שתף קטע נבחר

המלכה ואני

לפני עשר שנים הארי פוטר התחבא מתחת לערימה של כתבי יד דחויים. איש אחד הרים וקרא. השאר היסטוריה, אבל איזו היסטוריה! לרגל יציאת הספר השישי בתרגום לעברית, ראיון בלעדי ונדיר עם כריסטופר ליטל, הסוכן הספרותי הכי מוצלח בעולם (וגם אחד הבודדים שיודעים מה יקרה לקוסם הצעיר בסוף)

אם אפשר ללמוד לקח מניסים, הנה שניים. ראשית, לעולם אל תזלזלו בערימות זבל. שנית, אם אחד מעובדיכם חולה, ואם הפרטנר שלכם לארוחת צהריים מאחר להגיע, אל תבקשו עיתון. תקראו ספר. הצרה עם ניסים היא, שהללו נוטים להיות ארועים חד פעמיים, ולכן גם אם תפנימו את כל עצותיו הטובות של הסוכן הספרותי הכי מוצלח בהיסטוריה של המו"לות העולמית, זה לא יספיק: כדי לשחזר את הפנומן, צריכים להתרחש עוד כמה ארועים. למשל, שבערימת הזבל – ערימה של כתבי יד דחויים הקרויה באנגלית slush pile, על שם תלוליות השלג הבוצי המעורב בג'יפה – יתחבא לו הכרך הראשון של הארי פוטר.

 

הערימה היתה בגובה חצי מטר בערך. כריסטופר ליטל, האיש שהרים מתוכה כתב יד מאוייר ובו שלושה פרקים, ניהל אז את חייהם של סופרים מכובדים, מוערכים ולרוב לא כוכבים של מכירות. הסוכנות שלו בלונדון לא עסקה אז כלל בספרות ילדים. האשה שלימים תיוודע בשם ג'יי קיי רולינג היתה אם חד הורית ענייה כעכבר כנסיה, שכתבה בבית קפה ליד הבית כי דמי האבטלה לא הספיקו לחימום הבית והאצבעות שלה קפאו. היא כבר קיבלה מכתב דחייה מסוכן מנומס אחד, ולימים תספר שבחרה לשלוח את כתב היד לסוכנות של ליטל כי פשוט התאהבה בשמו: שם של גיבור בסיפור לילדים. עד היום היא מספרת, שהמכתב שקיבלה ממנו היה ההודעה המשמחת ביותר בחייה.

 

ככה הכרתי את הארי

 

פחות מעשור חלף, וכריסטופר ליטל, שממעט להתראיין בדרך-כלל, מתפנה לשעה קלה לטובת הקוראים בעברית לשחזר את הארועים. 14 אנשים טרודים סביבו בטיפול היומיומי בעניין העצום שרולינג מייצרת, וזה לא כולל גייסות של רואי חשבון, צבאות של משפטנים, סוכנים מעבר לים, יח"צנים נלהבים באולפני סרטים וארמאדות של יצרני בובות וקלפים וספלים ויומנים ושעונים – ועל כולם הוא חולש בחיוך. בשיחת טלפון ממשרדו בלונדון, לרגל יציאת "הארי פוטר והנסיך חצי-הדם" בתרגום לעברית, מחר (ה', 18:00) בהוצאת ידיעות אחרונות וספרי עליית הגג, הוא נזכר: "פשוט הרמתי כתב יד אחד מהערימה המאיישת הזאת, שהיא תמיד גבוהה ותמיד חסר מישהו שיתפנה לקרוא הכל בזמן –והלכתי לאכול צהריים, וככה היכרתי את הארי, והיתר הוא היסטוריה – כלומר, צירוף של ספרים נפלאים והמון, המון מזל".

 

- התאהבת בספר מיד?

 

"לא היה ספר, היו רק פרקים ראשונים ואיורים מצויינים של ג'ו, שהיא גם ציירת מוכשרת – וזה היה מרתק כל כך, מיוחד כל כך לעומת מה שהכרתי מספרות הילדים, שאחרי שסיימתי את הקריאה כתבתי לה, בפשטות, שאני מעוניין לקבל את הספר כולו ולטפל בו".

 

בעולם הספרים האנגלו-אמריקני, אין די במעבד תמלילים, בכשרון ובבולי דואר. עשרות אלפי כותבים יש בעולם ההוא, ואת פרי עטם הם לא שולחים הישר אל הוצאות הספרים, אלא פועלים באמצעות סוכנים. הללו, אנשים מנוסים בספרות ובשווקה כאחד, ממיינים ושולחים להוצאות ומקווים לטוב, ואם הטוב מתרחש – יראו ברכה בעמלם, בין 10 ל-15 אחוזים מן ההכנסות של הסופר. רולינג היא האישה העשירה בבריטניה, וההכנסות מן הספרים והמוצרים, על פי השמועה, יחצו בקרוב את קו מיליארד הדולרים, מה שהופך אותה לסופרת העשירה ביותר בהיסטוריה האנושית. הערכה כללית על מצב חשבון הבנק של ליטל תעשו בעצמכם: נימוסיו המושלמים מונעים ממנו להשוויץ בכסף, אבל הוא מצחקק בקלות כשמדברים איתו על הצלחה: "שינתה את חיי? לא חושב. לכל היותר אני שותה עכשיו יין טוב בהרבה מכפי ששתיתי לפני כן".

 

- נחזור, ברשותך, אל הפרהיסטוריה: מה בדיוק ראית לפניך כשהתאהבת בספר? הרי מאהבה בלבד לא משלמים משכורות.

 

"ראיתי ספר מיוחד במינו שאינו נופל לקטגוריות השגורות בספרות הילדים. ספר שיכול לדבר לכל גיל, גם למבוגרים כמוני – וספר שיהיה מאוד לא קל לשווק אותו. כשג'ו ניסתה את מזלה אצל סוכן אחר, לפני שהגיעה אלי, שלושה מו"לים כבר דחו את כתב היד. גם למשרד שלנו נדרשה שנה עד שהצלחנו לשווק אותו להוצאה קטנה ואיכותית. כשהצלחנו, כתב היד שכב בהמתנה אצל 12 מו"לים, כבר קיבלנו מכתבי סירוב מאחרים, ואפילו עורך ספרי הילדים של בלומסברי לא האמין בו כמוני".

 

- מה ראית שהם לא ראו?

 

"את הפוטנציאל. כמובן, לא את הנס שעתיד היה להתרחש ולא במלוא עוצמתו, אבל בהחלט ראיתי אפשרות של הצלחה מתמשכת. כבר מלכתחילה ידענו שיהיו שבעה ספרים, וג'ו התוותה באופן ברור ומפורט את העלילה". 

 

- רגע, זה אומר שאתה יודע כיצד יסתייים הספר השביעי?

 

"המממ...ובכן, ייתכן – אבל את הרי לא מצפה שאני אגלה את הסוף, נכון?"

 

- לא, רק שתגלה מדוע דווקא אתה היית האיש הנכון לספר הזה, מדוע אחרים לא הבינו.

 

"אני חושב שזה קשור בעובדה שאני בעצם ילד, ושאני לא מגיע אל הזירה הספרותית מן החוגים לספרות באוניברסיטאות, ואולי משום כך הייתי פתוח לכתב יד שאחרים פסלו באורח כמעט אוטומטי. נכון, הוא היה ארוך מדי. נכון, באווירה של תקינות פוליטית הנהוגה באנגליה, כבר לא מפרסמים ספרים על קורותיהם של ילדי פנימיות. קוסמים? נדמה היה שהם הפסיקו לעניין את הקוראים לפני שנות דור. אבל כיוון שאני מגיע ממקום אחר – לפני שפתחתי סוכנות ספרותית עבדתי בעסקי טקסטיל, אחר כך עברתי לספנות, באנגליה והונג קונג, יש לי עבר בבנקאות ובניהול השקעות – אולי בגלל כל אלה הראייה שלי קצת שונה, ואולי כל אלה לא מספיקים וגם צריך מזל עצום".

 

- לא רק מזל, אלא חוש מצויין לשיווק. האגדה מספרת שאתה הענקת לרולינג את שמה הספרותי, ואתה החלטת שהשם המלא לא יופיע על כריכת הספר, רק ראשי התיבות ג'יי. קיי.

 

"האגדה לא רחוקה כלל מן האמת. חשבתי אז, ועודני חושב כך, שבנים בגיל ההתבגרות המוקדם נרתעים מקריאת ספרים שכתבו נשים, וכיוון שהם לא ממש מתעניינים בקורותיהם של סופרים – כלומר, לא התעניינו לפני ההצלחה העצומה – מוטב יהיה לבחור בראשי התיבות הנייטרליים. ג'ו הסכימה מייד".

 

אבל אלה לא היו הנגיעות היחידות של ליטל בספר עצמו. "היא כותבת נפלא, ולא היה צורך בעריכה שתשפר את הטקסט, אלא בהחלטות שנגעו בעיקר לשיווק שלו. כן, שינינו קצת את חוקי הקווידיץ' כדי להתאים אותם יותר לבנים, הוספנו עוד חוקים כי בנים מתעניינים בדברים כאלה, והחלטנו, בעצה אחת, להוריד את האיורים מן הספר. לא רק בגלל שאיורים משייכים אותו אוטומטית לקבוצת-גיל מסויימת, וילדים בוגרים יותר לא אוהבים ספרים עם איורים –אלא גם בגלל ששכנעתי אותה, שהאיורים מגבילים את מרחב הדמיון העצום שהיא נותנת בספר לקוראים שלה. היום כבר לא קיים מרחב ויזואלי כזה, משום שיש להארי דמות וצורה קולנועית, ובמובן הזה יש לספרים שני דורות של קוראים: אלה שהגיעו לפני הסרט הראשון ויצרו לעצמם דימוי משלהם, ואלה שקיבלו את הארי אחרי ההצלחה, וכבר הראו להם בדיוק איך הוא נראה, איך נראה עולמו, הפנימייה שלו, חבריו. למעשה, ההצלחה היא במידה מרובה מלאכתו של דור הקוראים הראשון, לא פחות משל רולינג".

 

בזכות הילדים

 

והנה עוד פיסת אגדה: ילדי אנגליה היו אלה שהפיצו את הבשורה בינם לבין עצמם. קוראיו הראשונים של הארי פוטר לא היו צרכנים של ביקורת ספרותית, לא התרשמו מראיונות נרחבים עם המחברת, ולא התעניינו כלל בהקשרים התרבותיים הרחבים יותר של הספר. רב-המכר שהחל להסתמן, נהייה כזה מפני שילדים סיפרו לילדים אחרים על ספר נפלא שקראו. ליטל מאשר שהאגדה היא אמת גמורה: "אנחנו תרמנו רק בבאז סביב תחילת השיווק, אבל לבדנו לא היינו יכולים ליצור את ההתרגשות העצומה סביב הספר בבריטניה. אחרי מה שקרה אצלנו, הבינו מו"לים בכל העולם שמדובר בארוע נדיר, והפיצו את הבשורה, ואחר כך, כמובן, הגיעה גם הוליווד, המוצרים, העניין התקשורתי העצום, כל כדור השלג הזה שאנשים אחרים היו אולי קורסים תחתיו - אבל לא ג'ו. היא תמיד עמדה עם שתי רגליים איתנות על הקרקע. מנסיוני, סופרים אחרים שהמזל והכשרון האירו להם פנים, משנים את אופיים אחרי שההצלחה מתדפקת על הדלת. אבל אנשים שידעו כמוה מצוקה ומחסור, לעולם נשארים הגיוניים".

 

הנה עוד כמה נתונים מסדר יומו של ליטל, והם נחשפים כשאני שואלת מתי נזכה לראות את רולינג בישראל, מקבלת את הדוקטורט לשם כבוד שאוניברסיטת בן-גוריון כל כך רוצה לתת לה. הוא מצחקק שוב. "רק בשנה האחרונה דחינו בנימוס יותר מחמש מאות פניות כאלה, של אוניברסיטאות מכובדות ברחבי העולם. כל יום אנחנו צריכים לדחות לפחות עשרים או שלושים פניות של ארגוני צדקה, ואין כל סימן אות לכך שהעניין העצום ברולינג יילך ויגווע. אבל אני מאמין שמעריציה המרובים כבר יודעים, שהיא רוצה לשבת בבית, להיות עם ילדיה – והיא צריכה זמן ושקט כדי לכתוב את הספר הבא".

 

אחת לששה שבועות הם נפגשים: רבים כבר הציעו לה לעבור לסוכנויות אחרות, אבל רולינג מעדיפה להישאר עם ליטל, והוא מצידו מוכן לטפל גם באספקטים הלא כל כך נחמדים של התופעה. "לא יאומן עד כמה אנחנו טרודים בבעיות של פיראטיות והדפסה לא חוקית של עותקים מן הספר. מספרם של האנשים שטוענים כי רולינג העתיקה מהם רעיון, או כי הם בעצם אבותיו האמיתיים של הספר – הולך ומתרבה, והם גוררים אותנו למשפטים ארוכים ומתישים. העולם, מתברר לי, מלא קוקואים. וכן, כמובן – תלולית השלג במשרד מתגבהת, והמוני אנשים בטוחים שהם יכולים ליצור את הארי פוטר הבא. אבל אני לא מחפש אותו".

 

ליטל הוא בן 64, וכשיפרוש מעבודה – אחרי הספר השביעי והסרט השביעי - יוכל להתבונן בסיפוק על השינוי העצום שחולל גם בחייהם של סופרים רבים לילדים, שמעולם לא עבדו איתו: "כל הענף הזה עבר מהפך עצום בגלל הארי פוטר. פעם, אם רצית להיות סופר ילדים, העצה הטובה ביותר שהיו נותנים לך היא, לך ומצא לעצמך פרנסה אחרת וכתוב בזמנך החופשי. אחרי רולינג, פתאום סופרי ילדים הופכים לגיבורי תרבות, ופתאום העניין שהם מייצרים סביבם דומה לזה של עולם המבוגרים. כן, זה מעניין – אבל הגאווה האמיתי שלי היא לא על כך. אני מאושר כיוון שהצלחנו, במשרד שלי, ליצור משהו נפלא מספרים נפלאים".

 

- וגם מספלים, בובות, יומנים ושעונים. הבה לא נשכח את המוצר.

 

"לא שוכח, לא מתכחש לאספקטים המסחריים, אבל זה לא העיקר. העיקר הוא שעשרות מליוני ילדים ומספר עצום של מבוגרים שבו לקרוא, וגילו שיש עולם מדהים בין כריכות של ספר".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
רולינג. התאהבה בשם שלו
עטיפת הספר
עטיפת הספר החדש. יוצא בתרגום לעברית בסוף השבוע
עטיפת הספר
לאתר ההטבות
מומלצים