עובדים עם כסף: מי רוצה לעבוד בבנק?

האסוציאציה הראשונה שעליה אנו חושבים בדרך כלל כשאנו שוקלים עבודה בבנק, היא אפרוריות ושיעמום. מעין מקצוע ששמור רק ליורמים ממושקפים, היושבים מאחורי דלפק הטלר ומבשרים לנו מבלי להניד עפעף שהצ'ק שלנו חזר. ערימה של טפסים מצד אחד, חותמות מצד שני, וכסף, הרבה כסף.

בנק בנקים סניף (צילום: חיים זיו)

אבל למרות הדימוי האפרורי, העבודה בבנק מציעה ביטחון כלכלי ולכן הביקוש לעבודה במערכת הבנקאית היה מאז ומתמיד גבוה, והיום הדבר נכון עוד יותר מתמיד. בשנים האחרונות מדווחים הבנקים על אלפי פניות של מועמדים המעוניינים להיכנס למערכת. אין ספק שהמצב הקשה בשוק העבודה ושיעור האבטלה הגבוה תורמים גם הם לגידול במספר הפונים.

מתוקף היותו של הבנק מקום עבודה מסודר ומסגרתי, מי שכבר מתקבל אליו, לא כל כך ממהר לצאת. עובדים שבוחרים לעזוב תוך זמן קצר נתקלים בדרך כלל בהרמת גבה. בשל כך, הבנקים לא מבצעים גיוסי כ"א המוניים. הם יכולים להרשות לעצמם לברור בפינצטה את המועמדים מתוך מאות הפניות שמגיעות אליהם מדי חודש, עד שהם מחליטים לזמן לבסוף לראיון. לאחר הריאיון הראשוני, יוחלט אם להעביר את המועמד להמשך הליכי המיון, כולל הערכה על ידי פסיכולוגים של הבנק, ובילוי של יום במכון אבחון חיצוני.

מתוך כלל הפניות של המועמדים הרבים שמפקססים קורות החיים לבנקים, מגיעים עד 15%-10% לשלב הראיון והבחינות החיצוניות. מתוכם, מתקבלים עד 50%-40% מהמועמדים. במילים אחרות, על כל 100 אנשים שמנסים להיכנס למערכת, יתקבלו לבסוף 4-5 עובדים. 

תנאי שכר משופרים

בארץ פועלים כיום 7 בנקים (כולל חברות בנות) המעסיקים יחד כ-50 אלף עובדים. תנאי השכר שלהם נחשבים טובים מאוד. בדיווחי הלמ"ס על השכר הממוצע במשק ממוקמים עובדי הבנקים בדרך כלל במקום השני והמכובד אחרי עובדי חברת החשמל, עם שכר ממוצע של כ-13-12אלף שקל ברוטו - הרבה מעל השכר ההמוצע במשק, שעומד על כ-7,500 שקל ברוטו.

זאת ועוד, באחרונה התבשרו עובדי בנק לאומי כי יקבלו אופציות לרכישת מניות הבנק בהנחה, כך שסך ההטבה שהם יקבלו עומדת על כ-464 מיליון שקל - כ-60 אלף שקל לעובד. גם עובדי בנק הפועלים לא מקופחים ובבנק מונהגת כיום תוכנית להקצאת אופציות לכלל העובדים בבנק. העובדים בבנקים נהנים מתנאים פנסיוניים טובים, ולכל עובד יש גם קרן השתלמות. 

לכך צריך להוסיף שורה של הטבות שתקבל כעובד בנק: השתתפות בשכר לימוד לעובד ולילדיו, הלוואות מוזלות, השתתפות במימון קייטנות לילדים, תלושי חג נדיבים מאוד (מעל 900 שקל בלאומי והפועלים בראש השנה האחרון), נסיעות מוזלות לחו"ל (לדוגמה לאיי סיישל, סין, וויאטנם או תיאלנד), פעילויות ספורט ותרבות בהנחה - כמו הצגות, או מנוי מוזל לחדר כושר. ועוד צו'פרים קטנים, כמו צ'ק מהבנק לכבוד חתונה או לידה, וגם ארוחת בוקר מדי יום, שכוללת סנדוויץ' או סלט ירקות טרי.  

אבל כדי להנות מההטבות והנוחות הכלכלית, צריך להיות מסוגל להשתלב במערכת המאוד מסגרתית וההיררכית הזו. בבנק אין מקום לקיצורי דרך, וכל פעולה צריכה להיות בהתאם לנהלים. למרות שבבנקים מעידים כי הם מעודדים יוזמה, ופתוחים לבצע קידומים לעובדים שמוכיחים את עצמם, עדיין, נדרש אורך רוח וסבלנות של ברזל כדי לשרוד את המערך הבירוקרטי והסבוך במעלה הדרך.

הסבלנות לפעמים משתלמת - לא חסרות דוגמאות של עובדים זוטרים שהתחילו מלמטה והגיעו עד לפיסגה, הבולטים שבהם הם גיורא עופר, שהתחיל כטלר בבנק לאומי והיום משמש מנכ"ל בנק דיסקונט, או צדיק בינו, שהתחיל כפקיד בבנק הבינלאומי, וכיום הוא בעליו.

אילו דרגות ותפקידים יש בבנק? מה ההבדל בין פקיד למורשה חתימה? מהן העלאות השכר המקובלות במערכת? בסקירה שלפניכם נענה על השאלות וננסה לשפוך קצת אור על המונח "עובד בנק". 

מה בין פקיד למורשה חתימה?

כל עובד שנכנס לעבוד בבנק מתקבל בדרגה מסויימת בהתאם לכישוריו, השכלתו ולניסיונו. העובד מקוטלג באחת משתי דרגות: דרג הפקידים או הדרג הניהולי - תחת תואר של מורשה חתימה (מו"ח). מורשה חתימה מקבל תנאי שכר טובים יותר, ומבחינה אופרטיבית - הוא רשאי לאשר פעולות וסכומים שפקיד אינו מורשה בהן.

העובדים נקלטים בתחילה במעמד של עובדים זמניים (או מה שמכונה עובדים בניסיון), ולאחר כשנתיים בממוצע, אם לא צצות בעיות מיוחדות, מקבלים מעמד של קביעות. 

בדרך כלל עובדים צעירים עם השכלה של תואר ראשון נכנסים לבנק בדרגה של פקידים. בדרג ניהולי נקלטים עובדים שצברו יותר ותק בשוק העבודה, ועם השכלה של לפחות תואר שני. ישנה גם קליטה של עובדים שבאים מראש לתקופה זמנית (בעיקר טלרים או עובדים בפרויקטים בתחום המחשבים), וכמו כן חלק מהעובדים מועסק דרך חברות כוח אדם (בעיקר בתפקידי טלרים או עבודות מזכירות).  

מרגע הקליטה בבנק, ההתקדמות בדרגות נעשית בהתאם לוותק, ובהתאם לחוות הדעת (משוב) שמקבל העובד מהממונים עליו. את המשוב מקובל לעשות אחת לחצי שנה, ובבנק נותנים חשיבות רבה למשוב לצורך קבלת ההחלטה על קידום העובד. בממוצע, העובדים מקבלים העלאות שכר של כ-5% בשנה.

פקיד מתחיל בבנק (אשר נקלט כעובד בנק - ולא בתור טלר שמועסק כעובד חברת כוח-אדם) מרוויח כ-6,000 שקל ברוטו, ופקיד עם יותר ניסיון יכול להרוויח כ-10,000 שקל. טלרים שמועסקים באמצעות חברות כוח-אדם משתכרים לפי שעות, והתעריף הוא כ-20 שקל לשעה.

בדרג הניהולי - מנהל סניף צעיר לדוגמה יכול להרוויח כ-15 אלף שקל, ומנהל ותיק עם ניסיון של עשרות שנים מרוויח עד כ-30 אלף שקל בחודש. 

עובדים שרוצים להשתייך לדרג הניהולי (ולהיות מורשי חתימה) נדרשים לעבור מה שמכונה בבנקים "מבחני סימולציה". הכוונה לבחינות שנערכות במכון חיצוני, והן כוללות בחינה של יכולות שיכליות ומבחני אישיות. בין השאר, נדרשים העובדים להתמודד עם סימולציות של מצבים ניהוליים שונים. אחוזי המעבר נעים סביב ה-50%. 

מהן סוגי העבודות בבנק?

ההכרות של רובינו, הלקוחות, עם הבנק מתמצית בסניף השכונתי, באותם פעמים שאנחנו פוקדים אותו ולא מבצעים את הפעולות באינטרנט או בטלפון. ואכן, החלק העיקרי (כ-50%) של עובדי הבנק מועסקים בסניפים אלה. הסניפים שמיועדים לשרת את הלקוחות הפרטיים מאוגדים תחת החטיבה הקמעונאית בכל בנק ובנק. החטיבה מחולקת למספר מרחבים (מרחב תל אביב, מרחב השפלה כו') - כשכל יחידת מטה כזו אחראית על קבוצה של סניפים.

15%-10% מהעובדים בכל בנק מועסקים בחטיבה המסחרית. זו החטיבה שמאגדת בתוכה את כל סניפי הבנק העסקיים, שמיועדים בדרך כלל לשרת לקוחות עסקיים עם אובליגו (סך ההתחייבויות של הלקוח) של עד כ-100 מיליון שקל. 

לטיפול בלקוחות הגדולים במשק ישנה החטיבה העסקית - זוהי יחידת מטה, ללא סניפים. הלקוחות המשתייכים אליה מנהלים את חשבון הבנק שלהם, מבחינה טכנית, באחד או יותר מסניפי הבנק, אבל בכל הקשור להתנהלות היומיומית מול הבנק, היא נעשית מול בנקאים שיושבים ביחידת המטה. היחידה הזו יושבת בכל הבנקים בבניין של ההנהלה הראשית.

העבודה בחטיבה העסקית נחשבת יחסית ליוקרתית מאחר וכל עובד מופקד על אשראים בסדר גודל של מיליונים. עם זאת, מאחר והעבודה נעשית במשרדי ההנהלה של הבנק ולא בסניפים עצמם - מי שמחפש את ההתחככות והמגע היומ-יומי עם לקוחות, פנים מול פנים, ייתכן וישתעמם מעט. בחטיבה מועסקים פחות מ-5% מעובדי הבנק (בעוד שהאשראי שניתן בה מהווה כמחצית מהאשראי בבנק).

מעבר לחטיבות הליבה האלה, שפועלות ישירות מול הלקוחות, עובדות חטיבות נוספות, שמגבות ותומכות את כל הפעילות בבנק: חטיבת הכספים, האחראית על הדיווחים הכספיים והשקעות הנוסטרו של הבנק (כלומר כספים ששייכים לבנק עצמו ולא ללקוחות); חטיבת ההשקעות, העוסקת בין השאר בבניית מוצרי השקעות ללקוחות, ניתוחי שוק, והוצאת המלצות ליועצי ההשקעות שיושבים בסניפים; החטיבה הבינלאומית האחראית על סניפי הבנק בחו"ל והיא כוללת גם את חדר עסקאות במט"ח - בו יושבים הדילרים.

פונקציות נוספות בבנק, הן מערך התפעול שאחרי על המיחשוב והלוגיסטיקה, מערך הייעוץ המשפטי, ביקורת פנים, ומערך משאבי אנוש. נציין גם את חטיבת הבנקאות פרטית גלובלית - המיועדת ללקוחות אמידים עם נכסים של כמיליון דולר ומעלה.

יועצי השקעות - מחוזרים במיוחד

בחלוקה גסה, עוסקים העובדים בבנק (על החטיבות השונות) בשני תחומים: תחום האשראי, שהוא פעילות הליבה של הבנק וכולל את כל הפעילות מול הלקוח למעט ייעוץ השקעות, ותחום ההשקעות - הכולל בעיקר את יועצי ההשקעות.

העבודה בייעוץ השקעות מצריכה רישיון אותו מקבל מי שעבר את בחינות הרשות לניירות ערך, והוא רשאי לייעץ לנו במה להשקיע. סה"כ בבנקים מועסקים כ-3,000 יועצי השקעות (למעלה מ-90% מיועצי ההשקעות המורשים מועסקים בבנקים). 

על רקע רפורמת בכר בשוק ההון, שקבעה כי הבנקים צריכים להיפרד מקרנות הנאמנות וקופות הגמל, אוכלוסיית יועצי ההשקעות הבכירים - בעיקר אלה שעוסקים בניהול קרנות, מחוזרת במיוחד על ידי חברות הביטוח ובתי ההשקעות שרכשו את הקרנות מהבנקים. הדבר מאלץ את הבנקים לעמוד על המשמר כדי להשאיר את המנהלים בבנקים.   

במרבית הבנקים ישנו מסלול מיוחד לקליטת עובדים בעתודה ניהולית. למסלול נקלטים עובדים בעלי תואר ראשון במקצועות נדרשים (בעיקר מנהל עסקים, כלכלה וחשבונאות), והם מיועדים לאייש את השדירה הניהולית של דרגי הביניים בבנק בתוך פרק זמן של 10-5 שנים.

העובדים מתחילים מלמטה - מתנסים בעבודה בטלר למשך מספר חודשים, דרך עבודה כבנקאי אישי ותפקידי ניהול זוטרים ועד תפקידים ניהוליים בכירים יותר. תוך כ-10 שנים הם יכולים להגיע לעמדה של ניהול סניף (המצטיינים אף יכולים להגיע לזה תוך 7-6 שנים, אבל מדובר במקרים בודדים).