מה היה קורה אם לא היה אינטרנט?
בואו לרגע נשים את אינטרנט בצד, נחזור לשנת 1990 ונתקדם משם בלי רשת. האם המצב משתפר או נהיה יותר גרוע?
יש תרגיל שאני אוהב לעשות כשאני כותב טורים: לדמיין מציאות חלופית ולתאר לעצמי איך דברים היו נראים אז. רק לעיתים רחוקות אני מגלה שהעולם הדימיוני, המקביל, מנוהל באופן אנרכיסטי.
דמיינתי את העולם בלי אפל או IBM. אפילו חשבתי על חיים בלי אינטרנט – אם החיים היו ממשיכים כמו בשנת 1990. אמנם, האינטרנט כבר היה קיים בשנת 1990, אבל לא היה לו השפעה ממשית על רוב האנושות עד לאמצע העשור הקודם. התופעה המקוונת של אותם ימים הייתה תקשורת P2P באמצעות מודם. זה היה תור הזהב של ה-BBSים. אנשים היו מחוברים, אבל זה כלום לעומת הרשת בימינו.
עידן ה-BBS
אם ניהלתם nexus point או BBS - הייתם צריכים ערמות של מודמים ומספר קווי טלפון כדי שמשתמשים יוכלו להתקשר ל"אתר" שלכם. רוב המשתמשים כבר לא ממש יודעים היום איך להשתמש במודם. היום החיבור מתבצע אוטומטית – לאינטרנט – ולא ליעד ספציפי.
דמיינו כיצד אתם גולשים באינטרנט היום, כדי להבין את המשמעות של גלישה ל-BBSים: הייתם צריכים את מספר הטלפון של כל אתר כזה, על מנת להתקשר אליו ישירות. לא היה היפר-קישור, ואם רציתם לעבור מאתר א' לאתר ב' - הייתם צריכים להתנתק ולחייג שוב. נוהג זה היה קיים לפני 13 שנים בסך הכל.
טרום עידן BBS
בשנת 1979 היו כבר מודמים בעלי קצב של 300 סיביות לשניה, אבל לא היה לאן להתקשר. אז איך עברנו מאפס לאינסוף תוך 25 שנים? היום כמעט לכולם יש כתובת באינטרנט, וכמעט בכל העולם כבר יודעים מה זה "www". המילה Google כבר מהווה פועל בשפה האנגלית ובשפות אחרות. זה שינוי חברתי אדיר, שהתרחש לנגד עינינו תוך דור אחד.
אם תשאלו אותי, נראה שכל סוציולוג בעולם צריך לחקור את תופעת הרשת. סוציולוג שלא עושה כן, משול לחברת סרטים שחונה מול הר הגעש, ואינה מצלמת את התפרצות הלבה. שינוי מהיר וקיצוני כזה לא מתרחש לעיתים קרובות. אני לא הייתי רוצה לעבור עוד אחד כזה.
עולם ללא רשת
לטוב או לרע? בואו לרגע נשים את אינטרנט בצד, נחזור לשנת 1990 ונתקדם משם בלי רשת. האם המצב משתפר או נהיה יותר גרוע?
ההבדלים לא בהכרח ענקיים. בעולם ללא רשת, עדיין יהיה לנו דואר אלקטרוני, באמצעות תקשורת מודם. מן הסתם שחקן אחד או שניים יתפסו את הבמה המרכזית. סביר להניח שלא יהיה דואר זבל בהיקפים שאנו מכירים היום. גם וירוסים ושאר מרעין בישין יהיו פחות משמעותיים. אולי מנקודת מבט זו, המצב יכול היה להיות טוב יותר. בימים הראשונים של הרשת חשבו רבים שאפשר להסתפק במערכות סגורות. גורו כמעט מפורסם אמר פעם ש-MSN, שאז היתה בפיתוח – תהרוג את הרשת.
למרות הקושי לדמיין את העולם בלי אינטרנט, נראה לי שהדברים היו מתפתחים בערוץ מקביל, כדי לספק לנו פחות או יותר אותו דבר: נוחות וגישה למידע. תהליך זה הוא תולדה של הביקוש. אבל זה לא מה שקרה בפועל. כשהמודל הקנייני של מערכות סגורות פגש את אינטרנט, הוא היה חייב לעבור שינויים.
הקונטרול פריקים מפסידים ברשת
מה בעצם מייחד את הרשת? המרכיב היחיד השונה הוא השליטה. אם שואלים את הציבור, הוא מעדיף פחות כוח בידי צדדים שלישיים. הרשת פתוחה לרווחה, ואנשים מקטרים על כל אבק שליטה שמיושם מדי פעם. כשיש לבחור בין שני מוצרים, ייבחר המוצר עליו מוטלות פחות מגבלות. הרשת הוכיחה טענה זו. אנשים מתלוננים על ניהול זכויות דיגיטליות (DRM) ועל מיקרוסופט, ועל כל צורה אחרת של ניסיון לערוך בקרה.
אם תופעה זו באמת משמעותית כפי שאני חושב שהיא, הרי שקוד פתוח יהיה אחד מסיפורי ההצלחה הגדולים, שלא מובנים בהקשר הנוכחי. השאלה היא לא האם זה "בחינם". מה שחשוב זה עניין השליטה. האם התופעה משקפת את תשוקתנו הגדולה לפחות שליטה, או במילים אחרות – לאנרכיה? אני לא רואה שום הסבר אחר.
