"היום אין מי שיילחם בשביל החלשים"
פעילים חברתיים לא הופתעו מדו"ח מרכז אדווה על הפערים החברתיים שפורסם היום. פנתר שחור לשעבר: "כל אחד מהארגונים החברתיים עסוק במשכורות ולא בארגון מהפכה ואקטיביזם, ואף אחד לא מעיר אנשים למאבק". ד"ר שלום שטרית: "הפערים רק הולכים וגדלים"
"הדו"חות האלו נלעסים 57 שנה ואף אחד לא עושה כלום", אמר היום (ג') ראובן אברג'יל, לשעבר מתנועת הפנתרים השחורים, לפרסום דו"ח מרכז אדווה המוכיח שהפערים החברתיים בישראל ממשיכים להתקיים, ואף מחריפים.
לדברי אברג'יל, השסע העדתי לא מותיר תקווה לשינוי: "בניגוד לשנות השבעים, בהם פעלו הפנתרים השחורים, היום אין מי שיילחם עבור החלשים.
הממסד ניתק את האנשים מהדבק של הקבוצה. כל אחד מהארגונים החברתיים עסוק במשכורות ולא בארגון מהפכה ואקטיביזם, ואף אחד לא מעיר אנשים למאבק. המהפכה לא תבוא מהארגונים האלו, מהפכה תבוא רק כשלאנשים עצמם לא יהיה מה להפסיד".
בשנות ה-70 ישב אברג'יל עם חבריו בכלא בגלל פעולות המחאה. "בתקופה שלנו לא היה לנו מה להפסיד. לשבת בבית סוהר בשבילנו היה כמו לשבת בבית. לא היה לנו מכונית, לא בית, לא חשבון בנק ולא עתיד או הווה. חבל שלא עשינו יותר", הוא אומר.
"הליכוד והעבודה ביחד פירקו את מדינת הרווחה"
את ד"ר סמי שלום שטרית, פעיל חברתי ומחבר הספר 'המאבק המזרחי בישראל', הנתונים כי האשכזנים מרוויחים ב-36% יותר ממזרחים - לא הפתיעו. שטרית: "אחוזים דומים היו גם לפני עשור, מה גם שבדור הראשון במדינת ישראל הפער בהכנסה היה יותר קטן. מדור לדור הפער גדל. הסיבה היא שאז היתה ישראל מדינת רווחה, והיום יש עובדי קבלן. מדינת הרווחה פורקה על ידי הליכוד והעבודה ביחד".
אפליה היא לא הגורם המרכזי לפער, להשקפתו של שטרית. לדבריו, הגורם הוא תשתית חברתית וכלכלית פגומה: "יש במדינה מצב אבסורדי, כי הפערים רק הולכים וגדלים. הדורות הבאים מקבלים בירושה נדל"ן והשכלה, לא הצלחנו להדביק את הפער בדור השני. מי שתקע יתד חזקה בדור הראשון, שברובו היה אשכנזי, יכול להעביר זאת לדורות הבאים. כמובן שיש את מעמד הביניים המזרחי שהצליח להתברג, אבל אין להם את כוח ההורשה שהוא חזק מאוד. לכן עמיר פרץ מדבר על מס על ירושות. ברוב העולם המערבי זה נהוג, כל מדינות סקנדינביה עושות כך ובארצות הברית הקפיטליסטית יש מס של 50% על ירושה".
"אף אישה לא חולמת להיות מנכ"לית"
איילה סבג, פעילה חברתית ומנהלת קואופרטיב מזון, מקימה בימים אלו את תנועת 'אחורה'. לדבריה, היא אינה יודעת מה יותר קשה להיות במדינת ישראל, אשה או מזרחית. סבג: "יש לנו שלטון של דיכוי נשים ומזרחיים. אני משייכת את העניין לכוח הגברי השליט והעריץ בארץ. הגבר חזק והאישה יולדת. אתמול הייתי בסדנה בה שאלו נשים מה הן היו רוצות להיות - ואף אחת לא חשבה בכלל לומר מנכ"לית חברה גדולה. הכוח הגברי, הגברא והמגדר הגברי כל כך חזקים ולא דמוקרטי שזה מה שקורה לנשים, הן לא חושבות שהן יכולות. ואם כבר יש נשים חזקות, הן אשכנזיות".
אנשי הקשת הדמוקרטית המזרחית, אומרים, כי בחברה הישראלית קיים מתאם ברור בין מעמד כלכלי-חברתי לבין מקום מגורים, מגדר, לאום ומוצא עדתי. מתי שמואלוף, פעיל מרכזי בקשת, טוען כי לאחר מרד הפנתרים הוכפל ושולש תקציב הרווחה בארץ: "סוגיית חלוקת הקרקעות בארץ היא גורם משמעותי לפערים החברתיים", טוען שמואלוף, "לדוגמה - דימונה ומועצה אזורית תמר הסמוכות אחת לשנייה. בעוד שדימונה מאכלסת כ-25 אלף תושבים ותמר מאכלסת 4,500 תושבים, לתמר יש את הקרקעות של מלונות ומפעלי ים המלח ולכן איכות החיים שם גבוהה יותר. יותר הגיוני שתהיה חלוקה שוויונית של קרקע, המניבה רווח המתורגם לחינוך ורווחה".
