אמאל'ה
בשנתיים האחרונות חייה של הסלבריטאית שלנו השתנו מן הקצה אל הקצה ועימם גם חייהם של כל יקיריה. אמא של הסלבריטאית (בלונדינית מחומצנת בעצמה) כותבת על החיים בצל הזוהר
עוד שנה חלפה ואת כבר לא מה שהיית. את הרבה יותר בוגרת, מנוסה, סבלנית, רגועה ובעיקר הרבה יותר מפויסת. למדת את "השיטה", עשית וי על המטרות שלך, כבשת את היעד שלך ועלית כיתה. נכון שאת לא יעל בר-זוהר - כמו שאת חוזרת ואומרת כשאת מנסה להחזיר אותי לפרופורציות שאני מאבדת בכל פעם שאני רואה את השם שלך מתנוסס בעיתון, אבל בשבילי את הגדולה מכולם. אני יודעת שאני נוטה להיות רגשנית ולהתלהב מדברים שאני לא תמיד מבינה בהם (עולם הבידור הזה שלכם), אבל בזכותך גם אני כבר פחות נאיבית. אני מודעת לקטעים המלוכלכים של התעשייה (בעיקר לסוכנים שגוזרים קופון על חשבון הכישרון שלך, למרות שהם לא נוקפים אצבע למען הקריירה שלך), ואני גם יודעת טוב מאוד שכשכתוב בעיתון שעשית שופינג ב-3,000 שקל במנגו זה לא שהעיתונאי באמת עקב אחרייך, פשוט שלחו לו מייל מיחסי הציבור של החנות ובדרך גם ניפחו את הרכישה שהסתכמה ב-300 שקל (אחרת זה היה הסוף שלך. בזבזנית קטנה).
יותר מכל אני שמחה לראות עכשיו את השלווה שרכשת, ואת ההאטה בקצב הריצה המטורפת והמרדף אחרי הקריירה שרצית לבנות. את כבר לא הולכת לאודישנים קיקיוניים שמזמינים אותך אליהם (ואם את הולכת, את לפחות לא צריכה לחכות בתור), ואת כבר לא יוצאת לשלוש מסיבות בערב (אפילו אני כבר יודעת שהאירועים הכי שווים הם של עליזה וניצן והכי מבאסים, שאפילו מורן אייזנשטיין לא מגיעה אליהם, הם של יריב נתי). אני יודעת שזה לא כל כך מקובל להזמין את האמא הזקנה להצגת בכורה בתיאטרון, אבל את לא מחשבנת לאיש ובכל פעם אני נרגשת מחדש כשאת מתעקשת לקחת אותי איתך ולא מחביאה אותי מהצלמים.
למרות שאת לא אומרת לי את זה ישירות, אני יודעת שזאת התודה שלך על כל השנים שהייתי לצידך ותמכתי בך במקצוע הכל כך אכזרי שבחרת לעצמך. אני יודעת שזה קצת שטחי, אבל אני תמיד מוקסמת מהכניסה המלכותית שלך לכל מקום כשהמצלמות מתקתקות ושוטפות אותך באור כוכבים. למחרת אני עוברת על כל מדורי הרכילות באינטרנט (הכי אני אוהבת את "!E ONLINE", שתמיד מפרגנים לך) ומדפיסה את כל התמונות. לפעמים אני מתבאסת בשבילך מתמונה לא מחמיאה או מכיתוב ציני, אבל את בבגרותך אומרת לי ש"הכל שטויות". למרות שאת מנסה שלא לייחס חשיבות למעמדך ולכל מה שקורה בחייך, אני חייבת לומר לך שלא הכל שטויות. החיים שלך השתנו. גם שלי.
להיות אמא אולי היה עבורי קצת טרחה לאורך השנים (בעיקר כשהייתי בת 20 והפכתי לאמא צעירה), אבל היום זו ממש חוויה, והרבה בזכותך. במקום העבודה שלי הפכתי להיות האדם הכי חשוב. כולם רוצים להיות קרובים אליי, ודרכי לגעת בזוהר שלך ושל החברים שלך. הם רוצים לדעת מה שלומך ובאיזו מסיבה היית בסוף השבוע, למרות שלרוב את בבית עם הפיג'מה והחבר. הם משתפים אותי בפרק שראו בלילה האחרון ומגישים לי רשימת שמות לילדים שלהם לחתימתך. והם אפילו מתאספים בכל יום ראשון בפינת הקפה ומספקים לי גזרי עיתון עלייך מהמקומונים. את מבינה, מאז שהפכת להיות מפורסמת, אני בעיקר האמא של ולא אני. מצד שני, אני לא מתלוננת. קיבלתי הליכה טווסית במיוחד, ולאו דווקא בזכות תרגילי היוגה שלי. בתי היקרה, הפכת אותי לאדם גאה. הענקת לי במתנה אחוזים לא מעטים מהביטחון העצמי והאישיות המדהימה שגידלת לעצמך.
את החיים שלי אני מחלקת לשניים: העידן שלפני הפרסום שלך והעידן שאחרי. היום קודם כל אני אמא שלך, וכולם מתנהגים אליי בצורה כל כך מלאכותית עד שאינני יודעת אם בכלל נותרו לי חברים של ממש. השבוע פגשתי ברחוב מכר מן העבר ונפלנו זה על צווארו של זה. את פניי הוא זכר וגם את עברנו המשותף, אבל את שמי הוא שכח. מצד שני, את שמך הוא זכר למרות שהיית אז ילדה קטנה מאוד. הוא גם היה בקיא בכל מה שעובר עלייך כיום. אחרי שהתנצל על הסקלרוזה המתקדמת (בכל מה שקשור אליי), הוא שאל בנימוס אם אפשר לקבל את מספר הטלפון שלך כדי להזמין אותך למועדון החדש שהוא פותח. רציתי לשאול אותו על כמה מהחברים המשותפים שהיו לנו בעבר, אבל הוא ביטל ואמר "הם כבר לא מעניינים! הבת שלך כן".
חלפו השנים, הפכת לאשה עצמאית עם בית מדהים, שהוא ללא ספק מבצרך, יש לך בן זוג חדש ואיכותי (זה רציני, כן? שלא תעשי לי שטויות) ואת לא מפסיקה להפתיע בכל פעם מחדש. תודה לך, בתי האהובה, שבזכותך החיים שלי כל כך שמחים ומאושרים ומלאים. תודה לך, בתי היקרה, שבזכותך אין כבר ברוגז במשפחה, כי אפילו מי שלא הופיע לבת המצווה הגדולה שעשינו לך, מתקשר היום בלי סוף כדי לדרוש בשלומנו (ומבקש תמונות שלך עם הקדשה אישית לכל מיני מכרים ומשוויץ בך שהדם שלך מחלחל גם בו).
בתי שלי, אני אוהבת אותך המון ותמיד אהיה בשבילך. גם כשאור הזרקורים יכבה.
אמא
נ.ב
כבר חודש וחצי שאני יושבת לכתוב את הטור הזה. כותבת, מוחקת, משכתבת וחוזר חלילה. אין לי מושג איך את עושה את זה כל שבוע כל כך מהר ומבריק. את גאונה שלי.
כל קשר בין הדמויות למציאות אינו מקרי ביותר.
לטור הקודם של הסלבריטאית
