המבקר: בניינים לצד נתיבי איילון נבנו ללא אישור

"במשך כשני עשורים הוקמו ואוכלסו עשרות בנייני משרדים, חלקם רבי קומות, במתחם שמשני צדי נתיבי איילון, שבמקור נועד לשמש אזור תעשייה. התהליך התרחש שלא בהתאם להוראות דיני התכנון והבנייה ובניגוד לתכנית שהיתה תקפה באזור באותם ימים", כך נכתב בדו"ח מבקר המדינה על הרשויות המקומיות. 

עוד בדו"ח המבקר:

בתחומה של העיר ת"א, משני צידי נתיבי איילון, שני אזורי תעשייה. בתכנית מאושרת מ-1969 נאסר השימוש במתחם התעשייה למשרדים. החל מסוף 2001 הותר השימוש במתחם למשרדים ולתעשייה עתירת ידע, אך בתקופה שבין אישור שתי התכניות, ששיאה בשנות התשעים, הייתה בנייה נרחבת של בנייני משרדים במתחם, בניגוד לחוק. כמו כן הוסבו מבני תעשייה למשרדים, ובשנת 2004 הסתכם השטח המשמש למשרדים ב-423,100 מ"ר לעומת 200,000 מ"ר בשנת 1988.

ערפל מזג אוויר נתיבי איילון (צילום: צביקה טישלר)

על פי ממצאי הדו"ח, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בתל אביב לא מנעה את השימוש והבנייה למשרדים באזור, "ואפילו פעלה, בעיקר בשנות התשעים, לעידוד ההקמה והאכלוס של בנייני המשרדים". 

מרחיבים את המונח "תעשייה"

מאמצע שנות התשעים הייתה מגמה לכלול בהגדרה "תעשייה" גם משרדים של גופים פיננסיים, משרדי ביטוח ומשרדים העוסקים בנדל"ן ובשירותים משפטיים וחשבונאיים. "הוועדה התוותה מדיניות הנוגדת את התכנית המאושרת שחלה על המתחם, ופעלה לכך שמדיניות זו תוביל שינוי במגמות הבנייה והפיתוח במתחם, זאת בטרם הדבר אושר בתכנית סטטוטורית עדכנית" אומר המבקר. 

בנוסף עולה כי המפקחים על הבנייה לא דיווחו במהלך הבנייה ולאחר סיומה כי הבניינים הוסבו לבנייני משרדים והשימוש בהם הוא למשרדים. "הוועדה מצידה לא נקטה צעדים להפסקת הבנייה של הבניינים, גם לאחר שהחל השימוש בהם למשרדים", קובע הדו"ח.  

לאור העובדה שהיתרי הבנייה במתחם ניתנו לבנייה ושימוש לתעשייה, הוועדה לא גבתה בגין מבנים אלו היטל השבחה, "יצוין כי הסכום הכולל של הפסד הוועדה מאי תשלום היטלי השבחה במתחם עשוי להיאמד בעשרות מיליוני שקלים" נכתב בדו"ח.

"מציאות זו, שהתרחשה כאמור לאורך שנים, יש בה כדי לשקף בעיות יסודיות באופן פעולתה של הוועדה", אומר המבקר ומורה לוועדה לפעול לגביית היטל השבחה והפרש אגרות בנייה בגין הסבת מבני תעשייה למשרדים.