא אמור להתקרב לברים אלא לשמור מרחק, אבל דוכני מפעל הפיס נמצאים כמעט בכל פינת רחוב".

 

 

הכתבה התפרסמה בירחון "עושים חשבון" של לשכת רואי החשבון

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: סי די בנק
"ההתמכרות היא טיפול בפגמי אופי".
צילום: סי די בנק
צילום: סי די בנק
"כל-אחד בוחר לעצמו את הלמעלה שלו".
צילום: סי די בנק
"עושים חשבון" דצמבר 2005
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים