הייתה התנתקות? המפה משקרת
הטלוויזיה הישנה מתה, החדשה כבר כאן: נילסן התחילה למדוד רייטינג של מקליטי וידאו דיגיטליים כמו יס מקס. למה זה חשוב? בדיקה של אתרי המפות מגלה שרובם לא שמעו על ההתנתקות, התגים עושים עליה ועיתונות קהילתית ברשת הישראלית. החדשות מאחורי החדשות ופרשנות
- הטלוויזיה הישנה מתה: נילסן מודדת DVR
עכשיו אולי ברור גם לאנשי "קשת" ו"רשת" שהזחיחות הייתה מיותרת. טכנולוגיות חדשות מכבות את מדורת השבט החדשה שלהם בכיבוי צופי ארוך. הפריים טיים לא נעלם, הוא רק עובר התאמה אישית. הפריים טיים שלי, למשל, הוא בחצות, ומכשירים כמו "יס מקס" או שירותים כמו ה-VOD של HOT מאפשרים לי לממש אותו.
מילות המפתח הן TimeShifting (העברה בזמן) ו-SpaceShifting (העברה במקום), המאפשרות לנו לצפות בתוכניות טלוויזיה בכל מקום, בכל זמן. משתמשים מתוחכמים מספיק יכולים כבר היום לבנות לעצמם לוח שידורים אישי, המבוסס על תוכניות מהערוצים המסחריים בישראל, ובמקביל שואב מהאינטרנט את כל הסרטים והסדרות
החדישים באמצעות XML.
הכל נאגר בדיסק הקשיח ומחכה לצופה בזמן ובמקום בו הוא ימצא לנכון. זה לא בהכרח חוקי, אך ההתפתחויות הטכנולוגיות כמעט תמיד מקדימות את החקיקה.
בכירים בתעשיית הטלוויזיה המעורים בתהליכים אלה יודעים שספק אם מערכת המידרוג, הקובעת את הרייטינג על פי הרגלי הצפייה של 440 משפחות, עדיין רלוונטית. היא לא מתייחסת לעשרות אלפי הישראלים המורידים סרטים וסדרות מתוכנות שיתוף קבצים, ואף לא מחשבת את צופים באמצעות מכשירי DVR כמו יס מקס או הוט מג'יק או ה-VOD של הוט שצבר תאוצה בחודשים האחרונים.
נילסן נטרייטינגס הכריזה כי החל מסוף החודש תתחיל לפרסם נתוני צפייה על פי מקליטי וידאו דיגיטליים. "שיטת מדידה המותאם לעידן החדש של הצפייה בטלוויזיה", התייחסו לכך בחברה. הכוונה היא לפרסם נתוני צפייה של מועד השידור המקורי+שבעה ימים לאחריו.
למה זה חשוב? כי הטלוויזיה מאמצת בהדרגה את מאפיין "הזנב הארוך" (The Long Tail) מהאינטרנט. "כוכב נולד" ונוסחאות רייטינג דומות ימשיכו להיות פופולריות גם ב-VOD או ביס מקס, אך תוכניות שלא יצליחו יפה בשידור המקורי - אם בגלל שעת שיבוץ לא נוחה, ערוץ לא פופולרי או סיבה אחרת - יקבלו הזדמנויות נוספות לצבור צופים והכנסות במשך שבועות לאחר מכן. אם תיושם השיטה החדשה בישראל, אולי בכלל יתברר שתוכנית כמו "בטיפול" של HOT פופולרית יותר מ"נולד לרקוד".
הנתונים של נילסן כבר מראים שמשתמשי DVR רואים יותר טלוויזיה מצופים שלא משתמשים במכשירים אלה (5.7 שעות ביום לעומת 5.1 - יש לזכור שהנתונים מתייחסים לארה"ב). הם גם מודעים יותר לפרסומות, כך שעבור המפרסמים, זו הזדמנות מצוינת להגדיל הכנסות בעזרת צופים שהיו אבודים בעידן הקודם.
הטלוויזיה החדשה ממכרת יותר וממגנטת את הצופים למסך, אך עבור גופי השידור, מדובר באתגר לא פשוט בכלל. הרבה יותר נוח להתמודד עם הצופים הזומבים של ערוץ 2, שנקלעו ללופ אינסופי של פרומו המוביל לפרומו המוביל לפרומו. הצופה האקטיבי משתמש יותר בטלוויזיה שלו, אך הוא קובע איך ומתי. מצב עניינים זה מעביר את השליטה לידי בעלי התשתית, קרי, yes ו-HOT.
- הייתה התנתקות?
העדכניות היא בו-זמנית היתרון הגדול ושדה המוקשים של האינטרנט, ונדמה שמיותר להסביר למה. כל אתר תוכן כושל מדי פעם בגלל חוסר עדכניות, אך כשמדובר באירועים דרמטיים, הקשורים לתחום העיסוק המרכזי
ארבעה חודשים לאחר ההתנתקות, בדקנו שלושה שירותים של מפות מקוונות (מערכות GIS) - Telmap, המשולב באתר "מפה", "סיסטמטיקס", באתר emap, ו-AtlasCT, המשולב במספר אתרים. בבדיקה התברר כי רק במערכת של Telmap באתר "מפה" טרחו לציין ליד הישובים המפונים כי הם הרוסים. בכל שאר המערכות ההתנתקות כאילו לא הייתה - נצרים, אלי סיני ודוגית עדיין על המפה.
- התגים עושים עליה
חידוש בבלוגים של אתר "תפוז": תגים, מילות נושא המוגדרות על ידי הגולשים. למשל, כשלוחצים על המילה "רדיו", אפשר לצפות בכל קטעי הבלוג של גולשים שכתבו על רדיו (בתפוז קוראים לזה "תגיות" - הזהות המינית עדיין לא הוכרעה).
הגולשים הם אלה שקובעים את התגים. למשל, כשלוחצים על התג "בחינות בגרות", מקבלים את כל הקטעים שעוסקים בנושא זה מבלוגים שונים. כאשר תג מסוים תופס יותר נפח ברשימת התגים - הדבר מעיד כי הרבה גולשים התייחסו לנושא.
"תפוז" הוא החדשני מבין אתרי התוכן הגדולים בישראל, שיכולים רק לקנא בפתיחות לחידושים ובפיתוח הזריז. ביחד עם זאת, יישום התכונות החדישות הוא בעייתי, בלשון המעטה. במקרה של התגים, יש בעיה של מילים נרדפות. למשל, גולש שיחפש קטעים על בלוגים לפי התג "בלוגים", ייאלץ לחפש גם לפי "בלוגים" וגם על פי "בלוג". בעיה נוספת היא תגים כוללניים מדי שלא מעודדים הקלקה כמו "תובנות" או "החיים". בעיות אלה לא ייחודיות לתפוז ויש להן פתרונות.
קובי אופק, מפעיל הבלוג thebetatech.com, מצביע על בעיה נוספת: חוסר הטמעה של מערכת התגיות העולמית בתגים של "תפוז", המאפשר לאתר קטעים מכל הבלוגים באינטרנט, כמו גם תמונות, סרטים ואנשים, על פי תגית מסוימת. המשמעות: כשנקליק בתפוז על התג "הארי פוטר", נופנה לתכנים אחרונים של גולשים בנושא - לא רק באתר "תפוז" אלא בכל העולם. זו דוגמה מובהקת לכך שה-Web 2.0 אינו בועה אלא שם פלצני מעט למגמה אמיתית וחשובה.
אם להיות קלישאתי לרגע, יותר מכפי שמידע רוצה להיות חופשי, הוא רוצה להתחבר עם מידע שדומה לו ברחבי הרשת. זה ה-Web 2.0 על רגל אחת.
- "סקופ": עיתונות קהילתית ברשת
Ohmynews הוא אתר חדשות קוריאני אשר בכתיבתו משתתפים כ-38 אלף גולשים התורמים ידיעות וכתבות. התכנים הנשלחים לאתר נבדקים על ידי עורכים מקצועיים ומתפרסמים אם נמצאו מתאימים. למעשה, כל גולש עם מחשב יכול להיות עיתונאי באתר. עבור כל ידיעה, יקבל תשלום שנע בין קרוב לאפס ל-11 דולרים לידיעה.
מדובר בהצלחה לא קטנה בקוריאה - לאתר 750 אלף קוראים כל יום, ובשנה שעברה רשם הכנסות של 400 אלף דולר, שני שליש מהם מפרסום. ב-Ohmynews מתגאים במספר נמוך של תביעות דיבה, למרות שיעור גבוה יחסית של פרסומים שגויים (למשל, ידיעה על התנקשות בחייו של ביל גייטס), ערבוב בין דעות לחדשות וחוסר יכולת לחסום הסתננות של אינטרסים זרים לידיעות.
בשנה שעברה הושקה גירסה אנגלית לאתר והצליחה במידה צנועה בהרבה. זה לא מפריע ליזמים לתכנן הפעלת ערוצי טלוויזיה ורדיו Ohmynews.
Ohmynews הוא חלק מתופעה יותר נרחבת של עיתונות קהילתית ברשת (באנגלית קוראים לזה Citizen journalism אך נדמה לי שהתרגום שהצעתי מדויק יותר בעברית), ביחד עם אתרים כמו Wikinews (בקרוב בגירסה עברית).
אתר שמבקש לשחזר את ההצלחה של Ohmynews בישראל הוא "סקופ", שיושק באמצע ינואר. בעל האתר הוא מיכאל וייס, פעיל לשעבר בתנועת "דור שלם דורש שלום" והמשקיעים הם "אישים מוכרים בנוף המקומי" אשר בשלב זה זהותם לא נחשפה.
"סקופ" מבוסס על הרעיון שכל אדם יכול לכתוב ולפרסם ידיעות, דעות וסיפורים חדשותיים בנושאים שונים המעניינים אותו, במטרה לספק לקהל רחב יותר מקום בשיח התקשורתי, מסביר ליאור רוטברט, דובר המיזם. לדבריו, הכתיבה באתר תהיה פתוחה לכל גולש, בתנאי שהחדשות יהיו אמיתיות ומקוריות. את התכנים יקראו עורכי חדשות בטרם פרסומם, ויבחנו את מהימנותם. כל הכתבות ניתנות לדירוג על ידי הגולשים, והדירוג והפופולריות יקבעו את מיקומן באתר.
היוזמים מקווים להשתתפות של אלפי גולשים, אך מדובר באתגר לא פשוט. ההצלחה של Ohmynews ייחודית למדי: האתר צמח בשנת 2000, על רקע חוסר אמון כולל בתקשורת המקומית ומחסור בבמות בהן הציבור יכול להשמיע את קולו. בישראל של 2005, המצב שונה לחלוטין. האזרחים יכולים להתבטא בתגובות לכתבות, במגוון עצום של פורומים ואתרי קהילות וביומני רשת. על רקע הפריחה בתחום המו"לות האישית (micro-publishing), "סקופ" עשוי שלא להמריא.
מומלצים
